הציבור ימשיך לשלם: הדיונים על משק החלב אצל רה"מ הסתיימו ללא החלטות
לאחר שעות ארוכות, הדיונים בנוגע למשק החלב בלשכת ראש הממשלה הסתיימו ללא החלטות. עקרונית הוסכם כי יש לפתוח את המשק ליבוא, אולם מחלוקות בין משרד האוצר למשרדי החקלאות והתמ"ת גרמו לכך, שלא התקבלה החלטה על שיעור הורדת המכסים והגדלת הכמויות.
נתניהו קיבל אמנם את גישת האוצר לפתיחה מלאה של שוק החלב לייבוא והורדת מכסים, אך אף שהצדדים הסכימו על היעדים, הם לא הצליחו לייצר לוחות זמנים ולקבוע אבני דרך מוסכמות, כאשר עיקר המחלוקת הייתה על היקף הייבוא.
בתוך כך, איל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה מונה לגשר על הפערים בין הצדדים.
- 8.עובד בזבל 22/07/2011 11:50הגב לתגובה זורצוי מאד להחליף בין השרים את הכיסאות להציב שרים בעלי כריזמה ויכולת במישרדים הבעיתיים כמו שיכון אוצר ובראות בעניי הכל ניראה כמו ביבי כרטה ושטניץ ברטה ועוד מעט אני יקרוס מרוב זבל לא נעים ליכתוב את הדברים אך המציאות ניראת כך בעניי וחבל
- 7.בושה!!!!!! (ל"ת)יוסי 22/07/2011 08:25הגב לתגובה זו
- 6.עמי מקסימוס 22/07/2011 06:54הגב לתגובה זואת בעיית מעמד הביניים זו מדיניות ברורה ואין דרך חזרה ממנה .שכל אחד יעשה חושבין ביום הבוחר .המפלגה שאני פחות מבין זו ש" ס שתיקתה תמוה בעיני זו מפלגת מעמד כלכלי נמוך ולא ברור כיצד תומיכה מתייחסים לנושא
- 5.אזרח 22/07/2011 02:10הגב לתגובה זוהחלטנו לא להחליט. בכבוד רב הממשלה
- 4.לביבי ולש" ס בקלפי 21/07/2011 20:48הגב לתגובה זואין ספק שמעמד הביניים נשחק ולדור הצעיר אין פתרון דיור רק לסכן את נפשו במילואים ללא תמורה כלשהי מצד השלטון כי ברור וזו אינה פוליטיקה שאם גובים ים של מיסים בכל תחום אבל הכסף הולך לשטחים ולחרדים - לזה הקטן לא נשאר. איך אמר פוגי: תתעודד המצב יכול להיות יותר גרוע וההוא התעודד והמצב באמת נעשה יותר גרוע.את הבנת זה רגב?
- 3.רשמתי תגובה למה היא לא מופיעה (ל"ת)z 21/07/2011 20:08הגב לתגובה זו
- 2.ניסים אסרף 21/07/2011 19:13הגב לתגובה זוכדי להוריד את המחירים לא צריך להחרים מוצר אחד כמו הקוטז. צריך להחרים את תנובה או לחילופין שטראוס .או טרה על כל מוצריה למשר תקופה ארוכה או אז תראו איך שכל המחירים יורדים . ואז כולם יורידו את המחירים. כנ" ל לגבי כל חברה אחרת. בהחרמת מוצר אחד אין ולא תהייה כל תועלת.
- z 21/07/2011 21:39הגב לתגובה זוואין מקום לחרם.אתה רוצה תקנה.לא מתאים לך המחיר אל תקנה.תאכל משהו אחר. כל יזם צריך לעשות את החשבון שלו ומגיע לו להרוויח בלי שאף אחד יכנס לו לתחתונים.המדינה צריכה לחשוב רק על בריאות הצרכנים,שלנזקקים יהיה מוצרי יסוד במחיר זול ולכן היא צריכה לפקח על מוצרי היסוד וזה יכול לכלול גם עגבניות.ועל מאזן התשלומים שלה.כל אלה לא תומכים ביבוא מזון.בינתיים אין כאן מונופול.יש מחלבות קטנות ויש גדולות ויש רשתות שיווק.
- hguy 23/07/2011 22:02מכסים וקרטלים ואנחנו צריכים לשלם ולשתוק. זה היה עד היום וכל יזם חזירי יצטרך לדעת שהצרכן לא ישתוק ויחרים אותו ואת מוצריו. היום לצרכן כלים המאפשרים זאת ועליו לנצל את הכלי והנכונות של הציבור להגן על עצמו.
- 1.z 21/07/2011 19:04הגב לתגובה זוכלום.א.תפסיקו לעודד יבוא.רק מדינה מתאבדת עושה את זה.מה קרה הכסף של המכסים לא טוב יותר מלהעלות את מחיר החשמל.אפילו עובדת זרה בסיעוד מנפאל שפגשתי בבית חולים אמרה לי שבנפאל הזקנים חיים עד גיל מאוחר ולא חולים כמו בארץ כי הם שותים חלב ישר מהפרה ומגדלים ירקות בגינה.אז אל תגעו ברפתנים ובסך הכל תחזירו את הפיקוח על מוצרי היסוד.יותר מזה לא צריך כל השאר צריך לבוא על ידי כוחות השוק.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
