הציבור בפאניקה: פדיונות שיא של כ-1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות

אתמול נרשם הפדיון היומי הגבוה ביותר מאז קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008. מקרנות אג"ח חברות וכללי נמשכו כ-900 מיליון שקל, הקרנות המנייתיות פדו כ-140 מיליון שקל.
רקפת גלילי | (6)

אתמול (א') נרשם בבורסה בתל אביב יום המסחר הגרוע ביותר משנת 2000 והתפוצצות הבועה. מדד המעו"ף צלל 7% בצל ההודעה על הורדת דירוג החוב של ארה"ב והקרנות המסורתיות רשמו פידיונות ענק של 1.4 מיליארד דולר, הפידיון היומי הגדול ביותר מאז קריסת לימהן ברדרס בספטמבר 2008. קרנות אג"ח חברות וכללי הובילו את הפדיונות עם משיכה של כ-900 מיליון שקל, פדיונות שלא זכורים גם בתקופת משבר האשראי של 2008. הקרנות המנייתיות פדו כ-140 מיליון שקל והמשקיעים הפנו כספים לקרנות הכספיות שזכו לגיוס צנוע של כ-280 מיליון שקל, כך שרוב הכספים נמצאים בפיקדונות בנקאיים או נזילים בעו"ש, כך עפ"י אומדנים והערכות של כלכלני מיטב שנמסרו מרוני אפטר מנהל קשרי יועצים במיטב. עוד מעריכים במיטב כי נוצרו היצעים בשוק האג"ח כתוצאה מפידיונות בקרנות אג"ח מעורבים במניות כאשר הציבור זרק סחורה מכל הבא ליד רק כדי להיפטר מהחשיפה המנייתית שלו. הפדיונות בקרנות המסורתיות ב-5 ימי המסחר הראשונים של אוגוסט מסתכמים בכ-2.4 מיליארד שקל ומאז חודש מרץ נפדו מהקרנות המסורתיות קרוב ל-18 מיליארד שקל. תעשיית הקרנות מנהלת נכון להיום (ב') כ-152.0 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-119.1 מיליארד שקל הסכום הנמוך ביותר מאז ה-27.1.2010. היסטוריית הפידיונות היומיים הגדולים ביותר בקרנות המסורתיות: 1. 18/9/11 1.8 מיליארד שקל ברקע לפשיטת הרגל של ליהמן ברדרס. 2. 7/8/11 1.4 מיליארד שקל ברקע להורדת דירוג החוב של ארה"ב. 3. 9/5/10 710 מיליון שקל ברקע לפרוץ משבר החובות של אירופה ביוון. 4. 25/5/11 650 מיליון שקל ברקע למשבר חובות אירופי סיבוב שני אלביט הדמיה וזיסר. 5. 20/6/11 580 מיליון שקל ברקע למשבר חובות אירופי, חששות למיתון חוזר בארה"ב ואי וודאות לגבי ספטמבר. 6. 30/1/11 560 מיליון שקל ברקע להפיכה במצרים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    א 08/08/2011 21:52
    הגב לתגובה זו
    נקבל משכורות ביורו וסופסופ נתחיל לחיות מי שאחראי לזה אולי הגיע הזמן לעשות שינוי
  • 4.
    מעניין מה חושב מי שמשך אתמול חחח (ל"ת)
    חחחח 08/08/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משכתי בכל התאריכים האלו ואני מושך גם היום (ל"ת)
    משה המעבה 08/08/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין מאוד, אבל איך הם מחשבים את זה? (ל"ת)
    טניה 08/08/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
  • מעריכים, לא יודעים בטוח (ל"ת)
    ש 08/08/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה פתרונות מפחידים (ל"ת)
    שלומי פ 08/08/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.