מנהלי השקעות וכלכלנים מגיבים למפולת: לשמור על נזילות כדי לנצל הזדמנויות
בעקבות ההתפתחויות בארה"ב והמפולת בשווקים פרסמו בתי ההשקעות סקירות מעודכנות לתנאים החדשים שנוצרו עם המלצות לאן להפנות את ההשקעות.
"אם המשק העולמי יכנס שוב למיתון, מצבה של ישראל יהיה פחות טוב מאשר ב-2008-2009, (הפעם הקודמת בה נכנס העולם למיתון)", מתריע אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות דש ניירות ערך והשקעות. "השפעת המחאה החברתית על האינפלציה, במישור הציבורי והרגולטורי כאחת, צפויה להקיף כ-40% ממשקל הסעיפים המרכיבים את המדד". להערכתו, הריבית במשק תכנס להקפאה לפחות בחודשים הקרובים וכי גדל הסיכוי להורדת הריבית.
בדש חוזרים על ההמלצה לשמור על מח"מ ארוך בתיקים, ולהעדיף את האפיק השקלי על פני הצמוד. במקביל, מורידים בדש את תחזית האינפלציה של ישראל ל-12 החודשים הבאים ל-2.4% ומציבים את תחזית האינפלציה ל-2011 על 3.4%.
"בשבוע שעבר המלצנו להרחיב בהדרגה את טווח הדירוגים המומלץ לדירוג A ומעלה, תוך בחירה סלקטיבית של אג"ח", מציינים בדש. "לאור ההתרחשויות בשווקים בשבוע האחרון אנחנו מעדיפים להמתין עם יישום ההמלצה". בנוגע לסיכון של המשק הישראלי טוען זבז'ינסקי שהסיכון עלה אמנם מעט בשבוע האחרון, אבל עלייתו היתה קטנה בהרבה מעליית הסיכון הממוצעת של השווקים המתעוררים. יתרה מזאת, להערכתו, הורדת דירוג האשראי של ארה"ב על ידי ה-S&P לא תשפיע במידה מהותית על תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב.
פסגות: לשמור על רכיב נזילות של כ-30%
בבית ההשקעות פסגות מעריכים, כי הורדת הדירוג לארה"ב עלולה לגרור השפעות פסיכולוגיות. עם זאת, יניב קוניס, מנהל מחלקת המחקר ליועצים בפסגות מדגיש: "כל עוד הדולר האמריקני הוא מטבע הרזרבה הגדול בעולם, סכנת חדלות הפירעון של ממשלת ארה"ב למעשה אינה קיימת. ההאטה בצמיחה בארה"ב והסיכון לחזרה למיתון, מהותיים הרבה יותר מנושא החוב של ממשלת ארה"ב".
על פי הערכת פסגות, סביבת הריביות בעולם תמשיך להיות נמוכה מאוד לאורך זמן וציפיות האינפלציה יפחתו מחשש להאטה משמעותית בצמיחה או אף חזרה למיתון, התנודתיות בנכסים הפיננסים תשאר גבוהה מהרגיל, התנודתיות בשוק המט"ח תגדל ותלווה בתנועות מטבע חדות משווקים בעלי רמת סיכון גבוהה יחסית לשווקים "בטוחים" יותר דוגמת שוויץ, יפן וארה"ב.
במבט קדימה לגבי המשק הישראלי מעריכים בפסגות כי "מגמת הריבית בישראל צפויה להמשיך לעלות, אך בקצב איטי יותר מהצפוי. להערכתנו, בעוד שנה ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 3.75%-4%, כ-0.5% פחות מהציפיות לפני חודשיים. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 2.5%-3%".
לאור כל זאת, ממליצים בפסגות לשמור על רכיב נזילות משמעותי מאוד של כ-25%-30% מהתיק, כדי להפחית סיכונים ולהשיג תשואה סבירה (ריאלית חיובית) ללא תנודתיות, וכדי לנצל הזדמנויות שייווצרו לאור רמת התנודתיות החריגה בשווקים. מאחר שהאינפלציה צפויה להמשיך להיות חיובית, קיימת עדיפות לחשיפה דרך קרנות שקליות פטורות ותעודות סל שקליות. התמורות צפויות להטות את הכף לטובת הרכיב השקלי (60%), שיש לו יתרון בכל הקשור לוודאות התשואה למשקיעים, על רקע העלייה באי הוודאות ותנודתיות האינפלציה, מעריכים בפסגות.
