מיוחד

"החיבוק" התקשורתי עושה את העבודה: 80% ענו - "התמיכה במחאה גברה"

שעות של שידורים חיים ורבבות מילים השפיעו על עמדות הציבור. כך עולה מסקר של 'רותם TRI' עבור אייס. ומה יקרה אם אתם מסורתיים או בלי ילדים?
אלכסנדר כץ | (7)

אתם בגילאי הביניים, מסורתיים או חילוניים? כנראה שהסיקור התקשורתי של המחאה החברתית שפוקדת בשבועיים האחרונים את ישראל, שהוא גם סיקור מפרגן מאד יחסית, הצליח להשפיע עליכם לחיוב.

על פי סקר שערך 'רותם TRI מחקרים אסטרטגיים' עבור אייס, עולה כי 81.1% מהנשאלים טוענים כי הסיקור הנרחב גרם להם להיות בעד המחאה החברתית, ואילו 9.5% טענו כי הסיקור גרם להם להיפך והם מתנגדים למחאה. 9.5% מהנשאלים טענו כי לא הייתה לסיקור כל השפעה. נתונים אלו בנטרול הנשאלים שסירבו לענות.

הסקר נערך בתחילת השבוע בקרב 500 נשאלים מעל גיל 18 - שהם אוכלוסיה מייצגת של ישראל. טעות הדגימה עומדת על 4.5% פלוס מינוס. את הסקר ערכה חברת מחקר 'רותם TRI מחקרים אסטרטגיים' בבעלות ד"ר אריה רותם, חברת הייעוץ TACK אסטרטגיות צמיחה, ואורי אלמן. החברה נחשבת לאחד מגופי המחקר המתקדמים בישראל ומתמחה במחקרי שוק ומחקרי צרכנים מתקדמים תוך שימוש במודלים ייחודיים וחדשניים.

62% מהחרדים: הסיקור גרם לנו לאהוד את המלאה

הנתונים מצביעים כל נטייה של הציבור לאהוד את המאבק בעקבות הסיקור התקשורתי לו הוא זוכה. יש לציין כי המאבק עצמו גם זוכה ליחסי ציבור טובים בקרב כלי התקשורת השונים, מה שיכול להטות את עמדות הציבור לטובת תמיכה במעבר החברתי.

על פי הסקר עולה כי הסיקור התקשורתי הנרחב גרם ל-88.5% מהנשאלים המסורתיים להיות בעד מחאת הדיור, מול 85.8% מהנשאלים החילוניים. 4.9% מהמסורתיים ו-5.9% מהחילוניים טענו כי ההשפעה הייתה שלילית. ובקרב החרדים? פה המגזר יותר סקפטי לגבי השפעת הסיקור. 62.4% טענו כי סיקור המחאה גרם להם לאהוד אותה, מול כמעט רבע 24.7% שטענו כי הסיקור השפיע עליהם לרעה.

והאם הסיקור הנרחב, שכולל שעות שידור רבות בטלוויזיה וברדיו, רבבות מילים באינטרנט וכפולות רבות בעיתונים, גם הוביל את הציבור לעשות מעשה? על פי הסקר, עולה כי 6.4% לקחו חלק במאבק בגלל הסיקור אליו נחשפו, 24.9% שקלו להשתתף במאבק, ואילו 68.7% לא שקלו כלל את המהלך, למרות שנחשפו לסיקור התקשורתי.

צעירים יותר, מושפעים פחות

בקרב צעירים בגילאים 18-24, ובקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר, מגיל 55 והלאה, אחוז הנשאלים שענה כי לא שקל לקחת חלק במאבק הוא הגבוה ביותר (כמעט 70% בקרב הצעירים, יותר מ-80% בקרב בני ה-55 ויותר). אולם יש לציין כי בקרב הנשאלים בני 18-24, אחוז הנשאלים שהשתתפו במחאה הוא גם הגבוה ביותר 10.2%.

המחאה מוגדרת כמחאת מעמד הביניים, וזה גם ההסבר לכך שהצעירים הבוגרים יותר ובקרב גילאי הביניים, אחוז הנשאלים ששקלו להשתתף במאבק בעקבות הסיקור התקשורתי הוא הגבוה ביותר, ואלו שלא שקלו זאת - הוא הנמוך ביותר.

בקרב בני שכבות הגיל 25-34 ו-35-44, אחוז הנשאלים שלא שקל לקחת חלק במאבק עומד על כ-57%. בקרב שכבות הגיל 25-34, 35-44, ו-45-54, אחוז הנסקרים ששקלו השתתפות במחאה עומד על כ-32.9%-35.3%.

אגב, אם יש לכם ילדים, כנראה שהסיכוי שלכם לצאת פיזית למאבק, נמוך יותר. על פי הסקר, בקרב נשאלים עם ילדים, 4.3% לקחו חלק במאבק, בעוד שבקרב נשאלים ללא ילדים, הנתון קופץ ל13%.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שלומי מתל אביב 03/08/2011 17:35
    הגב לתגובה זו
    שלום, אני השתתפתי בהפגנה במוצש ואני רוצה להתריע - היו כמה אנשים שצעקו שצריך להתיחס לביבי כמו אל החמאס. זו צעקה קיצונית ומסוכנת. אני מפסיק לתמוך במחאת האוהלים.
  • 6.
    דני 02/08/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
    הממשלה בראשות ילדי השמנת ביבי את שטייניץ לא סבלה מחוסר כסף או דיור הם אחראים על זה שהטייקונים מרוויחים 38 מיליארד שקל בשנה מקובינציות שונות במיסים.בסכום שנתי אפשר לבנות דירות למליון חסרי דיור אבל הם שומרים על הטייקונים שיממנו להם את מערכת הבחירות הקרובה .אנחנו נוריד מהשלטון את הליכוד שגרם למצב זה
  • 5.
    יהודי 02/08/2011 06:19
    הגב לתגובה זו
    דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן האנרכיסטים אינם מייצגים אותי ואני מתנגד שישמשו נציגות בשבילי.
  • 4.
    בלי תקשורת אין מחאה (ל"ת)
    01/08/2011 17:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שירני 01/08/2011 17:46
    הגב לתגובה זו
    התקשורת מחבקת אבל המאבק מוצדק
  • 2.
    קרנבל 01/08/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
    מאבק אמיתי לא היה מתנהל ככה לדעתי
  • 1.
    בקיצור,התקשורת תומכת במאבק (ל"ת)
    שני 01/08/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".