החופש הגדול או החופש למחות? יח"צ על רקע מחאת האוהלים - כיצד לנהוג?
בעברית נוטים פעמים רבות לבלבל בין חופשה לחופש. הקיץ הזה ההבדל נעשה ברור מאוד - בין אלה שחושבים בעיקר על החופשה הקרובה לבין אלה שרוצים חופש.
עוצמת המחאה החברתית בנושא יוקר המחיה בכלל והדיור בפרט, מצליחה לזרוע מבוכה רבה בכל הגזרות: השלטון, ההון והתקשורת.
השלטון הגיב תחילה במבול תוכניות ומסרים, בניסיון לצמצם נזקים פוליטיים, ואז נבהל והתכנס לחשיבה לקראת המשך הקרב. הסקטור העסקי (ההון) נראה די נבוך. מה עושים בשעה כזו? האם לשתוק עד יעבור זעם, או שאולי זה הזמן לקמפיינים עם רוח חברתית? האם להגביר או להפחית פרויקטים למען הקהילה? האם להצניע אירועים עסקיים נוצצים שעלולים לעצבן את "מעמד הביניים", או להמשיך במתכונת של עסקים כרגיל?
הסקטור העסקי, שרגיל להפעיל באופן אוטומטי תוכניות תמיכה בחיילים ובתושבי עוטף עזה והצפון כאשר התותחים יורים, גילה כי הסיפור מורכב יותר כאשר מדובר במלחמה מסוג אחר.
ההערכה היא שהניסיון של השלטון להעביר לפחות חלק מהזעם הציבורי לטייקונים יימשך בתקופה הקרובה. כאשר הזעם הציבורי מופנה למספר יעדים בבת אחת, עשוי להיות לו אפקט שונה: מצד אחד, זה נראה שמעמד הביניים יורה לכל הכיוונים ומדובר ב"אם כל המחאות".
מצד אחר, חוסר המיקוד של מחאות חברתיות עלול לפגוע בהן וגורם לכך שהציבור לא מצליח להתרכז ב"מקור הרע". לכן, פיזור "האחריות למצב" בין כל השחקנים, בפוליטיקה ובעסקים, ימשיך להיות יעד באסטרטגיה התקשורתית של השלטון.
למרות הניסיונות של חלק מאמצעי התקשורת לחבק את המפגינים, גם היא צפויה להיות יעד למחאות שלהם. ניצנים ראשונים נראו בהפגנה הגדולה בתל-אביב במוצאי שבת, כאשר אחד הצעירים מחה מול המיקרופון של ערוץ 2 על כך שמנסים "לסמם אותנו עם תוכניות ריאליטי" - תזכורת לכך שגמר "כוכב נולד" במוצאי השבת הקודמת, עם רייטינג שיא של צופים, אולי פגע ברייטינג של ההפגנה שנערכה באותו ערב, אבל לא יוכל לעצור את ההפגנות הבאות.
המסר של מעמד הביניים לעיתונות: כמו בכל הזירות, גם כאן אין מי שמייצג את אלה שנמצאים באמצע - בין תוכניות הריאליטי שפונות למכנה המשותף הנמוך לבין 150 עמודי עיתונות עסקית שמופקים מדי יום בעיקר לטובת שני העשירונים העליונים.
העובדה שגל המחאה החל בימי חופשת הקיץ, כאשר עסקים רבים נמצאים בכל מקרה בתרדמה שיווקית וממעטים לערוך אירועים, מסייעת בשלב זה למתלבטים בסקטור העסקי כיצד לנהוג. אבל התפשטות המחאה ברחבי הארץ והאפשרות שהיא תימשך זמן בלתי ידוע, מחייבים להיערך לתסריטים שונים בעלי השלכות גם בזירה התקשורתית.
אז מה עושים?
ההמלצה לסקטור העסקי היא להנמיך את הפרופיל התקשורתי של מהלכים חברתיים, בעיקר מהלכים שמכוונים יותר למדורי הרכילות העסקית בעיתונות ופחות לקהילה עצמה.
אחת התוצאות של הגברת המעורבות החברתית של הצעירים היא תהליך של "הסרת מסכות": החשדנות כלפי מהלכים מזויפים בכל התחומים, הפוליטי והעסקי, תגבר, ומי שינסה למתוח את החזון העסקי-חברתי יותר מדי, עלול להפוך למטרה קלה לקהל הצרכנים החשדן.
גם אירועים נוצצים נראים כהימור מסוכן. מקבצי התמונות של חברי האלפיון העליון בכניסה להשקה/מסיבה/חתונה עלולים להגביר את הסטת גל המחאה לכיוונם של דיירי מגדלי היוקרה, שניצניה כבר נראו בשטח. לא מוגזם להעריך שתקציבי האבטחה במגורי היוקרה צפויים לגדול.
למרות ההבדלים הברורים בין מחאת הצעירים ברחובות קהיר ודמשק לבין מחאתם בתל-אביב ובאר שבע, יש בכל זאת מכנה משותף אחד: כמיהתם של כל הצעירים באשר הם לחופש, בין אם מדובר בחופש להתארגנות פוליטית או בחופש לממש קורת גג, לימודים וקיום כלכלי בכבוד.
לכן, בטווח הארוך יותר, עסקים שישכילו לחבר את ערך החופש להווייתם העסקית, עשויים להתחבר טוב יותר עם החזון של הצעירים משדרות האוהלים.
הכותב הוא שותף במשרד ליית נחשון תקשורת לייעוץ תקשורתי אסטרטגי
- 1.מאמר נחמד (ל"ת)איילת 31/07/2011 16:47הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
