תקציב היח"צ של רשת ONOT עבר למחלקת האופנה של דני לוי תקשורת
תקציב יחסי הציבור והדוברות של רשת ONOT עובר לדני לוי תקשורת ויטופל במחלקת האופנה של המשרד אשר הושקה לפני כחודש, תחת חטיבת הצרכנות של המשרד. לאחרונה הרשת לא השתמשה בשירותי יח"צ ובעבר טופל התקציב במשרדו של זאביק דרור.
תקציב הפרסום של הרשת בהיקף של כ-9 מיליון שקל, עבר אף הוא לאחרונה למשרד פרסום חדש ויטופל מעתה בגלר-נסיס מקבוצת פובליסיס.ב-3העונות האחרונות מייצגת את המותג כפרזנטורית שלו, הזמרת מארינה מקסימיליאן בלומין.
מחלקת האופנה של דני לוי תקשורת הושקה לפני כחודשיים תחת חטיבת הצרכנות והיא מייצגת בין היתר את מותגי קבוצת בריל, בהם Lee Cooper,Solog , Gali, NINE WEST ועוד, כמו גם את חברת האופנה הדיגיטלית Digital Fashion ואת StyleRiver, חנות המעצבים הוירטואלית של פורטל MAKO. (מבית זכיינית ערוץ 2 קשת).
מנהלת השיווק של רשת עונות, שירלי צ'אושו מסרה: "רשת ONOT נמצאת בשיאה של התפתחות וצמיחה ובימים אלה סיימה את מלאכת בחירת השותפים החדשים שלה לדרך, הן בתחום יחסי הציבור והן בתחום הפרסום. אנו מאחלים לדני וצוות המשרד הצלחה רבה ובטוחים כי יהיו שותפים מלאים להצלחה של ONOT".
- 9.נמרוד 29/07/2011 09:41הגב לתגובה זואין מה לחפש "סיבות" אחרות להצלחה זה פשוטו כמשמעו
- 8.משרד שמפתיע כל פעם...לטובה!!! בהצלחה לדני (ל"ת)אחד שיודע 28/07/2011 20:04הגב לתגובה זו
- 7.איכסה 28/07/2011 16:19הגב לתגובה זוגועל נפש
- 6.עונות=שכונה (ל"ת)טלי 28/07/2011 15:40הגב לתגובה זו
- 5.משרד יח"צ חלש כזה לא ראיתי מימי חיי (ל"ת)יוסי 28/07/2011 15:39הגב לתגובה זו
- אתה מתכוון לזאביק דרור? (ל"ת)זועבי 28/07/2011 16:26הגב לתגובה זו
- בחיאת "יוסי" תזדהה בשמך המלא (ל"ת)יניב 28/07/2011 16:12הגב לתגובה זו
- 4.עמית 28/07/2011 15:14הגב לתגובה זואבל שיהיה לו בהצלחה.
- 3.בהצלחה דני באמת מגיע לכם לגדול ככה (ל"ת)אריק ג' 28/07/2011 12:46הגב לתגובה זו
- 2.השנוזל הזה משתמש בשמי ועושה נזק למכבי פ"ת (ל"ת)דני לוי האמיתי 28/07/2011 12:12הגב לתגובה זו
- 1.דני לוי אימפריה (ל"ת)אילנה 28/07/2011 11:44הגב לתגובה זו
- סופו של כל בלון להתפוצץ (ל"ת)מאור 28/07/2011 16:57הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
