סקירת שווקים של אפסילון: הזדמנות פז בקונצרני, למה ישראל היא כבר לא אי של יציבות?

לדבריהם הורדת הדירוג והקריסה בשווקים צריכה להבהיר לממשלים שצריכים להביא תוכניות כלכליות אמיתיות מלוות בדרכים ברורות ליצירת מנועי צמיחה ולא פתרונות שווא
רקפת גלילי | (4)

המשבר האחרון בשוקי המניות הוכיח כי מעמדה של ישראל בתור אי של יציבות התערער. למעשה מדד המעו"ף מפגר אחרי העולם וניצב בראש טבלת השווקים הגרועים בקרב השווקים המפותחים.

בבית ההשקעות אפסילון מתייחסים היום לתופעה בכך שכללי המשחק השתנו. "זה החל ברפורמה חסרת התקדים בענף הסלולר שלא רק שטלטלה את חברות התקשורת והפחיתה את שוויין במידה ניכרת, אלא גם כרסמה בהיקפי הדיבידנדים שעליהם נסמכו רוכשי החברות הללו. הסערה ממשיכה כמובן במחאה האדירה ששוטפת את הארץ כנגד עלויות המחייה".

כתוצאה, תחזיות העלאת הריבית יכולות להיגנז ובאפסילון לא שוללים אף הורדת ריבית. "הלחצים האנפלציוניים ישארו מתונים אנו מוצאים את עצמנו חוזרים ומאריכים את המח"מים באחזקה השקלית והצמודה... אנו די אדישים בין הצמוד לשקלי" כותבים באפסילון.

עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות ורן אליהו, מנהל השקעות מזהים הזדמנות בשוק האג"ח הקונצרני. לדבריהם הירידות האחרונות בשערי האג"ח, במחזורים זעומים הביאו להתכווצות בשווי השוק של התחייבויות הפירמות השונות. בשבוע האחרון, התבצעו בבורסה הסדרי חוב ביוזמת בעלי החוב, והחייבים שהיתה להם קופת מזומנים גדולה בראותם הזדמנות עסקית מצויינת לרכישה עצמית של אג"ח בהנחה משמעותית, ניצלו אותה. "אנחנו כמשקיעים מוסדיים, לא נסחפים ל'חגיגה' הזו. אין סיבה שנמחל על חוב שמגיע לנו. אין סיבה שנממש בהפסד כבד אג"ח. בשונה ממניה, לאג"ח יש מועד פידיון ידוע מראש".

לדבריהם, הבנקים המקומיים במצב טוב יותר משהיו ב-2008 וכאשר אגרות החוב של הבנקים נסחרות במרווח של 1.3% מעל האגרות הממשלתיות, זוהי הזדמנות קנייה. כאשר אגרות החוב של חברת חשמל נסחרות במרווח של 2.6%, זוהי נקודת כניסה מצויינת למשקיע הסולידי. "העובדה שהאגרות האלו נסחרות במדד התל בונד לצד אגרות של חברות אחזקה ממונפות, לא אומרת שרמת הסיכון בהן זהה. בהנחת אינפלציה של 2%, תיק קונצרני 'מנוטרל סיכונים נקודתיים' יניב תשואה נומינלית שנתית של כ 6%. הפיצוי מפצה על הסיכון".

באפסילון מתארים שהדבר החיובי שיכול לצמוח מהורדת הדירוג והקריסה בשווקים הוא הממשל וראשי הכלכלות יבינו כי עליהם להתחיל לשלוט ולהפסיק להתכחש לבעיות. "מספיק כבר עם תוכניות החילוץ שהן לא יותר מאשר שמות כיסוי להדפסת כסף. חידלו עם תוכניות לרכישת אג"חים של מדינות שסרחו בניהול המשקים שלהן, ודי עם החוקים המוזרים של איסור מכירה בחסר. הביאו תוכניות כלכליות אמיתיות. לא רק תוכניות קיצוצים אבסטרקטיות, אלא כאלו שמלוות בדרכים ברורות ליצירת מנועי צמיחה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ועד העובדים והפנסיה 15/08/2011 07:29
    הגב לתגובה זו
    עוד יהיה תספורת גם שם
  • 1.
    לא היתי סומך עליהם 14/08/2011 16:39
    הגב לתגובה זו
    תסתכלו על אפסילון אגח פרימיום שחטפה 10 אחוזים בשבוע שעבר. קיצר לא היתי סומך עליהם.
  • אבירם 15/08/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    כניסה טובה עכשיו...
  • אחד שיודע 14/08/2011 23:17
    הגב לתגובה זו
    אם ההיסטוריה היא כל מה שיש במשחק, האנשים העשירים ביותר היו הספרנים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.