סקירת הבנקים: "נדמה כי הכלכלה הישראלית מצטננת מעט, אך אנו עדיין חיוביים"
שבוע המסחר בבורסת תל אביב ננעל בעליות שערים למרות תנודתיות גדולה. מדד ת"א 25 הוסיף 1%, מדד ת"א 75 טיפס 0.4% ומדד הבנקים הוביל עם עלייה של 2.5%. עוד סקטורים בולטים לטובה היו הנדל"ן והטכנולוגיה בעוד שמגזר התקשורת בלט בחולשתו.
בסקירה השבועית שלהם מזכירים כלכלני בנק הפועלים כי עונת הדו"חות של החברות הישראליות עומדת בפתח וצופים תוצאות חיוביות ברקע לעונה חיובית גם בארה"ב.
עוד אומרים שם: "במישור המקומי, נדמה כי הכלכלה הישראלית מצטננת מעט בחודשים האחרונים, כפי שניתן לראות בשורת אינדיקטורים. עם זאת, חשוב לזכור כי המשק המקומי עודנו איתן מאוד, ומפגין ביצועי יתר משמעותיים על פני מרבית הכלכלות המפותחות".
בבנק, "ממשיכים להחזיק בדעה חיובית כלפי שוק המניות המקומי, וזאת נוכח רמות המחירים הנוחות להשקעה, גם אם קיים צפי להאטה מסויימת בצמיחה בחודשים הקרובים. למרות גישתנו החיובית, אנו מדגישים כי הטווח הקרוב צפוי להמשיך ולהיות תנודתי. על כן, למשקיעים בעלי פרופיל סיכון סולידי יותר, אנו סבורים כי אין זה הזמן להיות בחשיפה מנייתית מלאה".
גם בבנק לאומי צופים עונת דוחות חיובית ובעיקר בחברות הטכנולוגיה לאור תוצאות טובות במיוחד בחברות הטכנולוגיה בארה"ב. בזירת המאקרו מציינים שם את הנתונים החלשים יחסית הצופים התמתנות בשיעור צמיחת התוצר העסקי. אך עדיין "מוצאים את רמת המחירים הנוכחית, כפי שהיא משתקפת מרמת המכפילים, נוחה להשקעה. זאת, בפרט לנוכח האיתנות של הכלכלה הריאלית המקומית".
שוק האג"ח
השבוע התשואה על המק"מ לשנה נסחרה ברמה של 3.5% המגלמת ריבית של כ- 3.85% בעוד שנה. כלכלני הבנק מאמינים בריבית של 4.25% בעוד שנה ולכן ממליצים שם "להמתין עם ההשקעה במק"מ בתשואתו הנוכחית עד לחזרתו לרמות של כ- 3.75%".
באשר לאגרות החוב השקליות הקצרות מציינים בבנק כי "ביטול הפטור ממס על המק"מים למשקיעים זרים, המשיך לגרום לביקושים גבוהים בשחרים הקצרים (בעיקר בממשלתי שקלי 313 ), אשר תשואתו ירדה ל3.71%, תשואות שאינן אטרקטיביות להשקעה." באשר לבינוניים, תומכים בבנק בהמשל השקעה ברכיב זה.
כלכלני בנק הפועלים מזכירים את החלטת הריבית הצפויה ביום שני הקרוב ומעריכים כי תשאר ללא שינוי על 3.25%. בנוסף הם מזכירים, :בחודש אוגוסט הקרוב מגיע לפדיון גליל 5480 בהיקף של 9.5 מיליארד . פדיון זה, צפוי ליצור ביקושים לאג"ח מדדי לכל אורך העקום, כפי שקרה ביוני אשתקד"
כלכלני הלאומי מזכירים שמחיר הסיכון של אגרות החוב של מדינת ישראל ירד מעט השבוע ואת מדד חודש יוני שפורסם בשבוע שעבר והתאים לציפיות. באשר למחאה הציבורים מאמינים שם כי "על אף ההתגייסות הציבורית לא סביר כי נחזה בירידות מחירים בטווח הקרוב. המחאה עשויה לתרום לריסון עליות המחירים בהמשך השנה".
לסיכום מציינים הכלכלנים בסקירתם "תהליך עליית הריבית צפוי להיות ארוך ומתון מהתחזיות המוקדמות, עובדה שתתמוך ברמת התשואות בשוק המקומי בטווח הקרוב".
- 5.moki 22/07/2011 14:21הגב לתגובה זוהבנקים מרוויחים וזה סימן חיובי ברור .
- 4.זוג צעיר 22/07/2011 11:58הגב לתגובה זוראלי מתחיל באוקטובר ומסתיים במאי 2012.
- 3.הצחקתם אותי בסקירה 22/07/2011 11:34הגב לתגובה זואוסף של אנשי שיווק
- בנקים 22/07/2011 12:56הגב לתגובה זוהמניקאים האלה מדברים על צינון וכל ריבעון מציגים דחות מעולים של רווחים זבלים רמאים מדינה של עשירים ,בנקים רמאים
- 2.מה זה ברקע?ברקע לא קורה כלום ממה שאמרת (ל"ת)עילג 22/07/2011 10:08הגב לתגובה זו
- 1.יואב 22/07/2011 09:55הגב לתגובה זוהכל מבוסס על קרטלים,מיסים, עוד מיסים, ועושק. ברגע שזה נחשף - חברות רבות יפגעוו הממשלה תאבד מיציבותה.
- מי שעדיין לא בשוק שיחשוב פעמיים. (ל"ת)z 22/07/2011 23:43הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
