רק תיקון או שזו תחילתה של המפולת? תחשבו שזה 'מועד ב'

קרן צדוק, מנהלת השקעות בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, תוהה האם אנו בפיתחו של משבר כלכלי נוסף דומה למשבר 2008?
קרן צדוק | (10)

קצת קשה להעריך מתוך אווירת הפאניקה השוררת היום בשווקים, האם אנו עדים (שוב) לתחילתו של משבר כלכלי עולמי או שמא מדובר בתיקון הגיוני שמגלם בתוכו הערכת סיכונים מחודשת?

אבל אם נתייחס למשבר האחרון שחווינו ב-2008 כאל מועד א' במבחן לניהול גלובלי של משבר פיננסי, אנו עדים לכישלון מהדהד של הדרג שמנהל את העניינים כי הנה משחר לפתחנו מועד ב'. ואחרי שאותו דרג הפנה את מירב המשאבים אל השווקים הפיננסיים במקום אל הבראת הכלכלה הריאלית, שהיא זו שבה תלויה רווחתו של כל אחד מאיתנו, הגענו למועד ב', והגענו אליו עם שלל מסקנות אך עם מעט כלים להתמודדות.

הכלים הפיננסיים של הורדת ריביות והדפסת כספים לצורך רכישת אג"ח, מוצו. בסופו של דבר, הם שימשו לדחיית הקץ וייצרו מלחמת מטבעות עולמית. כלכלנים רבים מתריעים מזה זמן רב שהזרמת הכספים לשווקים כמוה כמשכך כאבים לגוף חולה שאינו מסוגל לנתב את הזרם הזה לעשיית שינוי אמיתי. אירועי השבועות האחרונים בארץ ובעולם מלמדים שהצדק עימם.

כשמדינות שהן אימפריות כלכליות מתנפחות על בסיס אשראי זול, ותאגידי ענק מתנפחים באמצעות שאיבת מיטב המשאבים ממדינות ומאוכלוסיות שהן בסיס הצמיחה שלהן, זה הגולם שקם על יוצרו. ממשלה נועדה לשרת את אזרחיה וחברות קמות כדי לייצר רווח ממכירת מוצרים או שירותים. איכשהו בתהליך המתפתח בשנים האחרונות האמת הפשוטה הזו נשכחה, והארגונים קיבלו עצמאות וחיים משלהם.

קונגלומרטים גדולים ומעצמות כלכליות התמנפו תוך שהן מנצלים את היעדר האלטרנטיבות של המשקיעים, כשלי השוק, רמות הריביות ושערי המטבע הנוחים. מדינות הדפיסו כסף תוך שהן מייצרות עיוותים בפעילות השווקים. עיוותים שבאו לא אחת על חשבון המשקיעים ועל חשבונן של מדינות אחרות, ובעצם העבירו את הנזילות לחזקים על חשבון החלשים. הרי מקורה של אותה נזילות הינו בבסיס הכסף של כולנו. כך צלחה דרכם של הקונגלומרטים הגדולים בארץ ובעולם, חברות ענק שקל לחוש את עוצמתן אבל קשה לרסנה.

כל עוד הנזילות קיימת וגיוס כספים מתאפשר בתנאים נוחים, המערכת ממשיכה לנוע. גם אם מדובר בחלק מהחברות בבעלות הקונגלומרט שכבר מפסידות או אפילו פשטו רגל או לחליפין, כשהגרעון התקציבי של מעצמה מתנפח למימדים מפלצתיים.

כך קורה שיש מי שממשיך לגייס כספים ועדיין מחזיק בתואר טייקון, חרף הקשיים שנקלע אליהם בהחזר חובות קודמים. ממשלת ארה"ב ממשיכה להנפיק אג"ח לטווח ארוך בריבית אפסית על אף שהגרעון שלה הולך ותופח ואין תוכנית ממשית לסגור אותו.

זאת, בניגוד לאותן חברות תעשייתיות קטנות שמצליחות בקושי רב (אם בכלל) לשכנע את הבנקאים לגלגל חוב או להנפיק בקטנה בשוק ההון. בניגוד למעמד הביניים בארה"ב שאינו מצליח להתאושש מהמשבר כבר 3 שנים, הספרדים שלא מצליחים למצוא עבודה ומעמד הביניים בארץ שאינו שותף לאף אחד מהאינדיקאטורים לצמיחה המופלאה שבה מתפארת הממשלה.

