הציבור ימשיך לשלם: הדיונים על משק החלב אצל רה"מ הסתיימו ללא החלטות
לאחר שעות ארוכות, הדיונים בנוגע למשק החלב בלשכת ראש הממשלה הסתיימו ללא החלטות. עקרונית הוסכם כי יש לפתוח את המשק ליבוא, אולם מחלוקות בין משרד האוצר למשרדי החקלאות והתמ"ת גרמו לכך, שלא התקבלה החלטה על שיעור הורדת המכסים והגדלת הכמויות.
נתניהו קיבל אמנם את גישת האוצר לפתיחה מלאה של שוק החלב לייבוא והורדת מכסים, אך אף שהצדדים הסכימו על היעדים, הם לא הצליחו לייצר לוחות זמנים ולקבוע אבני דרך מוסכמות, כאשר עיקר המחלוקת הייתה על היקף הייבוא.
בתוך כך, איל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה מונה לגשר על הפערים בין הצדדים.
- 8.עובד בזבל 22/07/2011 11:50הגב לתגובה זורצוי מאד להחליף בין השרים את הכיסאות להציב שרים בעלי כריזמה ויכולת במישרדים הבעיתיים כמו שיכון אוצר ובראות בעניי הכל ניראה כמו ביבי כרטה ושטניץ ברטה ועוד מעט אני יקרוס מרוב זבל לא נעים ליכתוב את הדברים אך המציאות ניראת כך בעניי וחבל
- 7.בושה!!!!!! (ל"ת)יוסי 22/07/2011 08:25הגב לתגובה זו
- 6.עמי מקסימוס 22/07/2011 06:54הגב לתגובה זואת בעיית מעמד הביניים זו מדיניות ברורה ואין דרך חזרה ממנה .שכל אחד יעשה חושבין ביום הבוחר .המפלגה שאני פחות מבין זו ש" ס שתיקתה תמוה בעיני זו מפלגת מעמד כלכלי נמוך ולא ברור כיצד תומיכה מתייחסים לנושא
- 5.אזרח 22/07/2011 02:10הגב לתגובה זוהחלטנו לא להחליט. בכבוד רב הממשלה
- 4.לביבי ולש" ס בקלפי 21/07/2011 20:48הגב לתגובה זואין ספק שמעמד הביניים נשחק ולדור הצעיר אין פתרון דיור רק לסכן את נפשו במילואים ללא תמורה כלשהי מצד השלטון כי ברור וזו אינה פוליטיקה שאם גובים ים של מיסים בכל תחום אבל הכסף הולך לשטחים ולחרדים - לזה הקטן לא נשאר. איך אמר פוגי: תתעודד המצב יכול להיות יותר גרוע וההוא התעודד והמצב באמת נעשה יותר גרוע.את הבנת זה רגב?
- 3.רשמתי תגובה למה היא לא מופיעה (ל"ת)z 21/07/2011 20:08הגב לתגובה זו
- 2.ניסים אסרף 21/07/2011 19:13הגב לתגובה זוכדי להוריד את המחירים לא צריך להחרים מוצר אחד כמו הקוטז. צריך להחרים את תנובה או לחילופין שטראוס .או טרה על כל מוצריה למשר תקופה ארוכה או אז תראו איך שכל המחירים יורדים . ואז כולם יורידו את המחירים. כנ" ל לגבי כל חברה אחרת. בהחרמת מוצר אחד אין ולא תהייה כל תועלת.
- z 21/07/2011 21:39הגב לתגובה זוואין מקום לחרם.אתה רוצה תקנה.לא מתאים לך המחיר אל תקנה.תאכל משהו אחר. כל יזם צריך לעשות את החשבון שלו ומגיע לו להרוויח בלי שאף אחד יכנס לו לתחתונים.המדינה צריכה לחשוב רק על בריאות הצרכנים,שלנזקקים יהיה מוצרי יסוד במחיר זול ולכן היא צריכה לפקח על מוצרי היסוד וזה יכול לכלול גם עגבניות.ועל מאזן התשלומים שלה.כל אלה לא תומכים ביבוא מזון.בינתיים אין כאן מונופול.יש מחלבות קטנות ויש גדולות ויש רשתות שיווק.
- hguy 23/07/2011 22:02מכסים וקרטלים ואנחנו צריכים לשלם ולשתוק. זה היה עד היום וכל יזם חזירי יצטרך לדעת שהצרכן לא ישתוק ויחרים אותו ואת מוצריו. היום לצרכן כלים המאפשרים זאת ועליו לנצל את הכלי והנכונות של הציבור להגן על עצמו.
- 1.z 21/07/2011 19:04הגב לתגובה זוכלום.א.תפסיקו לעודד יבוא.רק מדינה מתאבדת עושה את זה.מה קרה הכסף של המכסים לא טוב יותר מלהעלות את מחיר החשמל.אפילו עובדת זרה בסיעוד מנפאל שפגשתי בבית חולים אמרה לי שבנפאל הזקנים חיים עד גיל מאוחר ולא חולים כמו בארץ כי הם שותים חלב ישר מהפרה ומגדלים ירקות בגינה.אז אל תגעו ברפתנים ובסך הכל תחזירו את הפיקוח על מוצרי היסוד.יותר מזה לא צריך כל השאר צריך לבוא על ידי כוחות השוק.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
