רגע לפני התפרצות המחאה: מחירי הדיור בתל אביב טיפסו ב-3% ברבעון השני

נתוני השמאי הממשלתי מצביעים על עלייה של 1.6% בממוצע במחירי דירות 4 חדרים ברבעון השני - חודש לפני תחילת המחאה. איפה נצפתה ירידת מחירים? צפו בטבלה המלאה
אריאל אטיאס | (8)

ברבעון השני של 2011 נרשמה עלייה שקלית נומינלית של 1.6% בממוצע במחירי הדירות בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, כך עולה מנתונים שפרסם היום השמאי הממשלתי. בחלק מהערים נצפתה ירידה קלה במחיר הממוצע ביחס לרבעון הקודם.

ברבעון השני ניכרת ירידה במספר העסקאות שבוצעו בדירות מגורים, לצד התמתנות בשיעור עליית המחיר הממוצע של הדירות שנסקרו. המדגם כלל כ- 4,500 עסקאות לניתוח ב-16 ערים גדולות, שאינן מייצגות בהכרח את כלל הישובים במדינה.

עליית המחירים הגבוהה ביותר בהשוואה לרבעון הראשון נרשמה באשקלון שם עלו המחירים ב-4%. בבאר שבע נרשמה עלייה של 3% וכמו כן בהרצליה ונהריה שם מחיר דירה 4 חדרים עומד בממוצע על 1.777 מיליון שקלים ו-854 אלף שקלים בהתאמה. גם בתל אביב המשיכו המחירים לעלות (3%) ל-2.544 מיליון שקלים.

באשדוד נרשמה ירידת מחירים של 1% ל-1.119 מיליון שקלים. כמו כן, בירושלים וכפר סבא שם משלמים הרוכשים 1.524 מיליון שקלים עבור דירה 4 חדרים.

מלבד המגמות של השתנות המחירים בערים השונות נצפתה רמת שונות מחירים אופיינית בכל עיר שמבטאת את ההבדלים הקיימים ברמות הביקוש באזורים השונים שבעיר ואת רמת ההבדלים במאפיינים הסוציואקונומיים והפיזיים בין הדירות בעיר.

לעניין זה מדגיש השמאי הממשלתי את נתון השונות של מחירי הדירות בתל אביב, ירושלים וחיפה, שבהן רמת שונות גבוהה, אשר מצביעה על הפער, שבין אזורי יוקרה לבין אזורים נחותים באותה העיר. שונות נמוכה יחסית נצפתה בעיר כפר סבא שנובעת ככל הנראה ממאפיינים הומוגניים יחסית של האוכלוסיה בעיר.

בשנה החולפת, מאז הרבעון השני של שנת 2010 עלו המחירים שקלית נומינלית בערים שנסקרו בשיעור ממוצע של 10.4%. בשנתיים החולפות, מאז הרבעון הראשון של שנת 2009 עלו המחירים שקלית נומינלית בערים שנסקרו בשיעור ממוצע של כ- 30%.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כלכלן 15/08/2011 16:11
    הגב לתגובה זו
    אני בחיפושים אחר דירה לקנייה בתל אביב, כרגע המחירים התייצבו אבל כמו שאני מכיר את השוק בתל אביב עוד מספר חודשיים הקונים יחזרו בהמוניהם לשוק ואז המחירים במרכז ת" א יעופו לשמיים, מקווה למצוא עסקה טובה לפני שזה קורה....מה לעשות לא בונים במרכז תל אביב והביקוש רק עולה ועולה...
  • מתי מגיע המהפך? כשכולם חושבים שהמחירים רק עול (ל"ת)
    תשאלו את הארה" בים 15/08/2011 20:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כרגיל, הכתב מחפש דם. למה לא נכתה על המינוסים? (ל"ת)
    אריק 15/08/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראלי ללא דירה 14/08/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    וזה מפני שבחו" ל מרוויחים יותר מאשר בארצנו היקרה. ישראלי שחי בארץ עשה ועושה מילואים אחרי שירות סדיר קורע את התחת לפתח את המדינה והכלכלה וכדי לחסוך כמה שקלים בשביל לקנות דירה. משהו כאן נראה לי לא פייר, יש להעלות מיסים לקונה דירה שמגיע עכשיו וקונה דירה במדינה משופרא דשופרא שאנחנו והורינו נתנו דם יזע ודמעות להביאה לכך אז אל תמכרו אותנו בזול.
  • 3.
    עמי מקסימוס 14/08/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    האי תמיד היתה יקרה וכך תמשיך להיות באזורים אחרים תהיה מפולת במעגלים הרחוקים בייחוד במעגל שלישי רביעי
  • 2.
    שמאי 14/08/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    העיקרון פשוט - אין מספיק בנייה, הביקוש גובר על ההיצע...שום הפגנה או מחאה לא תעזור כל עוד לא בונים בתל אביב על לפחות 10א' יחידות דיור.
  • 1.
    כלכלן ויועץ 14/08/2011 11:28
    הגב לתגובה זו
    המחאה רק עוררה את הצורך והמודעות לדיור באזור ת" א העלתה לכותרות את הנדלן בת" א ואת המחירים של ש" ד אנשים שמגיעים למחאה בעלי ממון ( כי יש לא מעט כאלה לא כולם סטודנטים שלא סוגרים את החודש ללא הלוואות מזרימים ביקושים כי שנדלן חודש בכותרות אנשים (כסף טיפש זורם לשם ) כמו שכרגע כולם יצאו משוק ההון ויכנסו בידיוק לאחר שהמדד יעלה בחזרה ל 1300 נק (תא 25) ואז יפסידו פעמים
  • יובל 14/08/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    וחוץ מזה, אתה כותב בצורה לא קוהרנטית.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

פעילי חמאס טרור
צילום: AFP

כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו בישראל משנות ה-90 ועד ימינו

רן קידר |

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט. 

מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם. 

וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור. 

בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001,  שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה  רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל. 

בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.