העובדות

-------------

אוריאל אראל (להלן: "העובד") עבד באותו מקום עבודה ברציפות החל משנת 1980.

המפעל בו עבד הופעל ע"י חברת "ענבר פוליאסטר משוריין בע"מ" (להלן: "חברת ענבר"), אשר לימים נכנסה להליכי פירוק וכינוס נכסים.

הזכויות במפעל נרכשו ע"י ארקו-ענבר תעשיות בע"מ (להלן: "המעבידה") בהסכם שנערך בין חברת ענבר לבין המעבידה.

ביום 20/2/09 החל העובד להיות מועסק על ידי המעבידה באותו מקום עבודה.

המעבידה הבטיחה לעובדים אשר הועסקו במפעל עד למועד הרכישה, כי ימשיכו לעבוד במפעל בשירות המעבידה, וכי זכויותיהם תישמרנה.

ביום 21/7/09 קיבל העובד חופשת מחלה עד ליום 3/9/09. לעובד לא שולמה משכורתו בגין חודש אוגוסט 2009, במהלכו שהה בחופשת מחלה.

פנייתו של העובד לתשלום דמי מחלה נדחתה ע"י המעבידה בתואנה, כי עפ"י נסכם הרכישה, שנערך בינה לבין כונס הנכסים של חברת ענבר, סוכם מפורשות, כי המעבידה לא תישא בחובות העבר וכן בתשלום שכרם של עובדי חברת ענבר עד ליום 9/2/09.

בעקבות פנייתו של העובד לתשלום דמי המחלה בהסתמך על ימי המחלה שנצברו לזכותו, שינתה המעבידה את הרישום בתלושי השכר, כך שבתלוש השכר של חודש 9/09 נרשם, כי יתרת ימי המחלה אשר נצברו לזכותו של העובד עומדת על אפס.

לטענת העובד, שינוי רישום ימי המחלה נעשה בחוסר תום לב מצד המעבידה, ומתוך כוונה לנשלו מזכותו לדמי מחלה אשר נצברה לו עוד במהלך העסקתו על ידי חברת ענבר, זאת בניגוד לסיכום עם המעבידה ותוך הפרת הבטחותיה בדבר שמירת זכויותיהם של העובדים.

המעבידה טענה, כי עם תחילת העסקתו על ידה, חתם העובד על הסכם העסקה חדש, לפיו דמי המחלה ישולמו לו "בהתאם לחוק". לפיכך, אין העובד זכאי לדמי מחלה בגין ימי מחלה אשר צבר במהלך תקופת עבודתו בשירות חברת ענבר. לעניין זה, הרישום בדבר מספר ימי המחלה שנצברו, כביכול, לזכות העובד, יסודו בטעות בתום לב, אשר תוקנה מיד לכשנודע למעבידה דבר הטעות. זאת ועוד, העובד חתם במעמד קבלתו לעבודה בשירות המעבידה, כי אין לו ולא תהיינה לו כלפי המעבידה כל טענות או תביעות בגין תקופת העסקתו בשירות חברת ענבר. המעבידה רכשה את הזכויות במפעל עפ"י הסכם רכישה אשר נערך ונחתם על ידה ועל ידי כונס הנכסים של חברת ענבר, בו סוכם מפורשות, כי המעבידה לא תישא בחובות העבר של חברת ענבר, לרבות בגין זכויותיהם או שכרם של עובדי המפעל בתקופה שבה הועסקו על ידי חברת ענבר. בהליכי רכישת המפעל על ידי המעבידה והדיון בהמשך העסקת עובדי המפעל על ידי המעבידה, השתתפו נציגי וועד העובדים ונציגי ההסתדרות, כך שתנאי העסקתם של עובדי המפעל, והעובד בכללם, ידועים היו לעובדים ולעובד וקיבלו את הסכמתם של נציגי העובדים.

פסק הדין

-------------

סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק דמי מחלה") קובע הוראה בדבר שמירת הזכות לדמי מחלה גם במקום עבודה בו התחלפו המעבידים, ובכך מכיר הלכה למעשה, בשמירה על רצף זכויות במקום העבודה גם בהתחלף המעביד.

בית הדין הארצי לעבודה הכיר בעקרון שמירת זכויות העובד ורצף זכויות העבודה במקום העבודה בו התחלפו המעבידים. לא אחת נפסק, כי חילופי מעבידים אינם קוטעים רצף זכויות במקום העבודה, וכי הוותק של העובד במקום עבודתו נשמר ומצטבר לו.