עוד ממליצים בפסגות לתת עדיפות לאפיק הקונצרני בדירוגים הבינוניים-גבוהים על פני הממשלתי, להגדיל את פיזור ההשקעות לחו"ל (מניות ואג"ח) תוך התמקדות במדינות מפותחות נוחות יותר מישראל. "אנחנו ממליצים על חשיפה של כ-40% מתוך האפיק המנייתי בתיק בחו"ל, ועל חשיפה לאג"ח קונצרניות בחו"ל במדינות מפותחות בעולם. לצורך מזעור תנודתיות המטבע בחשיפה לאג"ח בחו"ל, ניתן לגדר את החשיפה למטבע".
הורדת הדירוג לא תשפיע משמעותית
אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות: "הורדת דירוג האשראי של ארה"ב תשפיע על השווקים בימים הקרובים. לדעתי מדובר בהחלטה שגויה של S&P שנובעת משיקולים פוליטיים פנים אמריקאיים, לגבי אופן קבלת ההחלטות הכלכליות ובעקבות הביקורת הרבה שספגו חברות הדירוג במהלך משבר 2008. חברות אלו מקדימות כעת תרופה למכה ולא נוטלות סיכונים מיותרים. אני מעריך שלא תהיה להורדת הדירוג השפעה משמעותית על כלכלת ארה"ב. בסופו של דבר מדובר בשוק המרכזי הגדול והנזיל בעולם וארה"ב תמשיך להיות הטריפל A האמיתי של העולם".
גלאי טוען שההחלטות שיתקבלו על יד הכלכלות הגדולות בעולם והבנקים המרכזיים יהיו קריטיות להמשך התפתחות המשבר ולפתרון הדרגתי של הבעיות. אבל אם לא ימצאו פתרונות בהקדם, עלול להיווצר משבר נוסף בארה"ב.
מדד הפחד הישראלי מזנק הבוקר לכ-25 נקודות ולהערכת גלאי הוא מגלם חשש בקרב המשקיעים ואי ודאות רבה. "בימים כאלה", מסכם גלאי, "אסור לקבל החלטות חפוזות ונמהרות ומוטב להמתין עד להתבהרות הדברים בארץ ובחו"ל".
פורום: להשקיע באג"ח שווקים מתעוררים
עמי סגל, נשיא קבוצת פורום העוסקת בהשקעות בחו"ל ממליץ להתמקד באג"ח שווקים מתעוררים. "הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, והחשש מפריצת התקציב בארץ, מהווים הזדמנות טובה להגביר את החשיפה לאג"ח שווקים מתפתחים ובראשם מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), בפרט באג"ח של הודו", הוא אומר. לדבריו, בעקבות הורדת הדירוג, ההבדלים ברמת הסיכון בין אג"ח שווקים מתפתחים ואג"ח ארה"ב וישראל הצטמצמו והתשואות של אג"ח אלה נותרו גבוהות.
"בטווח הארוך", הוסיף סגל, "בעלי עצבים חזקים יותר יכולים לכלול בתיק ההשקעות גם את השווקים המתעוררים המכונים FRONTIERS בהם אינדונזיה, ויאטנם וגאנה". בעשור הבא, הוא מעריך, יעמדו מדינות אלה בחזית השווקים המתעוררים".
לא למשוך כספים מקופות הגמל
יאיר אהרוני, יו"ר איגוד קופות הגמל מתריע: "על הציבור לזכור שכספי החיסכון הפנסיוני אינם מיועדים לשימוש בטווח הקצר אלא בטווח הארוך. זוהי ההנחה הבסיסית לקבלת החלטות הנוגעות לכספים המוחזקים בקופות הגמל ובאפיקי חסכון פנסיוני אחרים. דווקא בעת הנוכחית, חובה להיזהר מביצוע מהלכים חפוזים ומתוך פאניקה, ולבצע כל שינוי לאחר שיקול דעת רציני ובסיוע איש מקצוע".
- 4.בלתי ניתפס 07/08/2011 18:09הגב לתגובה זומטומטמים או עושים עצמם?לתת תחזית בדיעבד....מעשה לא ישר וקצת שיקרי
- 3.אבי 07/08/2011 16:38הגב לתגובה זוכולם מדברים מתוך פוזיציה זה לא חדש
- 2.בתי השקעות 07/08/2011 16:24הגב לתגובה זולא נמאס לכם הרסתם את הציבור לשמור על נזילות נבלות שחטו אותנו ,רק בגלל אנשים כמוכם הכל קורס חכמי חלם נבלות רשעים ארורים
- 1.אורי גלאי - תפסיקו לוסת את מניית גבעות! (ל"ת)יודע 07/08/2011 16:14הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
