סקר טים: מעמד הביניים קורס? אתר המסעדות rest עם זינוק של 37% ביולי
סקר טים לחודש יולי מציג תמונה די מאוזנת בשיעורי החשיפה השבועיים לאתרים בישראל. מתוך רשימת 25 האתרים המופיעים בו, 11 רשמו ירידה בחשיפה, 12 אתרים רשמו עלייה בחשיפה ו-2 אתרים הציגו נתון זהה לזה בחודש יוני.
6 האתרים המובילים מחודש יוני נותרו במקומם. את ראש החץ מובילים בבטחה האתרים הבינלאומיים גוגל, פייסבוק ו-You Tube. במקומות 4-6 נמצאים וואלה עם 65.9% חשיפה, עלייה קלה לעומת יוני, ynet עם 57.1% חשיפה ובירידה קלה לעומת חודש יוני ובמקום ה-6 mako שרושם יציבות בדבוקה זו עם ירידה קלה לעומת חודש יוני ונתוני חשיפה של 37.2%.
בגזרה הכלכלית, אתר גלובס הוא היחיד שרושם ירידה בחשיפה עם אובדן של 7% לעומת חודש יוני וחשיפה של 11.7%. בדירוג האתרים של טים יורד גלובס למקום ה-22, לעומת 18 ביוני. כלכליסט רושם עלייה קלה של 7.5% חשיפה לעומת חודש יוני ואתר דה מרקר ניצב במקומו עם אותה החשיפה מיוני שעומדת על 13.3%.
לוח יד 2, זאפ ו-b144 רושמים עלייה. יד במקום ה-7 בדירוג עם חשיפה של 28.1% וגידול של 5.6%, זאפ במקום ה-8 עם חשיפה של 26.2% ובמקום ה-10 בדירוג b144 של בזק רושם זינוק מרשים של 31% בחשיפה, עם 24.2% ומתקן את הירידה של 25% בחשיפה שרשם בחודש יוני.
האתר שרשם תנועה חריגה מאוד בחודש יולי הוא אתר המסעדות rest עם זינוק מפתיע של 37% לעומת חודש יוני. האתר מגדיל את החשיפה מ-10.5% ל-14.4% ותופס את המקום ה-15 בדירוג לעומת המקום ה-25 בחודש הקודם.
- 1.טים (ל"ת)טם 10/08/2011 17:44הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
