אין הפתעות: פישר הותיר את רמת הריבית על 3.25%, בהתאם לציפיות האנליסטים
אין הפתעות מבנק ישראל. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הותיר את ריבית בנק ישראל הערב (ב') על כנה מהחודש שעבר, בגובה 3.25%, כאשר בבנק ישראל מציינים את העמידה ביעד האינפלציה, התמתנות בפעילות הכלכלית, העלייה במחיר הדיור, החשש מהאטה בכלכלה האמריקנית ומשבר החובות באירופה כשיקולים המובילים להחלטה.
בבנק ישראל פרטו את הסיבות להשארת הריבית על כנה בכך שהאינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים האחרונים מוסיפה להיות גבוהה מצד אחד כאשר מנגד "שיעור עליית המדד בארבעת החודשים האחרונים תואם את טווח יעד האינפלציה".
בנוסף לכך, בבנק ישראל ציינו כי "מרבית האינדיקטורים שנוספו החודש מחזקים את ההערכה שהצמיחה בפעילות הכלכלית התמתנה ברבע השני של השנה כתוצאה מהתמתנות ייצוא הסחורות".
בבנק ישראל גם לא נשארים אדישים לעלייה במחירי הדיור ומציינים כי "הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה; ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-13.7%, נמוך במעט מהקצב בחודש הקודם" אבל מדווחים כי "השפעת העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות, הצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה ועדיין מוקדם לראות בנתונים הזמינים באופן ברור את השפעתם על מחירי הדירות".
בנוסף לכך, בבנק ישראל ציינו כי "ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים עדיין נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך לתקופה ממושכת" וכי "החשש מפני התמתנות בצמיחה בארה"ב והחרפת משברי החוב אף הובילו לצפיות להאטה בקצב העלאות הריבית ובארה"ב ובאירופה".
האנליסטים מגיבים
נציין כי ההחלטה תואמת את קונצנזוס הכלכלנים בשוק, שחזו כמעט כולם את הותרת הריבית ברמתה הנוכחית. בבתי ההשקעות השונים נימקו את החלטתם בשערי מט"ח יציבים יחסית בחודש האחרון מול לחצים אינפלציוניים והאטה שמורגשת בכלכלה. כמו כן, החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב שמצביעים על המשך דחיית הצפי להעלאות הריבית שם והעדר לחץ משוק ההון המקומי להעלאת ריבית, עפ"י המגולם בשוק המק"מים.
על פי יוסי פריימן , מנכ"ל קבוצת פריקו, "התייצבות שער הדולר סביב רמת 3.4 שקלים, הגבירה את החשש של בנק ישראל מהרחבת פער הריביות בין השקל לדולר שיעודד היצעי מט"ח ויתמוך בייסוף נוסף של השקל אל עבר רמות השפל באזור 3.2 שקלים לדולר. וכי " עד סוף שנת 2011 בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית לרמה של בין 3.75% ל-4%".
יאיר דרורי , האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט, מעריך כי "משבר הדיור והעלייה הצפויה בשכר בסקטור הפרטי, עשויים לזרז את העלאות הריבית בסוף השנה, בהנחה שמשבר החוב האירופאי לא יצא מכלל שליטה" וכי הנגיד "יבחר להעלות את הריבית בחודש הבא ברבע אחוז, בהמשך המגמה לחזור לריבית נורמאלית במשק".
יניב פגוט , האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, הגיב לריבית וכתב כי "התרחיש המרכזי שמנחה את מדיניות בנק ישראל כיום הוא התמתנות מהותית בלחצים האינפלציוניים במשק בשנה הקרובה" והוסיף כי "הרבעון הרביעי של השנה יהווה רבעון מפתח בבחינת האסטרטגיה המוניטרית אותה מאמץ הבנק בעת הנוכחית. הפתעה כלפי מעלה באינפלציית החורף והבנק ישוב להעלות ריבית או מאידך, מדדי חורף מתונים שיובילו לעלייה איטית ומתונה של ריבית בנק ישראל".
על פי רונן מנחם, מיחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות, הוסיף כי, "בנק ישראל מאותת על כך שעליית הריבית תתמתן משמעותית, אם כי הכיוון עדיין כלפי מעלה, כך שהצורך להביא את הריבית לרמה נורמאלית עדיין מנחה את מדיניותו" וכי "עליית הריבית בשנה הבאה תהייה איטית בהרבה בהשוואה למחצית הראשונה של השנה".
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, כתב כי "בנק ישראל נקרע בין מצבו הטוב של המשק שבא לידי ביטוי רק היום בהמשך ירידת שיעור האבטלה ובין השאר בהמשך האיתות של המדד המשולב, שעלה". בנוסף לכך, כתב כהנוביץ כי "הריבית הריאלית בישראל חוזרת לתחום החיובי גם דרך עליות הריבית האחרונות וגם דרך ירידה בציפיות האינפלציה" כאשר על פי כהנוביץ "ריבית סוף שנה תעמוד על 3.75% (ראו טבלה) לעומת תחזיות השוק של 3.5%".
- 7.מה תגובת התעשיינים??? (ל"ת)דוד 25/07/2011 23:10הגב לתגובה זו
- 6.ישר 25/07/2011 20:22הגב לתגובה זועוד גיוס של הממשלה אישיות אמרקנית לחיזוק הבלוףמר פישר אתה נמצא בישראל פה כולם כלכלנים תפסיק לעבוד אלינו לא כולם עובדים בבנק ישראל חשבון פשוט כשלא גומרים את החודש מוצרים בסיסיים עלו בחמישים אחוז אבל אין להם השפעה על המדד זה אותוסיסטם אמרקני שלא משפיע...
- 5.תסתכלו טוב 25/07/2011 20:20הגב לתגובה זוהפרצוף הזה מתאים ל...... מימי הביניים....!
- 4.בא 25/07/2011 19:27הגב לתגובה זושס עושה יותר מיכול המפלגות החילוניות יחד .התיקן הגדול היא הממשלה ,הוא לא משקר ,לביבי כבר לא אצביע .תיקן כמו טיקון למי שלא הבין .
- Z 26/07/2011 00:51הגב לתגובה זואף מפלגה לא עשתה יותר מדי בכיוון הנכון לכלכלה.דוקא הליכוד עשה יותר אבל גם עשה שגיאות שהוא חייב לתקן וקשורות דוקא בהצעות של חברי הכנסת של ש" ס.
- 3.שלילית 25/07/2011 18:53הגב לתגובה זווכמובן לא מפוצץ לחברים שלו את בועת הנדלן.
- להיות בשורט על הדולר זה מסוכן. (ל"ת)Z 26/07/2011 00:45הגב לתגובה זו
- 2.מיקי 25/07/2011 18:08הגב לתגובה זועברנו לגלוש בביזפורטל
- 1.אני 25/07/2011 18:02הגב לתגובה זו..אנחנו במיתון.
- Z 26/07/2011 00:40הגב לתגובה זועשויות להיות במיתון וזה עלול להשפיע בעתיד על היצוא שלנו.אין לי מה להגיד אלא שאין הרבה אנשים שכל כך כיף להקשיב להם כמו פישר וחבל שאין.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
