המטה למלחמה בסחר בנשים נגד דן וכנען - החברות הסירו קמפיין למותג וודקה

המטה פנה לחברת המדיה 'כנען' וחברת האוטובוסים בדרישה להסיר קמפיין לוודקה אוקראינית בו הוצגה נערה זרה. דן: "הייתה מידה של חוסר רגישות"
משה בנימין | (2)

המטה למלחמה בסחר בנשים פנה לאחרונה לחברת האוטובוסים דן וחברת הפרסום על גבי אוטובוסים כנען בדרישה להסיר קמפיין פרסום למותג וודקה אוקראינית שעלה באמצעות 2 החברות. פניית המטה לחברות הגיעה בעקבות פרסומת על גבי אוטובוסים של דן למותג הוודקה 'מרנייה' תחת הכותרת - "Made in the Ukraine imported" כאשר לצידה האחד תמונה של נערה צעירה בעלת חזות זרה ולצידה השני וודקה. תמונת הקמפיין שהופיע על גבי אוטובוסים של דן. מצדיק דרישה להסרתו? בעקבות הפרסום על גבי האוטובוסים פנה עו"ד אורי קידר, שותף במשרד כבירי-נבו-קידר, ומי שנמנה עם ראשי המטה, למנכ"ל חברת 'דן' ולמנכ"ל חברת 'כנען פרסום' האחראים על הפרסום. קידר ציין בפניהם כי מדובר במסר נמוך וחסר טעם לקורבנות תעשיית המין האוקראינית. "האופן השוביניסטי בו מובאים הדברים בפרסומת והעובדה כי האישה מוצגת בסמוך לוודקה כסחורה הדורשת בדיקה, מעודדת עבריינות מינית, ונותנת לגיטימציה לתופעות חברתיות בזויות כמו סחר בנשים". עוד צוין כי בפרסום יש פגיעה ברגשות הציבור בטעם הטוב ובכבוד האישה, והם עומדים בניגוד לכללי האתיקה בפרסומת. לדברי עו"ד אביטל רוזנברג ממשרד כבירי-נבו-קידר הקמפיין שעלה על האוטובוסים של דן "הזמין את הקהל 'לנסות את הסחורה החדשה' - הן של הוודקה והן של הנערה. הקישור שעשתה הפרסומת בין נשים לוודקה ו'בדיקת סחורה' הוא זה שגרם לנו לפנות בדרישה להסרת הקמפיין". ממטה המאבק בסחר בנשים נמסר כי יום אחד לאחר הפנייה הסירה חברת 'כנען מדיה ' את הפרסום. עם זאת, עורך הדין של חברת כנען מסר בתשובתו לפניית המטה כי הקמפיין הוסר כמתוכנן ללא קשר לפניית המטה. אוהד גבלי סמנכ"ל השיווק של כנען מסר בתגובה: "'כנען מדיה בתנועה' רגישה ביותר למסרים העולים ע"ג האוטובוסים ולפגיעה שעלולה להיווצר בקרב ציבורים מסוימים כתוצאה מכך. יחד עם זאת, במקרה זה, הקמפיין הוסר כמתוכנן וללא קשר לדרישתו של המטה למלחמה בסחר בנשים". תגובת חברת דן: "חברת כנען משמשת כזכיין לפרסום חוצות על גבי אוטובוסים של דן. במסגרת ההסכם, כל פרסום שהוא חריג ויש בו מידה של טעם רע אמור שלא לעלות בכלל, או במידה ויש ספק כלשהו - הם נועצים בנו באם להעלות את הקמפיין. לגבי הקמפיין שעלה - הייתה בו מידה של חוסר רגישות ולכן נפנה דרישה מחודשת לחברת כנען לגלות יתר רגישות בפעמים הבאות ולדרוש שדברים בעלי טעם רע וזילות האדם באשר הוא אדם לא יעלו על דפנות האוטובוסים". המטה למלחמה בסחר בנשים הוקם לפני שבע שנים ע"י עו"ד אורי קידר ממשרד כבירי-נבו קידר וע"י לואר לוי כדי לרכז את המאמצים בנושא וללוות אותם בסיוע משפטי צמוד. בין השאר מרכז המטה יוזמת חקיקה שתאפשר לתבוע את הלקוחות הנזקקים לשירותי זנות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    1. אתה חתיכת אדיוט (ל"ת)
    04/08/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 03/08/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם נהוג לשלב פרזנטוריות כחלק מקמפיין.אין שום דבר במסר שמזנה את הבחורה וקורא לסחר בנשים למעט הדמיון הפרוע, החולני והסוטה של אורי קידר שיוצר בעצמו את העבריינות המינית ורומז שכל בחורה אוקראינית היא זונה!!!
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.