טרישה מחדש את רכישת האג"ח - איך הדבר ישפיע על שוקי העולם?
השווקים באירופה
בעקבות המתרחש בימים האחרונים בעולם כולו, הודיע נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), קלוד טרישה, כי בכוונתו לחדש את מדיניות רכישת אג"ח מדינות מגוש האירו. כהתחלה יתמקד באג"ח המדינות העומדות בפני משבר חוב חדש (כדוגמת איטליה וספרד) וזאת לאחר תקופה ממושכת בה תשואות האג"ח הנ"ל נוסקות למעלה על רקע חשש המשקיעים כי לא יהיה באפשרותן להחזיר את חובותיהן. לשם ההמחשה, ביום שישי האחרון עלתה האג"ח הספרדית לתשואה של 6.03% ואילו האג"ח האיטלקית נסקה לתשואה של 6.08%.
במקביל, הודיעה ממשלת איטליה כי במסגרת מאמציה "לחזור לתלם", בכוונתה לנקוט במדיניות חדשה, לקצץ בהוצאותיה ובאם יידרש אף תשקול למכור חלק מהנכסים שנמצאים בבעלותה. זאת כאמור, על מנת לצמצם את הגירעון הממשלתי, העומד כרגע על 1.8 מיליארד אירו.
בעקבות הורדת דירוגה של ארה"ב ביום שישי האחרון, צץ החשש כי צרפת, המדורגת כרגע בדירוג הגבוה מארה"ב (AAA), תאבד אף היא את דירוגה המושלם. לצרפת, בניגוד לארה"ב, אין אפשרות להדפיס כסף, ועל כן השווקים אינם מתמחרים אותה כמדינה עם דירוג AAA, הורדת דירוג עלולה להמשיך ולהגביר את הלחץ על הבורסות האירופיות השונות.
כל אלו רק הגבירו את חשש המשקיעים כי כלכלת העולם עומדת בפני האטה נוספת שעלולה להוביל למשבר כלכלי עולמי חדש. בעקבות כך, ערכו אמש, מדינות ה-G-7 שיחת וועידה, ופיזרו מסרים מרגיעים לעולם כולו. כל זאת על מנת לרסן את החרדה ולמנוע קריסתן של הבורסות השונות עם פתיחת יום המסחר הראשון לשבוע זה.
בשיחה זו, הן בירכו על יוזמתן של ממשלת איטליה וספרד להדק את המדיניות הפיסקאלית שלהן כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלה. לפי הצהרת מדינות ה-G-7, הן יעשו כל שביכולתן על מנת לתמוך ביציבות הפיננסית והצמיחה הכלכלית בעולם כולו. על רקע המצב הרגיש שנוצר, בו החרדה והפאניקה משתלטות על השווקים השונים (כדוגמת ירידות השערים החדות שנראו אתמול בבורסה בת"א), עיניי העולם כולו נשואות לפתיחת יום המסחר הראשון לשבוע זה, שעלול להוביל לתחילתו של עידן חדש, בו מיתון והאטה כלכלית עולמית - אינם מונחים זרים.
השווקים בארה"ב
יומיים לאחר נקיטת הצעד ההיסטורי, והורדת דירוגה של המעצמה הכלכלית זו הפעם הראשונה בתולדותיה, נראה כי חברת הדירוג P&S , נמצאת תחת מתקפה עולמית. בין הטענות השונות שנשמעו, הבולטת ביניהן הייתה כי חברת הדירוג נקטה בצעד לא מידתי זה, לא מכיוון שנשקף חשש אמיתי בנוגע ליכולתה של המעצמה להחזיר חובותיה (הרי ידוע וברור לכל כי באפשרותה להדפיס כסף) - כי אם יותר כניסיון ללמד את המעצמה לקח, בכל הקשור בהתנהלותן של 2 המפלגות (הרפובליקנים והדמוקרטים) במסגרת המאמצים המשותפים להעלות את תקרת החוב האמריקני ולצמצם הגירעון הממשלתי.
ההתנגחויות בין הרפובליקנים לבין הדמוקרטים על הסכמה משותפת לפיה יקוצצו הוצאות הממשל, גררה הדים בעולם כולו, בעוד אף צד לא היה מוכן לסגת מעמדתו הוא, וכל זאת - על חשבונה וגבה של כלכלת העולם כולו.
טענות אלו, נראה כי אינן רחוקות מהמציאות, והורדת הדירוג התמוהה אכן באה כניסיון "לחנך" את המעצמה הגדולה בעולם, ניסיון שהשלכותיו החמורות עלולות לעורר גלים בעולם כולו ולהוביל לתקופת מיתון נוספת.
בסוף יום המסחר נראה האם האג"ח האמריקניות (ה- Treasuries ל- 10 שנים) עדיין נחשבות לנכס בטוח וסולידי, והאם תשואתן תמשיך לרדת לרמות שפל חדשות (וזאת כאמור לאור הביקוש הגבוה ) כפי שראינו בימי המסחר האחרונים.
האם גם הדולר ימשיך במגמה החיובית, ימשיך להתחזק כפי שראינו בשבוע שעבר (וזאת כאמור על אף הורדת הדירוג ההיסטורית), ויוותר אבן מבטחם של המשקיעים בעיתות מצוקה בהן שוררת אי וודאות כלכלית בעולם כולו?
בעוד הדמוקרטים מאשימים את הרפובליקנים בהורדת הדירוג, עולה השאלה האם גם העולם כולו ימהר להפנים את מסרה של חברת הדירוג, ולהתייחס לארה"ב בשונה מיחסו אליה בעבר.
הכותבת, עינת לפידות מנהלת השקעות ביובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
