לוי מסמן את המדיה החברתית? פובליסיס העולמית רוכשת את BIG FUEL
האם מוריס לוי, יו"ר קבוצת פובליסיס העולמית עובר לשלב הבא בתוכנית ההשתלטות שלו על שוק הדיגיטל בפרסום העולמי? כך זה נראה לאור הרכישה האחרונה של קבוצת פובליסיס את חברת ה-SOCIAL האמריקאית
מניות השליטה בחברת המדיהה החברתית יוחזקו מעתה על ידי פובליסיס ו-BIG FUEL תרשם תחת סוכנות VIVAKI מבית פובליסיס. החברה החדשה בקבוצה הצרפתית תשמש כזרוע האסטרטגית החברתית עבור חברות הדיגיטל האחרות שבבעלות פובליסיס כמו: Digitas, Razorfish, Starcom MediaVestועוד.
מנכ"ל BIG FUEL, ג'ון בונד התייחס למכירת מניות השליטה לפובליסיס ואמר כי "אין כיום בעולם DIGITAS של מדיה חברתית או AKQA או R/GA בתחום ולשם מכוונת BIG FUEL במטרה לגדול יחד עם פובליסיס ולהפוך לגוף המדיה החברתית הדומיננטי בעולם".
בונד ציין גם כי לדעתו רכישת החברה על ידי פובליסיס תניע קבוצות פרסום נוספות לצאת למסעות רכש בתחום המדיה החברתית כדי ליצור חזית דיגיטלית רחבה ומקצועית יותר בשוק הצומח באופן עקבי.
פרטי העסקה לא נחשפו אך לדברי קבוצת פובליסיס המחזיקה כעת ב-51% ממניות החברה, המטרה המוצהרת היא להחזיק ב-100% ממניות החברה בעתיד. ב-BIG FUEL מועסקים כעת כ-170 עובדים, כמעט פי 6 מ-30 העובדים שהועסקו בה ב-2010. מפובליסיס נמסר גם כי מחזור הפעילות של חברת המדיה החברתית יעמוד ב-2011 על כ-30 מיליון דולר, זינוק של 500% לעומת השנה הקודמת.
הנקודה היהודית: מאחורי BIG FUEL, כאחד ממייסדי החברה ומנהל קריאייטיב ראשי עומד אבי סוואר. לסוואר רקע עשיר בתחום הדיגיטל, הבידור והתוכן. כמפיק עצמאי הוא פיתח מספר תוכניות תוכן ובידור עבור רשתות שידור בארה"ב. ב-2001 הוא שימש כמפיק של 'בוקר טוב אמריקה' ברשת ABC, משם עבר לפיתוח פורמטים עבור MTV ו-VH1 וב-2004 ייסד את BIG FUEL.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
