אודיוקודס צופה הכנסות של 167-174 מ' ד' ב-2011, הרווחיות הגולמית עלתה ל-59.8%

גיא אבידן, סמנכ"ל הכספים: "מכירות המערכות היוו 79% מסך המכירות, המכירות לאמריקה היוו כ-56% מההכנסות"
הדס גייפמן | (2)

חברת אודיוקודס, המספקת ציוד התקשורת בטכנולוגיות VoIP, פירסמה הבוקר (ד') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה, כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-41.5 מיליון דולר, עלייה של כ-13.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ובדומה להכנסות של כ-41 מיליון דולר ברבעון הקודם. היקף ההכנסות היה כ-300 אלף דולר מתחת לתחזיות האנליסטים. עם פתיחת המסחר בוול סטריט יורדת המניה בכ-6%.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח על בסיס GAAP של כארבעה מיליון דולר, עלייה של כ-90% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מדובר ברווח של כ-10 סנט למניה לעומת רווח של כ-5 סנט למניה ברבעון הקודם ו-5 סנט למניה ברבעון המקביל.

הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות (Non-GAAP) הסתכם בכ-4.9 מיליון דולר, עלייה של כ-74.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מדובר ברווח של כ-12 סנט למניה לעומת כ-7 סנט למניה ברבעון המקביל. הרווח עבר בשני סנט את תחזיות האנליסטים.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני היה שלילי בסכום של כ-3.86 מיליון דולר. במהלך המחצית הראשונה שרפה אוקיוקודס מזומנים בסכום של כ-4.89 מיליון דולר. הירידה בהיקף המזומנים נובעת מגידול בחובות הלקוחות בעקבות שינוי בפעילות העסקית. במסגרת השינוי הגדילה אודיוקודס את פעילותה מול ערוצי הפצה, על חשבון עבודה עם לקוחות OEM (ענקי ציוד תקשורת המשלבים את הציוד של אודיוקודס בתשתיות שהם מספקים). הגידול בעבודה מול המפיצים התבצע במהלך הרבעון השני, וכתוצאה מכך נוצר גידול זמני בהיקף החובות. במחצית השנייה של השנה צפויות יתרות החוב לרדת לרמתן הרגילה.

החברה סגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-19.3 מיליון דולר. סכום המזומנים, והשקעות בניירות ערך לזמן קצר וארוך, הסתכם בכ-56.5 מיליון דולר, לעומת כ-62 מיליון דולר ברבעון הקודם.

במסגרת התחזיות קדימה מסרה הנהלת אודיוקודס כי הכנסות החברה בשנת 2011 צפויות להסתכם בכ-167-174 מיליון דולר. הרווח למניה צפוי לעמוד על כ-44-48 סנט על בסיס Non-GAAP בדילול מלא.

גיא אבידן, סמנכ"ל הכספים של אודיוקודס מסר, כי "ברבעון השני רשמה החברה שיא בשולי הרווח גולמי של 59.8%. הרווחיות הגולמית הושפעה מעלייה בהיקפי המכירות של מוצרי תוכנה ושירותים בתוך תמהיל המכירות".

בנוגע להתפלגות המכירות בין איזורים אמר אבידן, כי "הכנסות החברה מיבשת אמריקה היוו כ-56% מהמכירות לעומת כ-51% ברבעון הקודם, ההכנסות מאירופה, אפריקה והמזרח התיכון (EMEA) היוו כ-33% מההכנסות, לעומת כ-32% ברבעון הקודם, והכנסות החברה מאסיה היוו כ-11% מהמכירות לעומת כ-17% ברבעון הקודם".

בנוגע להתפלגות הכנסות החברה לפי קווי מוצרים אמר אבידן, כי "מכירות חטיבת הנטוורקינג (מערכות גדולות) היוו כ-79% מסך ההכנסות, לעומת כ-72% ברבעון הקודם. מכירות חטיבת הטכנולוגיה (כרטיסים ושבבים) היוו כ-21% לעומת כ-28% ברבעון הקודם".

אבידן הסביר, כי "חלק מהירידה במכירות החברה לאסיה נבע מירידה בשיעור מכירות חטיבת השבבים וכרטיסים (לאור העובדה שבאסיה הביקוש הוא בעיקר ביקוש לחומרי גלם שמגיע מצד מפעלי יצור אלקטרוניקה)".

אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס אמר כי "אודיוקודס ממשיכה להציג שיפור בתוצאות הכספיות המשקפות את עוצמת הטכנולוגיה שלנו בשוק ה-Enterprise ומפעילי התקשורת. הצמיחה בשוק נובעת בעיקר מעלייה בביקושים לגישה לאינטרנט, בצורך בתקשורת רחבת סרט ובדרישה לתקשורת אחודה (האחדת רשתות VoIP עם הרשתות הוותיקות)".

אדלרסברג הדגיש, כי "בתוצאות הרבעון השני בולטת צמיחה של כ-30% בפעילות הרשתות, כמו גם גידול רציף של כ-9% בפעילות לעומת הרבעון הקודם, תוך שיפור ברווחיות. אנחנו ממשיכים להציג רווחיות גולמית חזקה הנובעת מתמהיל מוצרים מבטיח, השקת מוצרי תוכנה חדשים ותרומה גבוה של פעילות השירות של אודיוקודס".

הוא הוסיף, כי "השקעות של שחקנים מובילים בתעשייה, בשילוב עם מערכת יחסים עם מפיצים המספקים ערך מוסף, ובמקביל, גידול בכיסוי של כוח המכירות שלנו, תורמים לחברה וצפויים להשפיע לטובה על התוצאות ככל שנתקדם לתוך המחצית השנייה.

"עם יותר מ-100 מיליון קווי תקשורת ברשתות המסורתית, הצפויים לעבור לתקשורת VoIP בשלוש השנים הבאות, ולאור ביקוש גדל והולך לתקשורת אחודה, אודיוקודס ממוצבת עם סל פתרונות חדשני, תואם ומגוון, המסייע ללקוחותינו לבצע את המעבר לתקשורת המבוססת על תשתית IP".

החברה מסבירה, כי מרכיב מפתח באסטרטגיה שלה נובע משותפות עם מיקרוסופט וארכיטקטורת Microsoft Lync, הכוללת Media gateways משופרים, מערכות שרידות, בקרי רשת, טלפונים מבוססי SIP וכלי תכנה-לקוח ניידים.

"אנחנו עדים לעלייה בבחירה בפתרונות אודיוקודס על ידי שותפים של מיקרוסופט וטכנולוגיית Lync", אמר אדלרסברג. "שותפים אלה מספקים היצע רחב יותר באופן מובהק לחיבוריות, ניידות ומערכות הקלטה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רכישה טיבעית לMS להעביר את SKYPE ל VOIP (ל"ת)
    קורא בעיתון 27/07/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קורא בעיתון 27/07/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    רכישה טיבעית. תעזור לMS להעביר את SKYPE ל VOIP אמיתי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.