מה תהיה השפעת המחאות על תחום האג"ח?
אתמול (ראשון) רשם שוק האג"ח הקונצרני ירידות בכל המדדים. מדד התל בונד 20 רשם ירידה 0.44% , מדד התל בונד 40 רשם ירידה של 0.59% ומדד התל בונד 60 רשם ירידה של 0.50%. הירידות באו על רקע התעצמות המחאה החברתית אליה מצטרפים בכל יום, יותר ויותר ארגונים בעלי אג'נדה חברתית.
בזירה של אגרות החוב הממשלתיות, בדומה לשוק של האג"ח הקונצרניות נרשמו ירידות. מדד השחרים ירד בכ-0.06%, מדד הגילונים ירד בכ-0.08% ומדד האג"ח ממשלתיות הצמודות למדד (הגלילים) רשם ירידה חדה ביותר, בכ-0.51%. ככל הנראה, מאמינים המשקיעים שהמהפכה תצליח, לפחות בטווח הקצר, להוריד את המיסים וכנגזרת מכך להוריד גם את מחירי המוצרים, מהלך שעלול להשפיע על רמת האינפלציה במשק.
נתון מעניין שהתפרסם אתמול על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג הצלחה זעירה למחאת האוהלים שכותרתה הייתה הורדת מחירי הדיור. הנתון מציין ירידה משמעותית של כ-21% בכמות המבוקשת של הדירות החדשות ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון של 2011 וירידה של כ-7% לעומת הרבעון השני אשתקד. זה אומר שמי שמעוניין לקנות דירה בתקופה זו מעדיף לעצור ולהמתין לתוצאות הסופיות של המהפכה ולא ממהר להיפרד ממיטב כספו.
מידע נוסף שפורסם הבוקר על כך ששר האוצר יובל שטייניץ הודיע על הפחתה במחירי הדלק בדרך של הורדת מרווחי השיווק של חברות הדלק ב-31 אגורות. כנראה שהממשלה נתונה בלחץ מסוים והפתרונות הנשלפים מהמותן מספקים את הצרכים לטווח הקצר ולא גורמים לשינוי בסדר עדיפויות של מקבלי ההחלטות.
הנגיד אמור לכנס מסיבת עיתונאים היום, בה עתיד להביע את יחסו למהפכה החברתית ואיך בנק ישראל עשוי להתמודד עם תוצאותיה. עד היום הנגיד לא התייחס ישירות לדרישות המפגינים וא החלטתו האחרונה להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית, כסימן למצבה היציב של הכלכלה בישראל. לפחות על פי הפרמטרים הכלכליים ולא על פי תחושת העם.
בזירת הסדרי החוב של החברות במשבר, אתמול יצא לפועל ההסדר של חברת מלרג שאושר על ידי בית משפט בתאריך 25.01.11 במסגרתו אמורים הנושים לקבל 49% מהון המניות של החברה ויתר החוב יומר לאג"ח עם מח"מ ארוך יותר.
היום תתקיים הנפקת האוצר לציבור של אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 750 מיל' ש'. הסדרות שיונפקו היום הן: אג"ח שקלי בריבית קבועה 122 בהיקף של 250 מיל' ש', ושתי סדרות צמודות 922 בהיקף של 300 מיל' ש' וסדרה 841 בהיקף של 200 מיל ש'.
אנו מעריכים כי הביקוש לאג"ח שקלית יהיה גבוה יותר מהרגיל בעקבות המהפכה ההולכת ומתגברת שעלולה לגרום להתמתנות האינפלציה בטווח הקצר.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
