צרות בעיר הלבנה: כיצד ייפגעו בעלי מבנים לשימור החל מהחודש הבא?
העיר תל אביב עברה בעשור האחרון רנסאנס במהלכו התגלה יופיים של רבים ממבני הבאוהאוס שסבלו מהזנחה ארוכת שנים. תהליך שימור המבנים בעיר צבר תאוצה לאחר שהוכרזו מתחמי הבאוהאוס על ידי אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, כאתר מורשת עולמי. בעקבות ההכרזה זכתה העיר להגדרה של "העיר הלבנה", אולם מעטים מודעים לקשיים שהכרזה זו הציבה בפני רבים מתושבי העיר המעוניינים לשפר את תנאי מחייתם בבנייני העיר המוזנחים.
תוכנית השימור הגדירה למעלה מ- 1000 נכסים לשימור והמועד האחרון להגשת תביעות ירידת ערך בגין תכנית השימור הוא ה- 4.9.11. רגע לפני תום המועד, בניינים המיועדים לשימור בתל אביב מגישים תביעות לירידת ערך בגין התוכנית.
זכויות מוגבלות והיטלי השבחה
בעוד פחות מחודש עלולים לעמוד בעלי הנכסים לשימור בפני חיובים אדירים של דמי השבחה, ללא יכולת לתבוע את ירידת הערך שנגרמה להם כתוצאה מתוכנית השימור, לאחר שזכות זו תתיישן כאמור במועד זו בחלוף 3 שנים מיום אישורה.
עו"ד ברק קינן, הרטבי בורנשטיין בסון ושות', אומר כי "לא יתכן שמצד אחד יוטלו על בעלי הנכסים לשימור הוצאות שימור גדולות מאד והם מוגבלים לממש את זכויותיהם ובנוסף יטילו עליהם היטלי השבחה".
יש לציין, שעיריית תל אביב, כמי שהייתה מודעת לפגיעות הצפויות בערכם של המקרקעין, החליטה לתת לחלק מאותם בעלי זכויות "סוכריה" בדמות הזכות לנייד זכויות בנייה מהמבנים לשימור לבניינים אחרים. אלא שגם מנגנון זה, הינו קשה וכולל בחובו מגבלות לא מועטות, ולמעשה ממשיך להותיר את בעלי הזכויות עם קרקעות בערך נמוך יותר.
בית הדר, הנמצא בפינת הרחובות מנחם בגין פינת הרכבת, הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב. הבניין תוכנן על ידי האדריכל קרל רובין בסגנון הבינלאומי, המוגדר כמבנה לשימור כחלק מהעיר הלבנה של תל אביב והוקם בין השנים 1936 ו-1938. בבניין התגוררו קצינים וחיילים בריטיים בתקופת המנדט בין השנים 1939-1948 והוא מוגדר לשימור מחמיר. בעלי יחידות בבניין הגישו תביעת ירידת ערך בגין תכנית השימור ותביעה לאי חיוב בהיטל השבחה. לדברי קינן, המייצג את בית הדר יחד עם עו"ד אורי עמנואל, בשמאות הבניין כולו, מוערכת ירידת הערך של הבניין כולו בכ- 16 מיליון שקל.
בירוקרטיה אינסופית
מכלול הקשיים הרבים שעלולים בעלי הזכויות להיתקל בהם מול העירייה, הם האיסור בהוספת קומות לבניין במסגרת תמ"א 38, הגבלות על תוספות בנייה, חיוב פתיחת מרפסות, אף אם נסגרו לפני שנים רבות מאוד, דרישות שיפוץ ייחודיות בחומרים מיוחדים שעלותן הכספית גבוה מאוד ביחס לשיפוץ רגיל, אי יכולת להוסיף מעלית במקרים מסוימים, מגבלה בחניות, ולא פחות קשה-התעסקות בבירוקרטיה אינסופית.
כמו כן, חלק נכבד מאוד מבעלי הזכויות ברשימת הבניינים הארוכה שנקבעו לשימור, כלל אינם מודעים שהתכנית כלל אושרה או שמודעים שאושרה, אך אינם מודעים שקיימת להם הזכות לתבוע פיצויים על ירידת ערך. ואם לא די בכך, הרי שאותם בעלי הזכויות יופתעו גם לגלות שהעירייה בעצמה דורשת היטל השבחה מאותם בעלי זכויות בבניינים לשימור, וזאת בשל "מיתוג" הבניין.
הקפאה של מאות נכסים
בניין נוסף שיתבע את עירית תל אביב על ירידת ערך בגין תכנית השימור הוא בית אל על, המבנה הכי גדול לשימור בתל אביב הבנוי מ- 12 קומות מעל קומת הקרקע, אשר נבנה בשנות ה-60 על שטח של כ-2,150 מ"ר. תוכנית השימור קובעת כי חזיתותיו של בניין המשרדים ישופצו בהתאם לדרישות שימור דקדקניות ותוך ייקור משמעותי של עלויות השיפוץ והתחזוקה.
לדברי עו"ד ניר אמזל, המייצג את דיירי בית אל על, תכנית השימור פגעה באופן חמור בבעלי הבתים שרובם הגדול נמנה על מעמד הביניים. "בעלי מבנים אלה עלולים להיות חשופים לחיובים בגין השבחת בתיהם, לכאורה, על ידי תוכנית השימור ולכן יש חשיבות רבה להגשת התביעות לירידת ערך נגד הוועדה המקומית. האבסורד של תכנית השימור מתעצם בימים אלה של משבר הדיור שכן היא למעשה הקפיאה מאות נכסים בתל אביב, פגעה ביכולת לשפץ אותם או לחזקם במסגרת תכנית המתאר הארצית לרעידות אדמה ולמעשה מחזיקה את בעליהם בני ערובה."
- 1.סתומים תהרסו ותנו לבנות מגדלים (ל"ת)אחד 08/08/2011 16:21הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
