דעה

ניתוח קמפיין: ביתילי - ה'סחורה' כתפאורה לתובנה העמוקה

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לפרסומת החדשה של 'ביתילי' שפותרת את הקונפליקט הישראלי של להיות נאמן לבית הישראלי מהעבר
עטרה בילר | (14)

יש כל מיני צורות להגיד 'כדאי לכם לקנות את הרהיטים שלנו'. המסר לכשעצמו אינו מעניין כי הוא ברור מאליו. כל עסק ירצה שנחשוב שמוצריו הכי טובים. שאלת השאלות היא כיצד לייצר תשוקה דווקא למותג הספציפי.

לשם כך זה צריך לקחת בעלות על סיפור שמעניק תפקיד ראשי אחד למותג, ותפקיד ראשי שני - לצרכן. זוהי הצורה היחידה לייצר מעורבות וזיקה. התפקיד שלנו כצופים/צרכנים מגשים את עצמו באמצעות הזדהות כמובן. אך ללא הזדהות יש שעמום ואדישות, ואז לא מתרחש מסחר..

במקרה של ביתילי, מיה דגן, הפרזנטורית, מכניסה אותנו לבית בו גדלה, שזה למעשה הבית בו גדלנו אנו - בני ה-40-60 הרוב הסטטיסטי של בעלי יכולת הקניה. בתוך 16 שניות אנחנו נחשפים לעשרות גירויים שמעוררים את בלוטת הנוסטלגיה: מתלה מעילים מעץ, כסא מתנדנד, מקרר אמקור, פורמייקה ירוקה במטבח, מדפי ספרים מחוברים עם צירי מתכת לקיר, ועוד.

דגן מציגה לנו חלק מהפריטים: שפריץ על הקיר שהותיר מזכרת מעל הגבה (מי לא זוכר שזה קרה לו?), עציץ תלוי במקרמה, תמונת הילד הבוכה, נוצות טווס בתרמיל של פגז מהקרב במיתלה. בתוך שניות מצליח הקליפ להטיס אותנו במנהרת זמן לסיפור הקולקטיבי שלנו, על פני חזיתות של תרבות, מלחמות, פנאי וטראומות..

במחי דלת נפתחת, מעבירה אותנו הגיבורה (שזה יכול להיות אתה, את או אני) לסלון אחר, עדכני, שיש בו תשובה חדשנית לכל פריט ופריט מהעבר התמים והמלנכולי. ספה כנגד ספה, עציץ כנגד עציץ, שטיח כנגד שטיח. רק חדש.

הפרסומת מגחכת במעט את העבר אבל לא שופטת אותו. למעשה, היא בכלל לא מדברת על רהיטים ואבזור ביתי, אלא משתמשת בהם כדי להדגים לנו את הבחירה שיש לנו בכל רגע נתון בחיינו: להיתקע בעבר או להיפרד ממנו לטובת חיים חדשים. באופן פרדוקסאלי, היא אפילו לוקחת סיכון שנחמוד את אייקוני העבר ונתענג על רגעי הרטרו הקצרים שהיא מעניקה לנו..

אבל בגדול, מה שהפרסומת עושה זה לפתור לנו את הקונפליקט שבא ואומר שלהיות ישראלי זה להישאר נאמנים לעבר, בעוד שלפתוח דף חדש זה לא להיות ישראלי. אז זהו שלא, אומר לנו ביתילי. יש כזה דבר עיצוב ישראלי חדש. לא חייבים לשמר את מזכרות העבר. אפשר ומותר להניח להן, ובכל זאת לחיות בבית ישראלי. ואותו עיצוב ישראלי גר בבית שקוראים לו ביתילי..

איקאה, מותג רהיטים אחר, בחר גם הוא לספר לנו, לפני מספר שנים, מדוע עלינו לעבור הלאה ולהיפרד מהבית שבו גדלנו. גם איקאה, כמו ביתילי, עסוקה בשאלת השאלות - מהו הכח המניע להיפרד ממקום נוח ומוכר שאנו קוראים לו בית? איקאה מדגימה לנו סיטואציה שבה שני הילדים המתבגרים שעדיין חיים עם הוריהם, תופסים את ההורים (שחשבו שהם לבד בבית) על חם בקטע מיני פרוורטי משהו.

