המטה למלחמה בסחר בנשים נגד דן וכנען - החברות הסירו קמפיין למותג וודקה

המטה פנה לחברת המדיה 'כנען' וחברת האוטובוסים בדרישה להסיר קמפיין לוודקה אוקראינית בו הוצגה נערה זרה. דן: "הייתה מידה של חוסר רגישות"
משה בנימין | (2)

המטה למלחמה בסחר בנשים פנה לאחרונה לחברת האוטובוסים דן וחברת הפרסום על גבי אוטובוסים כנען בדרישה להסיר קמפיין פרסום למותג וודקה אוקראינית שעלה באמצעות 2 החברות.

פניית המטה לחברות הגיעה בעקבות פרסומת על גבי אוטובוסים של דן למותג הוודקה 'מרנייה' תחת הכותרת - "Made in the Ukraine imported" כאשר לצידה האחד תמונה של נערה צעירה בעלת חזות זרה ולצידה השני וודקה.

תמונת הקמפיין שהופיע על גבי אוטובוסים של דן. מצדיק דרישה להסרתו?

בעקבות הפרסום על גבי האוטובוסים פנה עו"ד אורי קידר, שותף במשרד כבירי-נבו-קידר, ומי שנמנה עם ראשי המטה, למנכ"ל חברת 'דן' ולמנכ"ל חברת 'כנען פרסום' האחראים על הפרסום. קידר ציין בפניהם כי מדובר במסר נמוך וחסר טעם לקורבנות תעשיית המין האוקראינית.

"האופן השוביניסטי בו מובאים הדברים בפרסומת והעובדה כי האישה מוצגת בסמוך לוודקה כסחורה הדורשת בדיקה, מעודדת עבריינות מינית, ונותנת לגיטימציה לתופעות חברתיות בזויות כמו סחר בנשים". עוד צוין כי בפרסום יש פגיעה ברגשות הציבור בטעם הטוב ובכבוד האישה, והם עומדים בניגוד לכללי האתיקה בפרסומת.

לדברי עו"ד אביטל רוזנברג ממשרד כבירי-נבו-קידר הקמפיין שעלה על האוטובוסים של דן "הזמין את הקהל 'לנסות את הסחורה החדשה' - הן של הוודקה והן של הנערה. הקישור שעשתה הפרסומת בין נשים לוודקה ו'בדיקת סחורה' הוא זה שגרם לנו לפנות בדרישה להסרת הקמפיין".

ממטה המאבק בסחר בנשים נמסר כי יום אחד לאחר הפנייה הסירה חברת 'כנען מדיה ' את הפרסום. עם זאת, עורך הדין של חברת כנען מסר בתשובתו לפניית המטה כי הקמפיין הוסר כמתוכנן ללא קשר לפניית המטה.

אוהד גבלי סמנכ"ל השיווק של כנען מסר בתגובה: "'כנען מדיה בתנועה' רגישה ביותר למסרים העולים ע"ג האוטובוסים ולפגיעה שעלולה להיווצר בקרב ציבורים מסוימים כתוצאה מכך. יחד עם זאת, במקרה זה, הקמפיין הוסר כמתוכנן וללא קשר לדרישתו של המטה למלחמה בסחר בנשים".

תגובת חברת דן: "חברת כנען משמשת כזכיין לפרסום חוצות על גבי אוטובוסים של דן. במסגרת ההסכם, כל פרסום שהוא חריג ויש בו מידה של טעם רע אמור שלא לעלות בכלל, או במידה ויש ספק כלשהו - הם נועצים בנו באם להעלות את הקמפיין. לגבי הקמפיין שעלה - הייתה בו מידה של חוסר רגישות ולכן נפנה דרישה מחודשת לחברת כנען לגלות יתר רגישות בפעמים הבאות ולדרוש שדברים בעלי טעם רע וזילות האדם באשר הוא אדם לא יעלו על דפנות האוטובוסים".

המטה למלחמה בסחר בנשים הוקם לפני שבע שנים ע"י עו"ד אורי קידר ממשרד כבירי-נבו קידר וע"י לואר לוי כדי לרכז את המאמצים בנושא וללוות אותם בסיוע משפטי צמוד. בין השאר מרכז המטה יוזמת חקיקה שתאפשר לתבוע את הלקוחות הנזקקים לשירותי זנות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    1. אתה חתיכת אדיוט (ל"ת)
    04/08/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 03/08/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם נהוג לשלב פרזנטוריות כחלק מקמפיין.אין שום דבר במסר שמזנה את הבחורה וקורא לסחר בנשים למעט הדמיון הפרוע, החולני והסוטה של אורי קידר שיוצר בעצמו את העבריינות המינית ורומז שכל בחורה אוקראינית היא זונה!!!
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.23%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.