עסקת ענק לקבוצת חג'ג': מכרה שש קומות במגדלי הארבעה ב-106 מיליון שקל

מנכ"ל קבוצת חג'ג': העסקה האחרונה מלמדת שההשקעה הגבוהה משתלמת"
סתיו שירייב | (5)

קבוצת חג'ג', בבעלות האחים צחי ועידו חג'ג', דיווחה הבוקר על חתימת עסקת ענק ב"מגדלי הארבעה" בתל אביב בסך 106 מיליון שקלים.

מדובר ב-5,000 מ"ר של משרדים בעלי חלל כפול, שנמכרו על פי שווי של 21 אלף שקל למ"ר, כולל חניות במרתפי המגדל.

עסקה זו באה בהמשך לעסקאות ענק של חברות מובילות נוספות במשק הישראלי שרכשו משרדים במגדל הדרומי מצמד המגדלים, בהן חברה בבעלותו של טדי שגיא, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון, "כרמל ונצ'רס" - שלמה דברת, מנכ"ל ומייסד "מלאנוקס" - אייל ולדמן, משרד עוה"ד עמר-רייטר-ג'אן ושות', משרד עו"ד שמעונוב-רוזנבוך ושות', עו"ד גד טיכו - ממשרד כספי ושו"ת, קבוצת "מנורה מערכות", השמאי עדי נאור ובעלי מקצועות חופשיים נוספים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מתענין 22/07/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    מה אם הפרויקט בשדרות רוקח כמה שנים לוקח להרים אותו? תשובות
  • מנחש 22/07/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    כנראה יש פרויקטים תקועים ולכן לא מפרסמים אותם
  • 2.
    מתעמק 20/07/2011 11:16
    הגב לתגובה זו
    עלות שני הבניינים 960 מיליון שקל, כולל הכול. 960 לחלק ל-76,000 מ" ר יוצא 12,600 שקל למטר. הקומות העליונות נמכרו במחיר גבוה וריווחי, אבל הקומות הנמוכות נמכרו ב-13 מיליון שקל לקומה, כל קומה 1100 מ" ר ,כלומר 11800 למטר, מחיר הפסד. בסך הכל נמכרו 22700 מ" ר ב358 מיליון משקף 15770 למטר, הרבה מעל העלות. מכיוון שהקומות העליונות היקרות נמכרו, רוב המחירים יהיו בסביבות 12-13 אלף למטר,כל זה בהנחה שמחירי הנדלן לא ירדו ,כך ש...תחליטו לבד. אשמח לתגובות
  • גם מתעמק 17/08/2011 15:30
    הגב לתגובה זו
    העלות היא לא 960 מיליון, להערכתי יותר קרוב ל 760 מיליון. עוד משהו, שכחת את השווי של שטחי המסחר והחניות, זה כלול בעלות ויש שזה שווי נוסף של עוד 100 מיליון. אגב, עלות הבנייה מפיעה בדיווחים לבורסה, גם עלות הקרקע. תחשב ותראה שזה לא מגיע ל 960.
  • 1.
    אורן 19/07/2011 13:06
    הגב לתגובה זו
    למה לא קניתי חניון בארכעה כשעוד היה אפשר??? למה???
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.