טרישה מחדש את רכישת האג"ח - איך הדבר ישפיע על שוקי העולם?

באירופה מחדשים את רכישות האג"ח, איטליה מקצצת בהוצאותיה ומוכרת חלק מהנכסים, לצרפת מורידים דירוג ובארה"ב כולם תוקפים את S&P - העולם כמרקחה ושוק ההון השתגע
עינת לפידות |

השווקים באירופה

בעקבות המתרחש בימים האחרונים בעולם כולו, הודיע נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), קלוד טרישה, כי בכוונתו לחדש את מדיניות רכישת אג"ח מדינות מגוש האירו. כהתחלה יתמקד באג"ח המדינות העומדות בפני משבר חוב חדש (כדוגמת איטליה וספרד) וזאת לאחר תקופה ממושכת בה תשואות האג"ח הנ"ל נוסקות למעלה על רקע חשש המשקיעים כי לא יהיה באפשרותן להחזיר את חובותיהן. לשם ההמחשה, ביום שישי האחרון עלתה האג"ח הספרדית לתשואה של 6.03% ואילו האג"ח האיטלקית נסקה לתשואה של 6.08%.

במקביל, הודיעה ממשלת איטליה כי במסגרת מאמציה "לחזור לתלם", בכוונתה לנקוט במדיניות חדשה, לקצץ בהוצאותיה ובאם יידרש אף תשקול למכור חלק מהנכסים שנמצאים בבעלותה. זאת כאמור, על מנת לצמצם את הגירעון הממשלתי, העומד כרגע על 1.8 מיליארד אירו.

בעקבות הורדת דירוגה של ארה"ב ביום שישי האחרון, צץ החשש כי צרפת, המדורגת כרגע בדירוג הגבוה מארה"ב (AAA), תאבד אף היא את דירוגה המושלם. לצרפת, בניגוד לארה"ב, אין אפשרות להדפיס כסף, ועל כן השווקים אינם מתמחרים אותה כמדינה עם דירוג AAA, הורדת דירוג עלולה להמשיך ולהגביר את הלחץ על הבורסות האירופיות השונות.

כל אלו רק הגבירו את חשש המשקיעים כי כלכלת העולם עומדת בפני האטה נוספת שעלולה להוביל למשבר כלכלי עולמי חדש. בעקבות כך, ערכו אמש, מדינות ה-G-7 שיחת וועידה, ופיזרו מסרים מרגיעים לעולם כולו. כל זאת על מנת לרסן את החרדה ולמנוע קריסתן של הבורסות השונות עם פתיחת יום המסחר הראשון לשבוע זה.

בשיחה זו, הן בירכו על יוזמתן של ממשלת איטליה וספרד להדק את המדיניות הפיסקאלית שלהן כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלה. לפי הצהרת מדינות ה-G-7, הן יעשו כל שביכולתן על מנת לתמוך ביציבות הפיננסית והצמיחה הכלכלית בעולם כולו. על רקע המצב הרגיש שנוצר, בו החרדה והפאניקה משתלטות על השווקים השונים (כדוגמת ירידות השערים החדות שנראו אתמול בבורסה בת"א), עיניי העולם כולו נשואות לפתיחת יום המסחר הראשון לשבוע זה, שעלול להוביל לתחילתו של עידן חדש, בו מיתון והאטה כלכלית עולמית - אינם מונחים זרים.

השווקים בארה"ב

יומיים לאחר נקיטת הצעד ההיסטורי, והורדת דירוגה של המעצמה הכלכלית זו הפעם הראשונה בתולדותיה, נראה כי חברת הדירוג P&S , נמצאת תחת מתקפה עולמית. בין הטענות השונות שנשמעו, הבולטת ביניהן הייתה כי חברת הדירוג נקטה בצעד לא מידתי זה, לא מכיוון שנשקף חשש אמיתי בנוגע ליכולתה של המעצמה להחזיר חובותיה (הרי ידוע וברור לכל כי באפשרותה להדפיס כסף) - כי אם יותר כניסיון ללמד את המעצמה לקח, בכל הקשור בהתנהלותן של 2 המפלגות (הרפובליקנים והדמוקרטים) במסגרת המאמצים המשותפים להעלות את תקרת החוב האמריקני ולצמצם הגירעון הממשלתי.

ההתנגחויות בין הרפובליקנים לבין הדמוקרטים על הסכמה משותפת לפיה יקוצצו הוצאות הממשל, גררה הדים בעולם כולו, בעוד אף צד לא היה מוכן לסגת מעמדתו הוא, וכל זאת - על חשבונה וגבה של כלכלת העולם כולו.

טענות אלו, נראה כי אינן רחוקות מהמציאות, והורדת הדירוג התמוהה אכן באה כניסיון "לחנך" את המעצמה הגדולה בעולם, ניסיון שהשלכותיו החמורות עלולות לעורר גלים בעולם כולו ולהוביל לתקופת מיתון נוספת.

בסוף יום המסחר נראה האם האג"ח האמריקניות (ה- Treasuries ל- 10 שנים) עדיין נחשבות לנכס בטוח וסולידי, והאם תשואתן תמשיך לרדת לרמות שפל חדשות (וזאת כאמור לאור הביקוש הגבוה ) כפי שראינו בימי המסחר האחרונים.

האם גם הדולר ימשיך במגמה החיובית, ימשיך להתחזק כפי שראינו בשבוע שעבר (וזאת כאמור על אף הורדת הדירוג ההיסטורית), ויוותר אבן מבטחם של המשקיעים בעיתות מצוקה בהן שוררת אי וודאות כלכלית בעולם כולו?

בעוד הדמוקרטים מאשימים את הרפובליקנים בהורדת הדירוג, עולה השאלה האם גם העולם כולו ימהר להפנים את מסרה של חברת הדירוג, ולהתייחס לארה"ב בשונה מיחסו אליה בעבר.

הכותבת, עינת לפידות מנהלת השקעות ביובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת הסכמים בינלאומיים, רשויות המס בישראל מקבלות מידע על חשבונות בנק ונכסים של אזרחים ישראלים בחו"ל. כך ניתן לגלות הכנסות לא מדווחות או מבני אחזקה שנועדו להסתיר פעילות עסקית מחוץ לישראל.

בדיקות חיבור בין תיקי מע"מ למס הכנסה

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

חוקרי מס בודקים אם יש התאמה בין דיווחים לרשות מע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. למשל, עסק שמדווח על מחזור גבוה למע"מ אך מצהיר על הכנסה נמוכה למס הכנסה – מייצר חשד למניפולציה בדיווחים.

בדיקת חשבוניות מס פיקטיביות

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, כלומר כאלה שמעולם לא בוצעה בגינן עסקה אמיתית, הוא תרגיל מוכר במעילות מס. רשות המסים מפעילה מערכת לניתוח חשבוניות חריגות ומאתרת עסקים שמפיקים או מקבלים מסמכים כאלו.

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.