גיתם, תעשו מקום לגלר: נטוויז'ן צירפה את פובליסיס גלר נסיס למערך הפרסום
בזמן שהמגעים בין סלקום לנטוויז'ן למיזוגה של זו האחרונה לתוך סלקום ומחיקתה מהבורסה (בהינתן האישורים הנדרשים) מבשילים, החליטה הנהלת נטוויז'ן לצרף למערך הפרסום שלה את משרד הפרסום פובליסיס גלר נסיס.
תזמון המהלך מעלה תהייה ויותר מכך מאותת על רצונה של נטוויז'ן לשמר מידה מסוימת של עצמאות ולא להעניק לגיתם BBDO את מלוא התקציב שבחודשים האחרונים אכן מטופל על ידם (עם יציאת JWT מתמונת התקציב ומעברם לפרטנר). גיתם מטפל בתקציב נטוויז'ן הכולל את תחום האינטרנט, השיחות הבינלאומיות ושירות הקו הביתי של החברה, ובנוסף מטפל בסלקום (יחד עם מקאן אריקסון).
הרציונל הבסיסי אומר שלכאורה לגיתם (כמו כל משרד אחר בסיטואציה כזו) היה סיכוי גדול מאוד להשאיר אצלם את התקציב של נטוויז'ן במלואו, למרות שלא ידוע אם נסיונות כאלו מצד גיתם כלל יצאו אל הפועל. 2 סיבות עיקריות יכלו להשאיר את התקציב כולו בגיתם - הראשונה היא סיום העבודה של נטוויז'ן עם JWT והשתלטות על חלקו של JWT בתקציב, וסיבה נוספת היא העובדה שבעתיד הקרוב אמורה נטוויז'ן להיטמע בסלקום של נוחי דנקנר, במידה ויבשילו סופית המגעים (בה מטפל גיתם).
מיותר להניח, אומר לאייס בכיר בענף הפרסום, שאם נטוויז'ן הייתה נשארת חברה עצמאית ולא כזו שעתידה להתמזג לתוך סלקום המהלך לצירוף גלר נסיס לא היה יוצא לפועל. החשש של נטוויז'ן מהיעלמות ה-DNA של החברה תוך כדי המיזוג עם סלקום הוא ככל הנראה הקטליזטור לצירוף גלר נסיס.
תקציב הפרסום של 013 נטוויז'ן הוא בין המושקעים שיש בענף הפרסום. במהלך 2010 עמד התקציב על כ-18.2 מיליון דולר במחירי מחירון. אלו מהווים בפועל כ-29 מיליון שקלים. ב-2011 עד לנקודת זמן זו עומד התקציב על 8.4 מיליון דולר המהווים בפועל כ-13.4 מיליון שקלים. גיתם BBDO לא היו היחידים שטיפלו בנטוויז'ן. משרד נוסף שטיפל בתקציב היה JWT ישראל אך חלק הארי של התקציב ישב בגיתם. היקף התקציב בידי JWT מ-2010 עד למעבר של JWT לטיפול בפרטנר (לפני מספר חודשים) וויתור על נטוויז'ן עמד על כ-9 מיליון דולר במחירי מחירון. גלר נסיס עתיד להיכנס למערך הפרסום של נטוויז'ן בהלימה לחלקו של הקודם של JWT.
פובליסיס גלר נסיס שהתמודד על תקציב פרטנר בזמנו ותקציב מירס ממנו פרש לפני תום המכרז (לאחר כניסתו של ראובני פרידן למכרז) איבד את תקציב 012 סמייל בו טיפל ב-6 השנים האחרונות לטובת גליקמן נטלר סמסונוב. התקציב של 012 מוערך בכ-17 מיליון שקל, כך שחזרת גלר נסיס לשוק השיחות והאינטרנט דרך 013 מאזנת עבורם במעט את השורה התחתונה בדוח"ות החברה ומחזירה את הצבע ללחיים במשרד הפרסום מקבוצת פובליסיס שחוזר לשוק התקשורת.
בהודעה שפרסמה היום חברת נטוויז'ן אומר ניר שטרן, מנכ"ל החברה: "אני בטוח כי פובליסיס גלר נסיס, יחד עם גיתם BBDO, יתרמו רבות למערך של 013 נטוויז'ן ויסייעו לנו להמשיך ולהצליח בכל תחומי הפעילות של החברה. אין לי ספק כי הצוות של פובליסיס גלר נסיס יהווה שותף מצוין לעשייה המאתגרת שלפנינו".
- 6.משרד משעמם בתקופה הכי עלובה בחייו (ל"ת)מיכל 22/07/2011 07:29הגב לתגובה זו
- 5.שאפו! כיף לשמוע! בהצלחה לגלרים נסיסים ושות' (ל"ת)מישי 20/07/2011 13:36הגב לתגובה זו
- 4.מעניין מאוד 19/07/2011 17:31הגב לתגובה זועל זה שכל הפלנינג בראובני מתפרק.... אין שם מחלקה בכלל...
- 3.חתיך הגלר הזה, לאכול אותו! (ל"ת)סמירה ג'אבר 19/07/2011 15:35הגב לתגובה זו
- 2.דיגיטל 19/07/2011 14:15הגב לתגובה זואפשר לחשוב על מה כל הרעש ? גם ככה קובי אייזיק קובע שם הכל .
- מוכר (ל"ת)מי זה 19/07/2011 17:52הגב לתגובה זו
- 1.איש 19/07/2011 13:52הגב לתגובה זויאללה, חוזרים לעניינים

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
