פרסום ראשון

יחצנים זועמים: "המכרז של רשות השידור ליח"צ כולל דרישות שלא ניתן לעמוד בהן"

לאחר פרסום המכרז של הרשות עבור שירותי יח"צ, התקבלו במערכת אייס טענות אודות הדרישות. רשות השידור: "משרדים רבים יכולים לעמוד בתנאים"
אלה ברייר | (9)

לא פעם נתקלים משרדי יחסי ציבור המעוניינים לגשת למכרז עבור גוף כזה או אחר, בשלל דרישות והגבלות מצד המעסיק שבאות לבצע סינון ראשוני עבור המועמדים. הפעם, טוענים בשוק היח"צ, רשות השידור פרסמה במכרז סעיפים שלא ניתן לעמוד בהם. לפני כשבוע פרסמה רשות השידור מכרז עבור מתן שירותי יח"צ. זאת בתום למעלה משנה במהלכה קיבל משרד 'גלאי תקשורת' שלל הארכות עבור תקופת ההתקשרות עם הרשות והמשיך להעניק לה שירותי יחסי ציבור באישור אך ללא מכרז. המכרז שפורסם לפני כשבוע, מכיל בין היתר סעיפים הנוגעים לאופי הצוות שאמור לטפל בתקציב: "בנוסף, יעמיד המציע לטובת מתן השירותים שלושה חברי צוות מטעמו שלאחד מהם ניסיון מוכח של 3 שנים רצופות לפחות, כיועץ יחסי ציבור עבור גוף תקשורת או גוף ציבורי או משרד ממשלתי...". אם לא די בכך, קובע המשך הסעיף כי על שני חברי הצוות הנותרים, להוכיח את קיומו של ניסיון של: "3 שנים רצופות לפחות, כל אחד, כיועצי יחסי ציבור ו/או ליווי תקשורתי לגופי תקשורת או תרבות או מדיה". גורם בכיר בשוק משרדי היח"צ, אמר לאייס כי: "מדובר בדרישה שאף משרד לא יכול לעמוד בה אלא אם מכוונים את זה למשרד מסוים. אין דבר כזה ניסיון רצוף של 3 שנים בגוף תקשורת או מדיה. אין. גם במשרדים גדולים ויציבים, אי אפשר למצוא 2 תקציבאים שמטפלים באותו לקוח מתחום התקשורת במשך 3 שנים. לא נופתע אם המשרד שמטפל כיום ברשות השידור, יזכה במכרז בשנית". גורם נוסף בתחום אמר כי "עצוב שמונעים ממשרדים טובים ומאנשים מוכשרים שזאת עבודתם, אפילו לנסות ולגשת בשל אותו סעיף שאין איך להגדיר אותו חוץ מהזוי". מרשות השידור נמסר בתגובה: "המכרז נכתב בקפידה ועל פי אמות מידה האמורות להבטיח מקצועיות , רצינות וניסיון רב בתחום. רשות השידור עומדת בפני אתגרים מורכבים ולא פשוטים ועל כן נדרש משרד העומד בדרישות שנקבעו, ואין לנו ספק כי משרדים רבים יכולים לעמוד בתנאים הללו".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    די כבר! המכרז תפור בקפידה!! (ל"ת)
    :)))) 25/07/2011 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אריאל 24/07/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    נו באמת ?!
  • 6.
    אובדת עצות 20/07/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    היכרות עם עולם המדיה (גם ניסיון של שנה נותן זאת) היכרות עם האתגרים העומדים בפני רשות השידור(ארבעה ימים של קריאת חומרים ואני מוכנה לגשת למבחן מול כל עובד רשות עם ותק של 20 שנה) תבונה (גם 10 שנות ניסיון, לא יוכלו להספיק אם אין) מקצועיות (למשרד ומנהליו צריך להיות ניסיון במתן שרותי יח"צ ) בקיצור, השיח על הדרישות הוא דווקא מעניין...
  • 5.
    והמבין יבין... 20/07/2011 02:28
    הגב לתגובה זו
    היחצני"ת המהוללת מקורבת לליכוד ששולט היום ביד רמה ברשות השידור. פרט לכך (כנדרש בתנאי המכרז), בתקופת בראל משרדה של רחלי גולדבלט העניק שירותים לרשות השידור במשך יותר משלוש שנים. שירותים עלובים שעלו לקופת הרשות סכומי עתק מופרזים.
  • 4.
    דוברות רשות השידור 20/07/2011 00:24
    הגב לתגובה זו
    מרשות השידור נמסר בתגובה: "המכרז נתפר בקפידה ועל פי אמות מידה האמורות להבטיח מקצועיות , רצינות וניסיון רב בתחום. רשות השידור עומדת בפני אתגרים מורכבים ולא פשוטים ועל כן נדרש משרד העומד בדרישות שנקבעו, ואין לנו ספק כי משרדים רבים יכולים לעמוד בתנאים הללו".
  • 3.
    אחת יודעת מבפנים 20/07/2011 00:23
    הגב לתגובה זו
    הן הוכחה למכרז תפור. מכרז שהדרישות בו מתאימות למשרד מסויים ביותר... עכשיו תבדקו מי מבין המשרדים יכול לעמוד בדרישות הסף ותדעו למי זה נתפר.
  • 2.
    אני 19/07/2011 15:18
    הגב לתגובה זו
    הדרישות ממש לא בשמיים. אני יכול לחשוב עכשיו על מספר משרדים כאלה, שיש להם את הניסיון הדרוש.
  • באמת? בוא תפנה 3...או 2.. או 1.. (חוצ מגלאי.. (ל"ת)
    רמי 19/07/2011 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניקול 19/07/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
    של צוקי גלאי" ושיגמרו אם זה וזהו... אלה, מציעה לך לבדוק האם גלאי מקיימים את זה ואם כן זה לחלוטין שחיתות בתיאום עמדות לפני מכרז, מה שאסור על פי חוק
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".