ביום 4.5.2011 קיבל בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין בעניינה של פלונית (עב"ל 543/09), את תביעתה לראות בתשלום המענק הרבע שנתי ששולם לה שכר חודשי רגיל ולכלול אותו בשכר הקובע לחישוב דמי לידה.

רקע עובדתי

המבוטחת עבדה כסוחרת יומית במוצרים פיננסיים וביצעה עסקאות קצרות טווח.

הסכם העבודה עם מעסיקה כלל שני רכיבים עיקריים: תשלום חודשי קבוע ותשלום רבעוני משתנה ששולם לה אחת לשלושה חודשים. סכום המענק נגזר מהיקף העסקאות שביצעה באותו רבעון.

לפי לשון ההסכם, נקבע כי המבוטחת תהא זכאית למענק רבעוני שישולם לה בתום כל רבעון בשיעור 20% מהרווח "לפי פעלו של העובד": "סכום הבונוס יקבע ע"י מנכ"ל המעביד על פי הנתונים שהוצגו בפניו לשיקול דעתו...".

בעקבות לידת בנה הגישה המבוטחת למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תביעה לדמי לידה, והמל"ל חישב את דמי הלידה על פי בסיס השכר ברבע השנה שקדם ללידה.

המל"ל לא כלל בחישוב את מלוא המענק הרבעוני, אלא את שכר היסוד תוך תוספת החלק ה-12 של המענק הרבעוני על פי כללי פריסת שכר.

על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995 (להלן: "התקנות"), אם "תשלום נוסף" גבוה מ-25% מהשכר החודשי הרגיל באותו חודש או שווה לו, אזי יש לפרוס את "התשלום הנוסף" ל- 12 חודשי העבודה בצורה רטרואקטיבית, כולל החודש שבו שולם "התשלום הנוסף".

לעמדת המל"ל הבונוס הוא בגדר "תשלום נוסף", ומשום שעלה על רבע מהשכר החודשי הרגיל - הוא נפרס.

בית הדין האזורי תמך בעמדת המל"ל, וקבע כי המענק הרבעוני שולם למבוטחת כנגזרת של עמידה ביעדים ולכן אינו נחשב לשכר חודשי רגיל.

עמדת המבוטחת

אין להיצמד למשמעות המילולית כאשר היא אינה עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית. יש להבחין בין שכר ידוע מראש שמשתלם במועד ידוע (חודשי או רבעוני) לבין נורמה חד פעמית שיסודותיה אינם מוגדרים והיא בבחינת הפתעה.

המענק הרבעוני הוא חלק מהשכר החודשי הרגיל, והוא הוגדר כך במפורש בהסכם העבודה. המענק משולם לה על פי דיווחים על עסקאות שביצעה.

לא הייתה מניעה לשלם לה את המענק מדי חודש. החלוקה לרבעונים נבעה משיקולי נוחות של המעסיק.

עמדת המל"ל

המענק הרבעוני מותנה בקיום תנאים מסוימים ולכן אינו יכול להיות חלק משכר חודשי רגיל, אלא הוא בבחינת "תשלום נוסף", ולפיכך יש להחיל עליו את כללי הפריסה כאמור.

הכרעת בית הדין הארצי

תכליתם של דמי הלידה, לדעת בית הדין הארצי, להיות תחליף הכנסה לשמירת רמת חייה של היולדת בתקופת חופשת הלידה.

"תפקידו של השופט אינו לפרש את החוק פירוש 'מיכני' בלבד... עליו להעמיק חקור ולשקול את טובת הכלל והפרט כדי להגיע להערכה נכונה של כוונת המחוקק".

המל"ל טעה בדרך חישוב הגמלה מן הטעם שהמענק הרבע שנתי היה למעשה דרך לחישוב שכרה בעבור עבודתה הרגילה.

"הדבר נלמד גם מדרך ניסוחו של הסכם העבודה - הקובע 'מענק' החל מהעסקה הראשונה שתבוצע על ידי המערערת, ללא 'יעד מכירות' או מינימום רווחים כתנאי לעצם קבלתו של המענק".

בית הדין קבע שהמענק הרבעוני אינו בבחינת הטבה הכפופה לשיקול דעת או תוספת מותנית, אלא הסכמה בין המבוטחת למעסיק כי השכר הרגיל יכלול סכום בסיסי קבוע, ונוסף על כך תקבל עמלה המחושבת על פי אחוז מסוים מרווחי העסקאות שתבצע במסגרת מאמציה השוטפים.

חישוב דמי הלידה אמור להתבצע על פי אופי התשלומים מבחינה מהותית ללא קשר לשם שניתן להם, לדרך הטכנית שבה הם משולמים, או להתייחסות אליהם בהסכם העבודה.

בית הדין הארצי שוכנע כי התשלום שכונה "מענק רבעוני" היה למעשה חלק משכרה החודשי הרגיל של המבוטחת, גם אם שולם אחת לרבעון, ולכן היה מקום לכלול אותו במלואו בעת חישוב הגמלה.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור, והדגיש כי דרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן או חלקו בדרך של עמלות.

פסק הדין בעניינה של פלונית נקבע בתחילת חודש מאי 2011. פסק דין חדש מיום 20 ביוני 2011 בבית הדין הארצי לעבודה הסתמך על פסק דין זה וקבע הלכה דומה בעניין קרן פרידמן (עב"ל 129/10). גם בפסק דין זה נקבע כי יש להביא בחשבון לצורך חישוב דמי הלידה של המבוטחת את העמלות הרבעוניות כחלק משכרה בחודשים שבעבורם שולם המענק הרבעוני.

נעיר כי אף שבית הדין טרח והדגיש את העניין החברתי והסוציאלי במקרה המיוחד של גמלאות לידה ודומיהן, הרי מהניתוח המשפטי שביצע משתמע למעשה כי גם לעניין חישוב דמי הביטוח שנגבו מהמבוטחות אין מקום כלל לבצע פריסה (לטוב או לרע)!

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il