גם פה המסר יושב עמוק בתובנה אנושית גלובאלית, בעוד שה'סחורה' עצמה משמשת רק כתפאורה.

מה שיפה במיתוג טוב הוא שבדיוק מאותו מקום שהוא מרפה מאמביציית המכירה האגרסיבית לטובת אמת צרכנית אוניברסאלית - שם הוא מחזיר את אמון קהל היעד ועתיד להשיג לעצמו את נתחי השוק הנחשקים.

ביתילי

איקיאה time to move out

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שושנה 14/08/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לכל ההסבר המעמיק, בכל פעם שמתחילה הפרסומת אני לא מצליחה לזכור למה ולמי היא. קמפיין שהמותג שלו הוא הפאנץ', וגם אז הוא מצולם בדרך הכי שבלונית ולא ממותגת, לא יוכל לעשות עבודה אמיתית למותג.
  • 11.
    המבקר 12/08/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    כולה מלאה כעס ונרגנות בבית ה"ישן". לא כיף. בלי קשר - 90% מהבית שלי מביתילי..
  • פולניה,מה רצית (ל"ת)
    סטאשק 14/08/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שמרת הזורע 11/08/2011 00:46
    הגב לתגובה זו
    פרסומת חמודה, קריאטיב יפה מאוד, דווקא יותר מסתדר לי עם הערכים של שמרת הזורע - בית ישראלי וכו' ... גם ביתילי חברה טובה, אבל אם כבר אושיה בתחום נראה לי יותר רלוונטי ל- MILF הצפונית "שמרת הזורע"
  • 9.
    אחלה פרסומת (ל"ת)
    נטלי 09/08/2011 22:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קול המפרסם 07/08/2011 21:17
    הגב לתגובה זו
    אבל בעצם גם ביתלי רלבנטית לשנות ה 70
  • 7.
    א.א 07/08/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
    מגיב 5- מה הקשר בין קמפיין מכבי לקמפיין הזה? לא הקריאטיב, לא התובנה. כלום. אבל תשמיץ. מה איכפת לך... מגיב 4 - קריאייטיב ישן ושחוק? תזכיר לי מתי היה משהו דומה. אבל תשמיץ. מה איכפת לך... מגיב 3 - סופסוף תגובה אינטיליגנטית. אז אענה לעניין - הקמפיין לא משקף מציאות כי ביתילי מסמלת את ישראל של פעם והקמפיין נועד להעביר את השינוי של המציאות ואת העובדה שביתילי מציע משהו שונה ומודרני הרבה יותר ממה שאנשים חושבים או זוכרים. תהנו
  • 6.
    גורי 07/08/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    יש פה פיצוח דטרמיניסטי לבעיה פוסט ריאליסטית עם קריצה אסטרטגית על תובנה אגואיסטית של צרכן פרימיטיבי... חזק!
  • 5.
    ספי 07/08/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
    הקונספט הזה לא משומש מדי ביהושע? לא עשו את אותו קמפיין למכבי גם? והיה עוד איזה קמפיין שבו הם הלכו על עבר מול עתיד או ישן מול חדש. האמת שיטה טובה - חסכונית
  • 4.
    המסר אולי נכון אבל הקריאייטיב ישן ושחוק (ל"ת)
    דני 07/08/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עופר 07/08/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
    ביתילי מתקיימים בבועה של מסרים משנות השבעים. לטעמי, התובנה אכן נכונה אבל הזכות לקיומה כבר פג מזמן. מותג בעל עולם תוכן רגשי כמו ביתילי, שמסמלת אפילו בשמה את הישראליות שלי, צריך להוביל אותי בתובנות שלו ולא לשקף את המציאות הנוכחית.
  • 2.
    מדהים מדהים מדהים (ל"ת)
    צביה בילר 07/08/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
  • עטרה 07/08/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
    צביה תודה על תגובותייך האוהדות :-)
  • 1.
    iDos 07/08/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
    יש פרסומת הרבה יותר מפורסמת של איקאה שאומרת שהגיע הזמן להתקדם http://www.youtube.com/watch?v=ZdIJOE9jNcM
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.