המכרז על תקציב ישראכרט על קו הסיום: מסתמן - דו קרב בין באומן לגלר נסיס
כמו כל מכרז, ובפרט כזה שהרבה כסף מונח בו על הכף, האינפורמציה זורמת והדיסאינפורמציה חוגגת. תמונת המצב העדכנית במכרז ישראכרט, כך על פי גורמים בענף הפרסום, היא שמדובר בדו קרב בין באומן בר ריבנאי לפובליסיס גלר נסיס עם נטייה לכיוון באומן.
המכרז שמתנהל בחודשיים האחרונים מאז פרידת ישראכרט משלמור אבנון עמיחי, כולל בתוכו את משרדי הפרסום אדלר חומסקי, גיתם BBDO, פובליסיס גלר נסיס ובאומן בר ריבנאי. השניים הראשונים הם המשרדים שחולקים יחד את תקציב הפרסום של בנק הפועלים, שמחזיק בחברת ישראכרט.
בנקודת זמן זו, מחכים כעת המשרדים אך ורק להחלטת ישראכרט על הזוכה. מצגות הקריאייטיב הוצגו ללא משרד בולט במיוחד, ובשבוע שעבר ניהלו 4 המשרדים פגישות עם ישראכרט בהן הוגשו לחברה כל ההצעות הכספיות.
מכרז ישראכרט מנוהל באופן החשאי והשמרני ביותר על ידי המנכ"ל דב קוטלר. לא תמצאו בו פנייה, אפילו קלה, לימין או לשמאל, אבל יותר מהכל הוא בית ספר של ניואנסים עסקיים ואינטרסים במכרז קלאסי.
מעל המכרז מרחפת ההנחה שקוטלר מעדיף שלא לעבוד עם משרדי הפרסום שמטפלים בבנק הפועלים, דהיינו גיתם BBDO או אדלר חומסקי. הסיבה היא החשש לאובדן העצמאות בקבלת ההחלטות מול משרד הפרסום שעובד גם עם ה'בוסים' מעל.
עם זאת, לא מדובר בעניין פשוט, שכן עצם העובדה שגיתם ואדלר נמצאים בתוך המכרז ומקבלים הזדמנות שווה, מעידה על כך שיש להם על מי לסמוך בקבוצת בנק הפועלים.
בתוך קונסטלציית משחק השחמט המתנהל במכרז, אחד המהלכים המעניינים עליהם חתום קוטלר הוא ה'סינדול' לכאורה של גיתם ואדלר בכל הנוגע להצעה הכספית. קוטלר וישראכרט הותירו את כל המשרדים בעמדה שווה לאחר מצגות הקריאייטיב, מה שאומר שכל משרד ייאלץ להגיש הצעה כספית אטרקטיבית לחברה כדי לזכות בתקציב.
במצב עניינים שכזה, גיתם ואדלר נמצאים במין מלכוד שכן הם עובדים מול בנק הפועלים לפי תנאי סחר מסוימים שמונעים מהם להגיש לישראכרט הצעה כספית נמוכה יותר מזו של הבנק, ומאידך גם הצעה גבוהה יותר לא תיתכן, שכן בישראכרט לא יעבדו במחירים גבוהים יותר מזה של הפועלים.
התסריט השלישי בו המשרדים מגישים לישראכרט הצעה כספית זהה לזו של בנק הפועלים, עשויה להותיר אותם בעמדת נחיתות מול הצעה כספית אטרקטיבית יותר של באומן בר ריבנאי או פובליסיס גלר נסיס.
כאמור, קשה לסנן בין הספינים והאינפורמציות סביב המכרז, אבל 30 מיליון השקלים שמחכים לזוכה הם שלל אדיר בתעשייה שכבר "חילקה" את תקציב המיליונים של פרטנר, מירס ובקרוב גם זה של מפעל הפיס שעלה למדף ויירד ממנו בקרוב.
- 6.מקור 14/08/2011 15:23הגב לתגובה זוזה משחק של מי יותר כריש. לובטון בבאומן ושי גורן בגלר וההיא מבאומן הם טירונים ליד חומסקי. בכל הנוגע לפוליטיקה של הלחצים, הם עוד לא למדו מה שחומסקי כבר שכח. תוצאת המכרז תלויה במידת העצמאות שקוטלר ייקח לעצמו מול ״הבית״ ולכן די ברור - ודי לחכימא ברמיזה - שחומסקי ייקח.
- 5.וקוטלר עבד עם גלר על בנק איגוד (ל"ת)נחמה וחצי 14/08/2011 15:17הגב לתגובה זו
- 4.שורטי 14/08/2011 14:24הגב לתגובה זואם אני אגיד שלא, הרי לא תאמין אז מה משנה התשובה :-) ובכל זאת, סתם ניתוח אובייקטיבי של מישהו מהענף אבל באמת שלא מעורב.
- 3.שורטי - חתיכת תגובה, עד כמה אתה מעורבב שם? (ל"ת)........ 14/08/2011 14:12הגב לתגובה זו
- 2.שורטי 14/08/2011 14:09הגב לתגובה זולבאומן וגלר אין את העוצמות של מושיק ואדלר. יש ברקע הדברים מערכת מאוד מורכבת שתדרוש השנה מישרכארט התנהלות חכמה. אין בשני המשרדים האלה בעל עצה חזק לעת משבר. קונפליקטים בין לקוחות ישנם היו ויהיו. גם קוטלר יודע שזה פתיר.
- 1.אמיתי 14/08/2011 12:22הגב לתגובה זוהכי טוב גלר. בלי פוזות. הכי אמיתי - תכלס עבודה.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.09% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
