תאונה שקרתה תוך "מטרה לסטייה" מהדרך הביתה מבלי שבוצעה סטייה בפועל - לא הוכרה כתאונת עבודה

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ב-7.7.2011 דן בית הדין הארצי לעבודה בתביעה להכיר בתאונה שאירעה בדרך מהעבודה - בחניון גן הילדים של בנה של התובעת כתאונה בעבודה.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 7 ביולי 2011 דן בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 639-09) בתביעתה של גברת ורדה גורדון (להלן: "המבוטחת") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") להכיר בתאונה שאירעה בדרכה מהעבודה - בחניון גן הילדים של בנה - כתאונה בעבודה.

פגיעה בדרך מהעבודה - החוק

תאונה בעבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי או עקב עבודה אצל המעביד או מטעמו. חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") הרחיב את ההגדרה גם לתאונה שאירעה בדרך מהעבודה הביתה, אלא אם הייתה סטייה של ממש בדרך.

כחריג וכהרחבה נקבע כלהלן: "...לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש... אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם..."

רקע עובדתי

● המבוטחת הייתה אם לילד בן ארבע.

● בתום כל יום עבודה (בשעה 15:30) נהגה המבוטחת לאסוף את בנה מגן הילדים בדרכה הביתה.

● ביום 8.2.2009 יצאה המבוטחת ממקום עבודתה בשעה מוקדמת מהרגיל (14:30) בדרכה לגן, כדי להשתתף במסיבת ט"ו בשבט שהייתה צפויה להימשך כשעה. בסיום המסיבה התכוונה לקחת את בנה הביתה, כבכל יום.

● המבוטחת החנתה את רכבה סמוך לגן הילדים. בעת יציאתה מהרכב נפלה ונחבלה ברגלה ובגבה, וכתוצאה מכך נגרמו לה 18 ימי אי כושר עבודה.

● תביעתה לתשלום דמי פגיעה נדחתה על ידי המל"ל.

● בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעת המבוטחת בנימוק כי "בעת התאונה לא הייתה המערערת בדרך ממקום עבודתה למעונה אלא בדרך לגן הילדים של בנה במטרה להשתתף במסיבה...". הואיל ומטרתה לא הייתה לאסוף את בנה ולשוב הביתה, לא חלה עליה ההרחבה להגדרת תאונת עבודה לפי החוק.

המבוטחת ערערה לבית הדין הארצי וטענה כי בכוונתה הייתה ללכת למסיבה, אך עקב הפגיעה התבטלה כוונה זו והיא אספה את בנה ושבה הביתה. בנסיבות אלו לא חלה סטייה או הפסקה של ממש מהדרך המקובלת.

דיון והחלטה

הערעור נדחה בדעת רוב, כיוון שמטרת הנסיעה שבעקבותיה נפגעה המבוטחת הייתה להשתתף בחגיגת ט"ו בשבט של בנה בגן. כמו כן נקבע כי ההפסקה בדרך הייתה רצונית ואמורה הייתה להימשך יותר משעה, ולכן מדובר בהפסקה של ממש השוללת את סיווגו של האירוע כתאונת עבודה.

מדעת הרוב עולה כי עצם הכוונה להשתתף במסיבת הגן (לפרק זמן שאינו זניח של שעה) מספיקה כדי לשלול טענת "נסיעה הביתה", וזאת אף שבפועל לא השתתפה המבוטחת כלל במסיבה, אלא אספה את בנה ונסעה לביתה!

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: