"הממשלה משדרת לחץ וזה לא טוב. היא צריכה להגיב במהירות אך רק אחרי שתשקול את הדברים לעומק. אם היא תנהל מדיניות לא אחראית זה יקבל ביטוי בתקציב המדינה וישפיע על כל החברות במשק", כך אמר בראיון ל-Bizportal צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב, בהתייחסות למחאה הציבורית השוטפת את המדינה בימים אלו.

"בסיס המחאה מוצדק והיא מחויבת מכורח מציאות. כבר לפני שלוש שנים הערכתי שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה", אמר סטפק שהינו בין היחידים בקרב בכירים בשוק ההון המביעים את דעתם על המחאה הציבורית. "אי אפשר לראות את מעמד הביניים נשחק לאורך זמן ולא לעשות דבר. הגיע הזמן לנהל מדיניות כלכלית יותר מאוזנת שמתחשבת במעמד הביניים ובמעמדים נמוכים יותר שאפילו עכשיו לא מוצאים את קולם".

מה אתה חושב על התנהלות הממשלה בנושא? "ההתנהלות משדרת לחץ וזה לא טוב. ברור לגמרי שאי אפשר להיענות לכל הדרישות אך גם לא צריך לשלוף מהמותן. כשהאוצר מוציא מסמך חובבני עם מספר של 60 מיליארד שקלים בכותרת, זה פשוט משדר לחץ. מה מתוך הדרישות לקבל, זאת שאלה טובה עליה יהיה ניתן לענות לאחר חשיבה מספקת. כבר לפני חודשים דיברו על מחירי הדלק ולא עשו כלום ופתאום עכשיו שיש לחץ אז מודיעים על 'הוראת שעה'. זאת לא הדרך. הצמרת הפוליטית והכלכלית פועלים מתוך לחץ וההיסטוריה לימדה אותנו שלאורך זמן זה לא מניב תוצאות טובות.

בתשובה לשאלה ממה צריכה הממשלה צריכה להיזהר ואיך היא צריכה לפעול, ענה סטפק: "צריך לשמור על איזון. אם ינהלו מדיניות לא אחראית זה יקבל ביטוי בתקציב המדינה, ביחס חוב-תוצר של ישראל, שרשם שיפור בשנים האחרונות, ובסופו של דבר יכול להשפיע על דירוג המדינה ע"י מוסדות האשראי. אני מעריך שזה לא יקרה, תהיה היענות סבירה לדרישות. חלק מהפתרונות ישפיעו כבר בטווח הקצר וחלק מאוחר יותר.

"כדי לא לפגוע במדיניות הפיסקלית, לדעתי יש לעצור את הורדת מס חברות, להפחית את המע"מ ובכך להוזיל את יוקר המחייה שמשפיע בעיקר על השכבות התחתונות. הם גם צריכים לחשוב במונחים של העלאת המס השולי על מקבלי השכר הגבוה מאוד. המדיניות צריכה להיות יותר נטל על העשירים ופחות על מעמד הביניים. מדיניות השנים האחרונות לקחה את זה לקצוות וכמו בטבע גם כאן צריכים לחזור לאיזון".

מדברים על אפשרות לפיצול אחזקת נכסים ריאליים ופיננסים, איך הדבר צפוי להשפיע על החברות הגדולות במשק? "צריך להמתין לראות מה הוועדה תחליט. גם כאן נהג ראש הממשלה בלחץ כשהודיע בפתאומיות שההמלצות יוגשו עד סוף אוגוסט. מבחינת החברות יכולות להיות כאן השלכות, אך עדיין מוקדם לומר אלו. אם יידרשו לפרק את הפירמידות, יטילו מס על חלוקת דיבידנד בין חברות קשורות אין ספק שהדבר ישפיע. אך אני חושב צריך להיזהר לא לעשות עליהום על המגזר העסקי כי בסופו של דבר זה עלול להתגלגל לכל המשק ולבוא לידי ביטוי גם בפיטורי עובדים. לכן, השאלה היא באיזה מינון יעשו הדברים".

מה צפויה להיות ההשפעה של המחאה על השווקים והבורסה? "לפריצת מסגרת התקציב, במידה ותתרחש, עלולה להיות השפעה שלילית על שוק אגרות החוב, לכן הממשלה צריכה להיזהר ולעשות צעדים בצורה מבוקרת. צריך לעשות צעדים מקזזים - להגדיל הכנסות ע"י מיסוי העשירים ושינוי סדרי עדיפויות ומנגד להפחית את הנטל על החלשים. הגיע הזמן גם לקצץ בתקציב הביטחון. כולם יודעים שיש בזבוז עצום בצבא וצריכים להפסיק להתייחס לזה כפרה קדושה.

השלכה נוספת על שוק האג"ח מגיעה מכיוון האינפלציה, אמר סטפק וציין כי המחאה סביב הנדל"ן, הקוטג' או החיתולים נוגעת בקטרי האינפלציה המרכזיים בשנים האחרונות סעיפי המזון והדיור. "אם לפני חודשיים-שלושה הערכתי שמחירי הדיור צפויים לרדת בכ-10%-15%, אז כעת, במידה והממשלה תמשיך לנקוט צעדים שיגדילו את היצע הדירות אני מעריך שירידת המחירים תגיע ל-25% ובטווח הרחוק זה ישרת גם את האינפלציה. הגורם השני להתמתנות האינפלציה הוא מחירי המזון. לאור המחאה יצרנים חוששים להעלות מחירים וחוששים להיות בעין הסערה".

אם מתמחרים את הירידה הצפויה באינפלציה, אמר סטפק, אז זה נותן עדיפות להשקעה באפיק השקלי. האג"ח הקונצרני, לדבריו, עלול להיפגע מההשלכות על תזרימי המזומנים של החברות. "דירוגים של חברות יכולים לרדת וחברות הנדל"ן המקומיות עלולות להיפגע מהאטה בשוק הדירות. אני מעריך שהמשקיעים יעדיפו להתרחק מסקטור הנדל"ן עד שהערפל יתפזר".

"מבחינת המניות כל גזרה על המגזר העסקי תבוא לידי ביטוי בחברות הקשורות, כאשר המחאה לכשעצמה גוררת פגיעה מחוסר יכולת להעלות מחירים", טען סטפק וסיפק כדוגמא את מניית פז נפט שרשמה היום ירידה חדה בצל החלטת האוצר להפחית את מרווחי הזיקוק. בעתיד היותר רחוק יכולה להיות השלכה גם על הבנקים: "מצד הסיכון של נוטלי המשכנתאות אני פחות חושש, אך פגיעה בקבלנים תפגע ביכולת ההחזר שלהם ותשליך על החובות לבנקים. אך זה לא סיכון מיידי וגם לא גדול לדעתי".