גורל 'תקרת החוב': מה צופים השווקים לקראת רגע הדד-ליין
חברי הקונגרס הרפובליקנים והדמוקרטים משחקים באש בהתמהמהות אישור תקרת חוב חדשה לכלכלה האמריקנית. תקרה חדשה נדרשת בכדי למנוע חדלות פירעון של ארה"ב וגרירת השווקים לסחרור כלכלי. במהלך השבועות האחרונים התנהל מאבק פוליטי עיקש בין הצדדים, תוך פזילה ברורה לשנת 2012, שנת הבחירות.
הרפובליקנים דורשים פתרון המלווה בצמצום ההתערבות הממשלתית בכלכלה החופשית בעוד שהדמוקרטים מצדדים בפתרון עם התערבות ממשלתית מוגברת בדרך של העלאת מיסים. 3 ימים לפני המועד הקובע והשווקים מגלמים בצורה ברורה אמונה, שתקרת החוב תעלה בסופו של דבר ותימנע חדלות פירעון אמריקנית ופגיעה בדירוג האשראי המושלם של ארה"ב.
תשואת אגרות החוב הממשלתיות בארץ נותרה ברמה יציבה וגם שוק המניות, למרות הירידות של החודשים האחרונים, נמצא מרחק של כ-6% בלבד מהשיא. גם בשווקי חו"ל המצב דומה ותרחיש של אי הגעה להסכמה, גלישה למשבר חוב וחדלות פירעון אמריקנית לא נלקחים כלל בחשבון.
מדד ה-VIX (מדד הפחד) בארץ נמוך מאוד ומשקף עסקים כרגיל באחד העם, תוך התעלמות מהסכנה שבהורדת דירוג אמריקנית. בימים האחרונים זינק המדד בארה"ב, על רקע חוסר ההצלחה להגיע להסכמות לרמה של 25%, שדווקא משקפים חשש לירידות שערים. ברור לכל שחדלות פירעון אמריקנית והורדת דירוג, יובילו לירידות שערים חדות במדדי המניות והאג"ח. אך גם אם התקרה תאושר ודירוג החוב יישאר על כנו משבר החוב האמריקני רק נדחה.
בפעם הבאה שיידרש תיקון לתקרה, מדובר יהיה בחוב גבוה בהרבה מזה הנוכחי. כלומר, דחיית משבר החובות והרחבתו עשויות להתברר בהסתכלות היסטורית כמקח טעות. העלאת תקרת החוב בלי תוכנית מגובשת להקטנה הדרגתית של היקף החוב הלאומי לא תמנע את המשבר אלא רק תדחה במעט.
כאמור, הסבירות לאישור התקרה החדשה גבוהה מאחר ולכולם ברור שזה נדרש כעת. אולם אנו נמצאים בתקופה רגישה בה מדינות מרכזיות בכלכלה העולמית פועלות ליישום תוכניות צנע. חלקן נמצאות בתהליך של הורדת דירוג אשראי והסדרי חוב, שלא לדבר על תרחיש קיצוני של חדלות פירעון אמריקנית כבר במהלך השבוע הקרוב.
בארץ המחאה החברתית תופסת תאוצה ולא ברור עדיין מה יהיו ההשלכות הכלכליות שלה, ושל החשש הביטחוני לקראת ספטמבר סביב הנושא הפלסטיני. לאור כל זה יש להמשיך לנקוט מדיניות השקעות זהירה הן באפיק המנייתי והן באפיק האג"חי. התנודתיות בשווקים עשויה להימשך לתוך ספטמבר, היסטוריית חודש שלילי בארה"ב.
- 9.צחי 31/07/2011 22:22הגב לתגובה זואנשים בלי טיפת ידע מנהלים לנו את הכסף - אל תיבנו על הפנסיה שלכם
- 8.איתן 31/07/2011 19:07הגב לתגובה זושבוע שעבר המלצת לקנות, היום למכור ... ככה זה כשילדים בני שלושים מקבלים החלטות תראו את הביצועים של הקרנות שלהם ותבינו לבד
- 7.דנידין 31/07/2011 17:32הגב לתגובה זובלה, בלה,בלה
- 6.שוב פרסומת חינם בלי שום מלל מחכים (ל"ת)יאיר 31/07/2011 17:08הגב לתגובה זו
- 5.רחמים 31/07/2011 14:15הגב לתגובה זומבין בכלכלה הייתי אוכל כל יום במסעדות אתה לא יודע לבשל אל תכנס למטבח התחזיות שלך נכשלות בזו אחר זו תפסיק לפרסם אותם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 4.כתבת , ולא אמרת כלום (ל"ת)דוד 31/07/2011 14:14הגב לתגובה זו
- 3.רודף אחרי השוק 31/07/2011 13:53הגב לתגובה זולא רציני לשנות עמדה כל שבוע.
- 2.עופר 31/07/2011 13:17הגב לתגובה זוהם קורסים!!!!!!!
- 1.עוקב ומסרב להאמין 31/07/2011 12:08הגב לתגובה זורכיב מניות? טעות שלי או שלך?
- אני 31/07/2011 14:16הגב לתגובה זומי שמקשיב לילדים שמנהלים השקעות שיישא בתוצאות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
