כספי הפיצויים בקופת הגמל שלכם, ה'דד-ליין' למשיכה מתקרב

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מתייחס לכספי פיצויי הפנסיה המגיעים לנו בעת עזיבת עובד עבודתו. מהי חשיבות הכספים. ומה החוק שומר עלינו?
ירון שמיר | (8)

פעמים רבות בעת עזיבת עבודה משמשים אותנו כספי הפיצויים להתארגנות עד מציאת העבודה הבאה ועוזרים לנו לעבור את חודשי אי הודאות הראשונים רגועים מבחינה כלכלית. לא אחוה את דעתי האם נכון או לא נכון למשוך כספים אלו בעת העזיבה בעיקר עקב העובדה כי הם מהווים חלק חשוב ועיקרי מהחסכון הפנסיוני שלנו. החל משנת 2008 עמיתים רבים הופתעו לגלות כי הזכות למשוך את הכספים נמנעת מהם.

מה גרם לשינוי הדרמטי הזה?

תיקון 3 בשילוב עם תקנות הניוד החדשות קבעו כי כספי פיצויים אשר הושארו בקופת גמל יסגרו כהפקדה חדשה ולא סתם כהפקדה חדשה אלא למטרת קיצבה. מה שנוצר בפועל זה כי כספים שלכאורה היו אמורים להשתחרר, ונערכה עליהם התחשבנות, נסגרו לגיל פרישה ולא סתם לגיל פרישה אלא נמנעה האפשרות למשוך אותם כסכום חד פעמי. בהערת אגב נעיר, כי אותו דין חל גם לגבי כספי נפטרים אשר הושארו בקופת הגמל.

מה קרה מאז?

עקב פניות רבות החליט הממונה על שוק ההון להקל מעט בתיקון וגם זאת לזמן מוגבל בלבד. תיקון 5 אשר פורסם במהלך חודש נובמבר 2010 הבהיר כי כספי פיצויים שהושארו בקופת הגמל ונסגרו לקיצבה (כמו גם כספי נפטרים, ובמקרים מסוימים גם כספי עמיתים בגיל 60) יהיו ניתנים למשיכה במידה והעמית יפנה לקופת הגמל עד לתאריך31.12.2011. מנהלי החברות המנהלות הונחו לשלוח הודעה עד לתאריך 31.03.2011 האומרת לכל העמיתים אשר עונים על התנאים המאפשרים משיכה זמנית של הכסף, ובנוסף חויבו החברות המנהלות להעלות טפסים מתאימים כולל הוראות השעה לאתר האינטרנט של החברה עד ליום 31.1.2011.

אז מה לעשות?

על מנת שלא להקלע בטעות לסיטואציה אשר העמית לא חפץ בה, טוב יעשה באשר עזב עבודה ומבוטח בקופת גמל או מוטבים של עמיתים שנפטרו או עמיתים בני 60 ומעלה שהפקידו כספים לקופות גמל החל משנת 2008 ויבדקו מה דינם של הכספים העומדים לרשותם. כאמור החל משנת 2012 לא יהיה ניתן להתחרט ולמשוך את הכספים האמורים. יחד עם זאת אנו מדגישים כי כל משיכה או אי משיכה מחייבת בדיקה והתייעצות עם איש מקצוע מוסמך. בנוסף משיכת כספים אלו יחויבו במס רווח הון של 15%.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קליפ 06/08/2011 10:35
    הגב לתגובה זו
    120 ח"כ....ממציאים חוקים מבית מדרשם של שונאי היהודים(אירופה שנות 1930...זוכרים?)כדי שלפקיד היהודי יהיה כסף לתת במתנה למשפחות הפשע=טייקונים שודדים ברשות ובצהלות שימחה לאור היום.
  • סוף סוף אלה מלים. חבל שאין הרבה כאלה תגובות . (ל"ת)
    נילי 06/08/2011 23:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גד 05/08/2011 09:35
    הגב לתגובה זו
    זו פשוט ניבזות של האוצר שבשעות הקשות של פיטורים אי אפשר להשתמש בפיצויים אז פשוט תודיעו שאין פיצויים וזה רק תוכנית חסכון לזיקנה והאוצר יעשה הכל לשלם כמה שפחות ביטוח לאומי בעת זיקנה אחרי שמשלמים לו 40 שנה ודרך אגב איפה ההסתדרות אבל שכחתי בעצם שעובד מובטל כבר לא מעניו את ההסתדרות
  • 3.
    נועם 05/08/2011 08:40
    הגב לתגובה זו
    האם כספי נפטר שהושארו בקופת גמל,אין בה מרכיב פיצויים,לא יוכלו להימשך על ידי היורשים ?לאחר 2011?
  • 2.
    ירון ,אתה שטחי כהרגלך ומכסה את התחום בדלות (ל"ת)
    יוסי 04/08/2011 13:06
    הגב לתגובה זו
  • אמיר (לא זה מתגובה 1 04/08/2011 19:26
    הגב לתגובה זו
    סוג של התחשבנות אישית? קנאה? אני מניח שהכתבה לא מיועדת ל" מומחים" כמוך, אבל להדיוטות כמוני - זה מועיל לקרוא כתבות " שטחיות" , כי כתבה מעמיקה לא הייתי טורח לקרוא, אבל הנה, את הכתבה הזו קראתי, ויש לי עוד דבר לשאול עליו את רואה החשבון שלי בפגישה הבאה.
  • שאל את סוכן הביטוח שלך. רו" ח לא מבינים בזה (ל"ת)
    מושון 05/08/2011 17:13
  • 1.
    אמיר 04/08/2011 11:16
    הגב לתגובה זו
    הכוונה לכספי פיצויים מעבודות קודמות? אם אני מפסיק לעבוד במקום עבודה לאחר התאריך, האם אוכל להוציא כספי פיטורים?
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".