הציבור ימשיך לשלם: הדיונים על משק החלב אצל רה"מ הסתיימו ללא החלטות

, איל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה מונה לגשר על הפערים בין הצדדים
סתיו שירייב | (10)

לאחר שעות ארוכות, הדיונים בנוגע למשק החלב בלשכת ראש הממשלה הסתיימו ללא החלטות. עקרונית הוסכם כי יש לפתוח את המשק ליבוא, אולם מחלוקות בין משרד האוצר למשרדי החקלאות והתמ"ת גרמו לכך, שלא התקבלה החלטה על שיעור הורדת המכסים והגדלת הכמויות.

נתניהו קיבל אמנם את גישת האוצר לפתיחה מלאה של שוק החלב לייבוא והורדת מכסים, אך אף שהצדדים הסכימו על היעדים, הם לא הצליחו לייצר לוחות זמנים ולקבוע אבני דרך מוסכמות, כאשר עיקר המחלוקת הייתה על היקף הייבוא.

בתוך כך, איל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה מונה לגשר על הפערים בין הצדדים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עובד בזבל 22/07/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    רצוי מאד להחליף בין השרים את הכיסאות להציב שרים בעלי כריזמה ויכולת במישרדים הבעיתיים כמו שיכון אוצר ובראות בעניי הכל ניראה כמו ביבי כרטה ושטניץ ברטה ועוד מעט אני יקרוס מרוב זבל לא נעים ליכתוב את הדברים אך המציאות ניראת כך בעניי וחבל
  • 7.
    בושה!!!!!! (ל"ת)
    יוסי 22/07/2011 08:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עמי מקסימוס 22/07/2011 06:54
    הגב לתגובה זו
    את בעיית מעמד הביניים זו מדיניות ברורה ואין דרך חזרה ממנה .שכל אחד יעשה חושבין ביום הבוחר .המפלגה שאני פחות מבין זו ש" ס שתיקתה תמוה בעיני זו מפלגת מעמד כלכלי נמוך ולא ברור כיצד תומיכה מתייחסים לנושא
  • 5.
    אזרח 22/07/2011 02:10
    הגב לתגובה זו
    החלטנו לא להחליט. בכבוד רב הממשלה
  • 4.
    לביבי ולש" ס בקלפי 21/07/2011 20:48
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שמעמד הביניים נשחק ולדור הצעיר אין פתרון דיור רק לסכן את נפשו במילואים ללא תמורה כלשהי מצד השלטון כי ברור וזו אינה פוליטיקה שאם גובים ים של מיסים בכל תחום אבל הכסף הולך לשטחים ולחרדים - לזה הקטן לא נשאר. איך אמר פוגי: תתעודד המצב יכול להיות יותר גרוע וההוא התעודד והמצב באמת נעשה יותר גרוע.את הבנת זה רגב?
  • 3.
    רשמתי תגובה למה היא לא מופיעה (ל"ת)
    z 21/07/2011 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניסים אסרף 21/07/2011 19:13
    הגב לתגובה זו
    כדי להוריד את המחירים לא צריך להחרים מוצר אחד כמו הקוטז. צריך להחרים את תנובה או לחילופין שטראוס .או טרה על כל מוצריה למשר תקופה ארוכה או אז תראו איך שכל המחירים יורדים . ואז כולם יורידו את המחירים. כנ" ל לגבי כל חברה אחרת. בהחרמת מוצר אחד אין ולא תהייה כל תועלת.
  • z 21/07/2011 21:39
    הגב לתגובה זו
    ואין מקום לחרם.אתה רוצה תקנה.לא מתאים לך המחיר אל תקנה.תאכל משהו אחר. כל יזם צריך לעשות את החשבון שלו ומגיע לו להרוויח בלי שאף אחד יכנס לו לתחתונים.המדינה צריכה לחשוב רק על בריאות הצרכנים,שלנזקקים יהיה מוצרי יסוד במחיר זול ולכן היא צריכה לפקח על מוצרי היסוד וזה יכול לכלול גם עגבניות.ועל מאזן התשלומים שלה.כל אלה לא תומכים ביבוא מזון.בינתיים אין כאן מונופול.יש מחלבות קטנות ויש גדולות ויש רשתות שיווק.
  • hguy 23/07/2011 22:02
    מכסים וקרטלים ואנחנו צריכים לשלם ולשתוק. זה היה עד היום וכל יזם חזירי יצטרך לדעת שהצרכן לא ישתוק ויחרים אותו ואת מוצריו. היום לצרכן כלים המאפשרים זאת ועליו לנצל את הכלי והנכונות של הציבור להגן על עצמו.
  • 1.
    z 21/07/2011 19:04
    הגב לתגובה זו
    כלום.א.תפסיקו לעודד יבוא.רק מדינה מתאבדת עושה את זה.מה קרה הכסף של המכסים לא טוב יותר מלהעלות את מחיר החשמל.אפילו עובדת זרה בסיעוד מנפאל שפגשתי בבית חולים אמרה לי שבנפאל הזקנים חיים עד גיל מאוחר ולא חולים כמו בארץ כי הם שותים חלב ישר מהפרה ומגדלים ירקות בגינה.אז אל תגעו ברפתנים ובסך הכל תחזירו את הפיקוח על מוצרי היסוד.יותר מזה לא צריך כל השאר צריך לבוא על ידי כוחות השוק.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.