הציבור בפאניקה: פדיונות שיא של כ-1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות
אתמול (א') נרשם בבורסה בתל אביב יום המסחר הגרוע ביותר משנת 2000 והתפוצצות הבועה. מדד המעו"ף צלל 7% בצל ההודעה על הורדת דירוג החוב של ארה"ב והקרנות המסורתיות רשמו פידיונות ענק של 1.4 מיליארד דולר, הפידיון היומי הגדול ביותר מאז קריסת לימהן ברדרס בספטמבר 2008.
קרנות אג"ח חברות וכללי הובילו את הפדיונות עם משיכה של כ-900 מיליון שקל, פדיונות שלא זכורים גם בתקופת משבר האשראי של 2008. הקרנות המנייתיות פדו כ-140 מיליון שקל והמשקיעים הפנו כספים לקרנות הכספיות שזכו לגיוס צנוע של כ-280 מיליון שקל, כך שרוב הכספים נמצאים בפיקדונות בנקאיים או נזילים בעו"ש, כך עפ"י אומדנים והערכות של כלכלני מיטב שנמסרו מרוני אפטר מנהל קשרי יועצים במיטב.
עוד מעריכים במיטב כי נוצרו היצעים בשוק האג"ח כתוצאה מפידיונות בקרנות אג"ח מעורבים במניות כאשר הציבור זרק סחורה מכל הבא ליד רק כדי להיפטר מהחשיפה המנייתית שלו.
הפדיונות בקרנות המסורתיות ב-5 ימי המסחר הראשונים של אוגוסט מסתכמים בכ-2.4 מיליארד שקל ומאז חודש מרץ נפדו מהקרנות המסורתיות קרוב ל-18 מיליארד שקל.
תעשיית הקרנות מנהלת נכון להיום (ב') כ-152.0 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-119.1 מיליארד שקל הסכום הנמוך ביותר מאז ה-27.1.2010.
היסטוריית הפידיונות היומיים הגדולים ביותר בקרנות המסורתיות:
1. 18/9/11 1.8 מיליארד שקל ברקע לפשיטת הרגל של ליהמן ברדרס.
2. 7/8/11 1.4 מיליארד שקל ברקע להורדת דירוג החוב של ארה"ב.
3. 9/5/10 710 מיליון שקל ברקע לפרוץ משבר החובות של אירופה ביוון.
4. 25/5/11 650 מיליון שקל ברקע למשבר חובות אירופי סיבוב שני אלביט הדמיה וזיסר.
5. 20/6/11 580 מיליון שקל ברקע למשבר חובות אירופי, חששות למיתון חוזר בארה"ב ואי וודאות לגבי ספטמבר.
6. 30/1/11 560 מיליון שקל ברקע להפיכה במצרים.
- 5.א 08/08/2011 21:52הגב לתגובה זונקבל משכורות ביורו וסופסופ נתחיל לחיות מי שאחראי לזה אולי הגיע הזמן לעשות שינוי
- 4.מעניין מה חושב מי שמשך אתמול חחח (ל"ת)חחחח 08/08/2011 10:28הגב לתגובה זו
- 3.משכתי בכל התאריכים האלו ואני מושך גם היום (ל"ת)משה המעבה 08/08/2011 10:20הגב לתגובה זו
- 2.מעניין מאוד, אבל איך הם מחשבים את זה? (ל"ת)טניה 08/08/2011 10:19הגב לתגובה זו
- מעריכים, לא יודעים בטוח (ל"ת)ש 08/08/2011 10:28הגב לתגובה זו
- 1.איזה פתרונות מפחידים (ל"ת)שלומי פ 08/08/2011 10:08הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
