העובדות

--------------

א.ב. סייבר ניהול ואחזקה בע"מ (להלן: "המעסיקה") היא חברה פרטית העוסקת בתחום התיירות.

לירון הרשקוביץ (להלן: "העובד") הועסק ע"י המעסיקה כמנהל פעילות התיירות ועסק בפיתוח תחום תיירות הפנים לציבור הדתי לאומי, מיום 1.6.04, ע"פ הסכם עבודה אישי.

ביום 27.12.04 הודיע העובד על הפסקת עבודתו אצל המעסיקה בתאריך 15.1.05.

במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הקים העובד את חברת "נופים" (להלן: "החברה"), חברה העוסקת אף היא בתחום התיירות.

המעסיקה תבעה מהעובד תשלום פיצויים מוסכמים, פיצויים ללא הוכחת נזק לפי חוק עוולות מסחריות ופיצוי בגין נזקים שנגרמו למעסיקה במעשיו ובמחדליו של העובד.

העובד טען, כי המעסיקה הטעתה אותו, לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיו, והרעה את תנאי עבודתו.

פסק דין

-----------

תוקפו של הסכם ההעסקה בין הצדדים ושאלת הפרתו ע"י העובד

טענת העובד, כי חוזה ההעסקה הוחלף ביום 16.11.04 ע"י זיכרון דברים נדחתה. זיכרון הדברים עוסק בשינוי תגמולו של העובד בלבד, ואילו הסכם ההעסקה הינו הסכם מפורט המקיף מגוון רחב של נושאים.

הלכה היא, כי לכל עובד זכות מוקנית לעבוד בתחום התמחותו כחלק מזכותו להגשים את עצמו ולכן, היותן של המעסיקה והחברה חברות מתחרות אינה מונעת מהעובד להיות מנהלה של החברה.

הלכה היא, כי תנית אי תחרות נוגדת את תקנת הציבור במקרים בהם לא הוכח קיומו של סוד מסחרי. על הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו.

המעסיקה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת קיומם של סודות מסחריים ספציפיים הראויים להגנת הדין. בית הדין השתכנע, כי למעסיקה אין סודות מסחריים או רשימת לקוחות/ רשימת בתי מלון ייחודית שאינה נחלת הכלל, ולכן אין לה אינטרס להגנה, אשר בגינו ניתן להגביל את חופש העיסוק של העובד.

מחיר ומחירונים של בתי מלון אינם יכולים להיחשב סוד מסחרי, מידע זה יכול להינתן לכל דורש ללא כל קושי והינו למעשה נחלת הכלל.

בפסיקה נקבע, כי רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם היא סודית. לענייננו, לא נמצא כי רשימת הלקוחות או מידע אחר כגון רשימת בתי המלון, אשר היה בידיה הינו סוד מסחרי הראוי להגנה. לפיכך, אין מניעה כי העובד יעבוד במקום אחר שמאפשר לו להביא לידי ביטוי את תחום התמחותו וכישוריו.

עם זאת, למרות שנקבע כי תנית אי התחרות בהסכם בטלה, ולא נעשה שימוש בסודות מסחריים, הלכה היא, כי מחובת הנאמנות וחובת תום הלב של עובד כלפי מעבידו נובעת אף החובה לשמור על "מידע סודי" של המעביד, אף אם אינו בגדר סוד מסחרי.

העובד הפר את חובות האמון, ההגינות ותום הלב שהיה חב למעסיקה. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, הוקמה החברה, והעובד מונה למנהלה. העובד פעל להקמת החברה שעתידה היה להתחרות במעסיקה על אותו פלח שוק. העובד עזב את עבודתו אצל המעסיקה עם שני עובדים נוספים של המעסיקה. העובד קשר עסקאות עבור החברה, בטרם נסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת אצל המעסיקה.

בתי הדין מתייחסים לחוזה העבודה כאל חוזה לשיתוף פעולה, המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. בהתאם לכך נקבע, כי העובד הפר את חובת הנאמנות כלפי המעסיקה.

הסעדים

פיצוי מוסכם בגין עזיבת העבודה (ע"פ הסכם העבודה)

העובד התחייב לעבוד אצל המעסיקה במשך שנתיים לפחות. הסעיף מפרט את הפיצוי שישולם למעסיקה לאור השקעותיה, במקרה בו יפסיק העובד את עבודתו אצל המעסיקה, ללא קשר לשאלת התחרות בה.

העובד התפטר לאחר כחצי שנת עבודה, ובכך הפר את ההסכם. הפרה זו מזכה את המעסיקה בפיצוי המוסכם. התביעה לפיצוי מוסכם עומדת בפני עצמה ולא מתבססת על סעיף אי התחרות. עם זאת, בית הדין התערב בסכום הפיצוי המוסכם והפחיתו לסכום של 75,000 ש"ח. בקביעת סכום זה נלקחה בחשבון הקביעה באשר להפרת חובות האמון, ההגינות ותום הלב שהיה חב למעסיקה.

יתר רכיבי התביעה נדחו ע"י בית הדין, ובין היתר, תביעת הפיצוי בגין אבדן השקעות המעסיקה במיזם. נקבע, כי העובד, כעובד של המעסיקה, אינו נושא בנטל ההוצאות וההשקעות של המעסיקה ואין לחייב עובד בהשקעות מעבידו, אף אם השקעות אלו ירדו לטמיון.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".