העובד חתם במעמד קבלתו לעבודה על ידי המעבידה על מסמכים ממסמכים שונים, אשר נועדו להסדיר את תנאי העסקתו בשירות המעבידה. עם זאת נקבע, כי אין במסמכים אלה כדי לשלול מהעובד זכות שהוקנתה לו עפ"י דין, וליתר דיוק עפ"י סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, לאמור: זכותו לרצף הזכאות לדמי מחלה אשר נצברה לזכותו באותו מקום עבודה, באותו מפעל, עובר לרכישתו של המפעל על ידי המעבידה. יודגש, כי עניין לנו בהוראת חוק קוגנטית, שאינה ניתנת להתניה על ידי המעסיק החדש (קרי: המעבידה), שאם לא נאמר כן, כי אז מתייתרת אותה הוראה כאילו לא הייתה.

עוד יצוין, כי העובד חתם על מסמך בדבר וויתור על כל תביעה ו/או טענה כנגד המעבידה בגין העסקתו במפעל על ידי חברת ענבר, עובר לרכישת המפעל על ידי המעבידה. בית הדין קבע, כי אין במסמך זה כדי לשלול מהעובד זכות שהוקנתה לו עפ"י דין, זאת מן הטעמים שפורטו לעיל. הלכה פסוקה היא, כי עובד אינו יכול לוותר על זכות שהוקנתה לו על-פי חוק מחוקי המגן שבתחום דיני העבודה, אלא בהתקיים תנאים ברורים אשר נקבעו בפסיקה, לאמור: מתוך הבנה ברורה ונכונה לאמור בכתב הוויתור על זכות מוגנת כאמור, מרצון חופשי וללא כל לחץ ו/או אילוץ. לעניין זה העיד העובד, כי לא ידע מהן זכויותיו המוקנות לו על-פי חוק דמי מחלה, וכי למעשה "נאלץ" לחתום על המסמכים הנ"ל מחשש שיאבד מקום העבודה אשר שימש למקור פרנסה במהלך שנים רבות.

בית הדין קבע, כי אין בתנאי ההעסקה עליהם חתם העובד ו/או בכתב הוויתור והסילוק כדי למנוע ממנו לדרוש את זכותו לדמי מחלה בגין ימי המחלה אשר נצברו לזכותו עוד במהלך תקופת העסקתו על ידי חברת ענבר. בהקשר זה דחה בית הדין את טענתה של המעבידה ולפיה רישום ימי המחלה אשר נצברו לזכות העובד במהלך התקופה שמחודש 2/09 ועד לחודש 7/09, בהתחשב בתקופת העסקתו בשירות חברת ענבר, נעשה בטעות בתום לב. הרישום בתלושי שכרו של העובד בתקופה הנקובה לעיל משקפת נאמנה את התחייבותה של המעבידה בדבר שמירת זכויות עובדי המפעל, גם לאחר שהמעביד במפעל נתחלף. הדברים לעיל אמורים לנוכח הטענה, שלא נסתרה, כי הרישום בתלושי שכרם של יתר העובדים במפעל, אשר עבדו קודם לכן בשירות חברת ענבר, שונה ותוקן בדיעבד, רק לאחר שהעובד הגיש תובענתו נשוא התיק דנן. ללמדנו, שרישום ימי המחלה בתלושי שכרם של העובדים, בהתחשב בתקופת העסקתם על ידי חברת ענבר, נעשה בהתאם להתחייבותה של המעבידה כלפי העובדים לשמור על הרציפות בזכויותיהם. זאת ועוד, נציג הסתדרות העובדים שב והצהיר, כי הובטח לו על ידי כונס הנכסים של חברת ענבר כי מלוא זכויותיהם של עובדי המפעל, אשר ייקלטו לעבודה באותו מפעל על ידי המעבידה תישמרנה, תוך שמירה על הוותק ועל הרציפות בעבודה.

בית הדין קיבל את התביעה אך לא חייב את המעבידה בפיצויי הלנת שכר, זאת משנוכח כי אי-תשלום דמי המחלה, יסודו בטעות ובמחלוקת כנה ואמיתית שנתגלעה בין הצדדים בנוגע לעצם זכאותו של העובד לצבור ימי מחלה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".