דעה

'קשת' השיגה את הבאזז עם בן גביר ויהודה משי זהב

'האח הגדול' פנתה ל-2 אישים מוכרים בקרב המתנחלים והחרדים, עולמות שעד כה 'קשת' התקשתה לחדור עליהם. הסיקור התקשורתי עשה לה רק טוב
ישראל כהן | (3)

אין זה סוד, זכיינית ערוץ 2 'קשת' מתמחה בהפרחת ספינים וביצירת רעש תקשורתי מסביב לתכניות שלה ובפרט סביב 'האח הגדול'. גם את הפאשלות שלה, כמו פליטת הפה של העורך יורם ז'ק, יודעים ב'קשת' למנף לעליית אחוזי הרייטינג, וכשיש כמה ימים 'חלשים', תמיד אפשר להכניס לבית את רני רהב, אייל גולן או כל סלב מפורסם אחר.

אך הפעם הזכיינית התעלתה על עצמה, והצליחה ליצור באזז עצום סביב 'האח הגדול', דווקא ב-2 מגזרים שעד כה היא התקשתה לחדור אליהם, מסיבות מובנות. המדובר בציבור החרדים וציבור הדתיים לאומים/מתנחלים.

העניין בבית נבנה בין השאר על פי מוזרות המתמודדים והשונות ביניהם, לכן חשוב הגיוון באוכלוסיית 'האח הגדול' בכדי לשמור על קיטוב ומתח פנימי בין הדיירים, מה גם שכל מתמודד מביא עימו את פלח האוכלוסייה אותו הוא מייצג, דבר שיכול לגרום לעלייה ברייטינג, אלו הן הסיבות העיקריות שבגינן חשוב ל'קשת' כי בבית 'האח הגדול' ישתתף מתמודד דתי או חרדי.

נכון, היו דתיים או דתיים לשעבר (דתל"שים) אך בערוץ 2 מבינים שזה לא זה - הם צריכים חרדי או מתנחל אמיתי שיוכלו ליצור שיח על התוכנית בקרב המגזרים מהם הם באים. לכן הפנייה ליהודה משי זהב ולאיתמר בן גביר (שלא אישרו עדיין את השתתפותם), הייתה מוצלחת מבחינת ההפקה.

אני סבור, שב'קשת' יודעים כי הסיכוי ששניהם או אפילו אחד מהם ישתתפו לבסוף בתכנית הוא קלוש ואף אפסי, אך את הדיבור סביב העניין תוך כיבוש הכותרות הראשיות באתרים החרדיים והדתיים ויצירת שיח סביב התוכנית, 'קשת' כבר הצליחה ליצור.

מה גם שייתכן מאד שבעקבות הקמפיין, שמשי זהב ובן גביר משמשים בו שחקנים ראשיים, ייקלו הסיכויים על ההפקה למצוא לבסוף מתמודד דתי או חרדי שיסכים להיכנס לבית 'האח הגדול'.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פרסומאי 26/07/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
    הוא חולה תקשורת
  • 2.
    דוס מחמד 26/07/2011 09:23
    הגב לתגובה זו
    כל מיקרופון שיציעו לו. קשקשן מקצועי שהפך את הכיפה השחורה שלו לקרדום לחפור בו באוזנינו. הדוס החופר. בולדוסר.
  • 1.
    ניתוח מעניין (ל"ת)
    אייל 25/07/2011 18:52
    הגב לתגובה זו
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.