המיסים העקיפים: מגרדים את ה-10 מיליארד בחודש; האטה בהכנסות מיסי נדל"ן
האם המחאה הציבורית ומשבר הקוטג' מתחילים להשפיע על הכנסות המדינה? לראשונה מתחילת השנה, בחודש יולי נרשמה התייצבות בהכנסות ממיסים, הן במיסים העקיפים והן במיסים הישירים, כך עולה מנתוני המגמה שפרסם היום (ד') משרד האוצר.
הממשלה המשיכה ליהנות ביולי מעלייה בגבייה במיסים העקיפים אותם משלם הצרכן כאשר הוא - מתדלק את הרכב, רוכש סיגריות, אלכוהול, מוצרים בחנות או בסופר. עם זאת, נרשמה האטה בעלייה בגבייה. ביולי הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים בכ-9.8 מיליארד שקלים, לעומת 9.6 מיליארד שקלים ביולי 2010. העלייה קוזזה ע"י ירידה בהכנסות מיבוא רכב ובהכנסות מיבוא סיגריות וכן ירידה בהכנסות מסיגריות מקומיות. בסך הכל עלו המיסים העקיפים ב-5% מתחילת השנה לסך של 61.3 מיליארד שקלים.
הכנסות המדינה ממס ערך מוסף (מע"מ) הסתכמו בכ-6.7 מיליארד שקלים, עליה ריאלית של 1.3% לעומת יולי 2010. בהכנסות ממע"מ יבוא חל גידול בשיעור של 9.5%, בהכנסות ממע"מ ייצור מקומי חלה עליה בשיעור של 2.4%.
עליית מחירי הדלק בשנה החולפת המשיכה להעשיר את קופת המדינה והיא קיבלה תזרים של 1.6 מיליארד שקלים בחודש יולי - זינוק חד של 10.6% לעומת יולי אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ממס על הדלק ב-9.1 מיליארד שקלים - עלייה של 5.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ממסים בסך של כ-126 מיליארד שקלים שהם כ-59.0% מהתכנון התקציבי השנתי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההכנסות ממסים בסך של כ-114.5 מיליארד שקלים, מתחילת השנה אפוא חלה עלייה נומינלית של כ-10% בגבייה לעומת אשתקד.
ירידות בבורסה; שוק הנדל"ן מתקרר
חוסר הוודאות בנוגע לכלכלה העולמית והמקומית אשר גרר מסחר תנודתי בשוק ההון והביא להסטת השקעות לאפיקים שקליים פגע בקופת המדינה - ירידה של 60% בגבית מס מני"ע. כמו כן, מתחילת השנה נרשמה ירידה בגביה משוק ההון בשיעור של כ-10% הנובעת מירידת שערי המניות בבורסה.
- 8.גו 03/08/2011 19:36הגב לתגובה זוסימו לב ברגעים אלה במישרד האוצר אחד לא יודע מהשני מישרד מושבת ולא מתפקד הראש אתם יודעים מי זה הפודל שיתינפליץ של ביביהו הד וגמן והפוזאי ומגעיל אתם מבינים איפה אנחנו חיים מי הראש שלנו7 להאיף א ותם כמה שיותר מהר רק נזקים הם גורמים מס שישנסקי מס מכוניות הכי גבוע בעולם מכונית שעולה 60000 באירופה עולה פה אצלנו 140000 תיתאוררו ברה אוכלים אותה מכל הכיונים
- 7.יוסי 03/08/2011 15:25הגב לתגובה זואני שכיר עם שני ילדים מהמרכז מרויח 8300 ש" ח נטו. אימי החולה גרה בקריית שמונה. אני והנכדים לא יכולים לנסוע לבקר אותה כי כל נסיעה עולה יותר מ - 200 שקלים רק הדלק. במדינות אחרות שאנשים מרויחים יותר מחיר הדלק עולה פחות ממאה שקלים. נוצר מצב שמחיר הדלק היקר מגביל לנו האזרחים את החופש לנוע ולבקר את הורינו. למה אנחנו צריכים לחיות במדינה שכזאת שהשרים וחברי הכנסת נוסעים כמה שהם רוצים במכוניות ודלק על חשבוננו ומחיר הדלק היקרים לא מזיזים להם. ואנחנו שאחרי שבוע עבודה קשה רוצים לבקר את האם החולה בסוף השבוע אין לנו כסף לדלק איפה הצדק והמוסק המינימלי.
- 6.עינת 03/08/2011 15:07הגב לתגובה זוחבל שאין יותר שקיפות שנבין לאן הולכים כל המיליארדים שאנחנו משלמים. העם רוצה דין וחשבון לאן הולכים המיסים שגובים מאיתנו.
- 5.חזי 03/08/2011 14:47הגב לתגובה זוזה המיסים בעצמם שחונקים את הכלכלה ובסופו של דבר הם גורמים לירידה בהכנסות ממיסים. כי כשמשהו יקר בגלל המיסים המועמסים עליו-קונים פחות כי פשוט אין כסף!
- 4.אלי 03/08/2011 14:40הגב לתגובה זופשוט מדינה בזיונית ביבי ושטייניץ מובילים אותנו לאבדון לא נשאר לנו איך לחיות כל היום רודפים אחריי הזנב שלנו
- 3.מנהלים כאן עסק ,תתעוררו . (ל"ת)בא 03/08/2011 14:40הגב לתגובה זו
- 2.blood suckers (ל"ת)benny the kid 03/08/2011 14:28הגב לתגובה זו
- 1.דן 03/08/2011 14:27הגב לתגובה זוזה כמו לתת מתנה למי שרכש עוד ועוד דירות והעלה את המחירים לשמיים.
- רעיון0... 03/08/2011 17:48הגב לתגובה זועד 2012 , אבל ב-2012 יעלה פי 3.מהר מאוד העכברים יברחו מהסירה...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
