המשט לעזה: הספינה כראמה לא הסכימה לעצור וצה"ל השתלט ללא התנגדות
אחרי שלא הצליח לשכנע את צוות הספינה הצרפתית "כראמה" לעצור, הורה בצהריים (יום ג') הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ ללוחמי השייטת להשתלט על הספינה. המבצע בוצע בהצלחה ללא כל התנגדות מצד הפעילים.
חיל הים ניהל דיאלוג עם הספינה הבודדה שנותרה מהמשט המתוכנן לעזה, בניסיון לשכנע את אנשיה להימנע מהמשך השיט, אך ללא הועיל. עם קבלת הפקודה, חיל הים השתלט על הספינה תוך דקות. "בהתאם להחלטת הדרג המדיני ולאחר שמוצו כל הפניות הן ישירות לספינה והן באמצעות הצינורות הדיפלומטיים, למנוע מהספינה מלהגיע לחופי עזה", נכתב בהודעת צה"ל.
כלקח מאירועי ההשתלטות על המרמרה חיל הים הכין זרנוקי מים רבי עוצמה לפינוי הסיפון, אך, כאמור, לא היה בהם כל צורך. הספינה כראמה מובלת כעת לנמל אשדוד. שם יועברו הנוסעים לטיפול גורמי המשטרה ורשות ההגירה במשרד הפנים.
- 6.יליד הארץ 19/07/2011 16:00הגב לתגובה זוב' הארץ' את האמת. האמת שלה,כמובן לא האמת הנכונה.
- 5.חיים 19/07/2011 14:37הגב לתגובה זוהייתי משעיר אותם פה חודשיים לחקירות יענו שיתיבשו
- 4.היה על הסירה גם ישראלי בוגד (ל"ת)אבי 19/07/2011 14:20הגב לתגובה זו
- 3.88 19/07/2011 14:09הגב לתגובה זוחרם תיירותי על תורקיה לא לנסוע לשם בשום מחיר זוכרים מה עשו ללוחמי השייטת ליבש אותם שיחנקו.
- שם הכי זול, אז מה נעשה? (ל"ת)אחי 19/07/2011 14:28הגב לתגובה זו
- 2.להעביר אותם לעזה ללא מיזוודות (ל"ת)yanshuff1 19/07/2011 13:51הגב לתגובה זו
- 1.יייי 19/07/2011 13:46הגב לתגובה זוכול הכבוד לשייטת 13
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