נראה שהשאלה, שריחפה זמן רב באוויר השווקים הפיננסיים: עד מתי יבליגו המשקיעים והמלווים למעצמות ולחברות הענק ועד כמה יצליחו אלה לגלגל את חובן לציבור (ואפילו לא להחזיר את חלקו), בטרם יתעורר הציבור ויגיד עד כאן, אנו דורשים מענה חד משמעי, עכשיו.

ימים יגידו האם מועד ב' שקיבלה הכלכלה העולמית יהווה תפנית משמעותית בחשיבה או שמא היעדר האלטרנטיבות הוא תירוץ ראוי להמשיך להלוות ולהזין את הגולם התופח. האם ימשיך להנחות אותנו הרצון "להתגלגל" ממשבר למשבר ולהימנע מלהתעמת עם הבעיה האמיתית עד לחדלות פירעון?

במציאות הקיימת, התשובה היא בניגוד למה שנוטים לחשוב, בידי המשקיעים, לא רק בידי הממשלה. אם נפסיק את אספקת החמצן, זה יכאב בטווח המיידי, אבל לא יותר מדי. כפי שהמצב נראה, המחירים מתחילים לגלם את האפשרות הזו. אבל אם נפסיק את החגיגה ונחזיר לעצמנו, כציבור, את הכסף והכוח גם השווקים ישובו לגלות אופטימיות ואולי לא נצטרך להגיע למועד ג' של המבחן.

הכותבת, קרן צדוק מנהלת השקעות בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון

*יובהר כי לכותבת ו/או לחברה שבה היא מועסקת ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מצחיק 11/08/2011 01:09
    הגב לתגובה זו
    אינטרסים...הראלי המטורף של השנתיים האחרונות אינו אומר כלום..הכלכלה בקושי/אם בכלל מתאוששת..והכל על הגב של מעמד הביניים..הבנקים ממשיכים להרויח ..המיליונרים ממשיכים להתעשר ומי סובל?.." עמך" שנאנק תחת ההלוואות שנוטל כדי להמשיך ולחיות בכבוד..
  • 8.
    עידו 10/08/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
    קרן אשמח לשמוע את דעתך על אג" ח קוצרני בישראל
  • 7.
    צדקה - יופי של כתבה (ל"ת)
    שי ל 10/08/2011 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    איך כל הנבואות האפוקליפטיות מסתדרות עם רווחי (ל"ת)
    השיא של החברות? 10/08/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ליסה 10/08/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
    כתבת ברור כך שכולם יכולים להבין. אף אחד לא נביא ולא יודע מה יהיה אבל אנשים רוצים לחיות בלי דאגות כלכליות ולדעת שגם לילדים שלהם יהיו חיים כאלה כולל השנים אחרי הפרישה. יחד עם זה אנשים צריכים לחיות בלי בזבזנות מיותרת ולהבחין בין עיקר לטפל.
  • 4.
    אני לא מבין את מטרתך 10/08/2011 11:00
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין מה את מנסה לומר, כתבת המון מילים אבל מעניין אותי לדעת מה השורה התחתונה לדעתך ? אני בפני מיתון ארוך ? קריסה טוטאלית של השווקים ? מצפה לתשובה (לא לנבואה, רוצה להבין מה השקפתך).
  • הסויחר 10/08/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    היא עובדת במגדל שוקי הון. זה גוף מוסדי שמלווה כסף בשוק לכל התאגידים האלה שלא מחזירים כסף באג" חים בתקווה שבפעם הבאה הם יחנקו עם עצמם וילכו לבקש טובות בבנקים ושם נראה אותם. היא אומרת שהכוח הוא בידיים של המשקיעים, מה זה המשקיעים? המוסדיים.
  • 3.
    יופי של כתבה קרן (ל"ת)
    מעמד הביניים 10/08/2011 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רפי 10/08/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
    האם ביבי הפנים ? בספק רב רק ימים יגידו
  • 1.
    eugene 10/08/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
    מה את מציעה ? איפה החידוש ?
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.