עובד יפצה את מעסיקו בפיצוי מוסכם של 75,000 ש"ח בשל הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב לשמור על "מידע סודי" של המעביד, אף אם אינו בגדר סוד מסחרי
העובדות
--------------
א.ב. סייבר ניהול ואחזקה בע"מ (להלן: "המעסיקה") היא חברה פרטית העוסקת בתחום התיירות.
לירון הרשקוביץ (להלן: "העובד") הועסק ע"י המעסיקה כמנהל פעילות התיירות ועסק בפיתוח תחום תיירות הפנים לציבור הדתי לאומי, מיום 1.6.04, ע"פ הסכם עבודה אישי.
ביום 27.12.04 הודיע העובד על הפסקת עבודתו אצל המעסיקה בתאריך 15.1.05.
במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הקים העובד את חברת "נופים" (להלן: "החברה"), חברה העוסקת אף היא בתחום התיירות.
המעסיקה תבעה מהעובד תשלום פיצויים מוסכמים, פיצויים ללא הוכחת נזק לפי חוק עוולות מסחריות ופיצוי בגין נזקים שנגרמו למעסיקה במעשיו ובמחדליו של העובד.
העובד טען, כי המעסיקה הטעתה אותו, לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיו, והרעה את תנאי עבודתו.
פסק דין
-----------
תוקפו של הסכם ההעסקה בין הצדדים ושאלת הפרתו ע"י העובד
טענת העובד, כי חוזה ההעסקה הוחלף ביום 16.11.04 ע"י זיכרון דברים נדחתה. זיכרון הדברים עוסק בשינוי תגמולו של העובד בלבד, ואילו הסכם ההעסקה הינו הסכם מפורט המקיף מגוון רחב של נושאים.
הלכה היא, כי לכל עובד זכות מוקנית לעבוד בתחום התמחותו כחלק מזכותו להגשים את עצמו ולכן, היותן של המעסיקה והחברה חברות מתחרות אינה מונעת מהעובד להיות מנהלה של החברה.
הלכה היא, כי תנית אי תחרות נוגדת את תקנת הציבור במקרים בהם לא הוכח קיומו של סוד מסחרי. על הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו.
המעסיקה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת קיומם של סודות מסחריים ספציפיים הראויים להגנת הדין. בית הדין השתכנע, כי למעסיקה אין סודות מסחריים או רשימת לקוחות/ רשימת בתי מלון ייחודית שאינה נחלת הכלל, ולכן אין לה אינטרס להגנה, אשר בגינו ניתן להגביל את חופש העיסוק של העובד.
מחיר ומחירונים של בתי מלון אינם יכולים להיחשב סוד מסחרי, מידע זה יכול להינתן לכל דורש ללא כל קושי והינו למעשה נחלת הכלל.
בפסיקה נקבע, כי רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם היא סודית. לענייננו, לא נמצא כי רשימת הלקוחות או מידע אחר כגון רשימת בתי המלון, אשר היה בידיה הינו סוד מסחרי הראוי להגנה. לפיכך, אין מניעה כי העובד יעבוד במקום אחר שמאפשר לו להביא לידי ביטוי את תחום התמחותו וכישוריו.
עם זאת, למרות שנקבע כי תנית אי התחרות בהסכם בטלה, ולא נעשה שימוש בסודות מסחריים, הלכה היא, כי מחובת הנאמנות וחובת תום הלב של עובד כלפי מעבידו נובעת אף החובה לשמור על "מידע סודי" של המעביד, אף אם אינו בגדר סוד מסחרי.
העובד הפר את חובות האמון, ההגינות ותום הלב שהיה חב למעסיקה. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, הוקמה החברה, והעובד מונה למנהלה. העובד פעל להקמת החברה שעתידה היה להתחרות במעסיקה על אותו פלח שוק. העובד עזב את עבודתו אצל המעסיקה עם שני עובדים נוספים של המעסיקה. העובד קשר עסקאות עבור החברה, בטרם נסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת אצל המעסיקה.
בתי הדין מתייחסים לחוזה העבודה כאל חוזה לשיתוף פעולה, המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. בהתאם לכך נקבע, כי העובד הפר את חובת הנאמנות כלפי המעסיקה.
הסעדים
פיצוי מוסכם בגין עזיבת העבודה (ע"פ הסכם העבודה)
העובד התחייב לעבוד אצל המעסיקה במשך שנתיים לפחות. הסעיף מפרט את הפיצוי שישולם למעסיקה לאור השקעותיה, במקרה בו יפסיק העובד את עבודתו אצל המעסיקה, ללא קשר לשאלת התחרות בה.
העובד התפטר לאחר כחצי שנת עבודה, ובכך הפר את ההסכם. הפרה זו מזכה את המעסיקה בפיצוי המוסכם. התביעה לפיצוי מוסכם עומדת בפני עצמה ולא מתבססת על סעיף אי התחרות. עם זאת, בית הדין התערב בסכום הפיצוי המוסכם והפחיתו לסכום של 75,000 ש"ח. בקביעת סכום זה נלקחה בחשבון הקביעה באשר להפרת חובות האמון, ההגינות ותום הלב שהיה חב למעסיקה.
יתר רכיבי התביעה נדחו ע"י בית הדין, ובין היתר, תביעת הפיצוי בגין אבדן השקעות המעסיקה במיזם. נקבע, כי העובד, כעובד של המעסיקה, אינו נושא בנטל ההוצאות וההשקעות של המעסיקה ואין לחייב עובד בהשקעות מעבידו, אף אם השקעות אלו ירדו לטמיון.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
