המכרז על תקציב ישראכרט עולה שלב: 4 המשרדים הציגו השבוע בפני החברה

באומן בר ריבנאי, אדלר חומסקי, גיתם BBDO ופובליסיס גלר נסיס הציגו השבוע פרזנטציות בפני הנהלת ישראכרט. ההחלטה תתקבל בקרוב
משה בנימין | (5)

ההחלטה של חברת ישראכרט על זהות משרד הפרסום החדש שיטפל בתקציב הפרסום קרבה. זאת לאחר שבשבוע החולף הגישו 4 המשרדים המתמודדים על התקציב פרזנטציות בפני הנהלת החברה. כזכור, בישראכרט הוחלט להיפרד משלמור אבנון עמיחי כפי שנחשף לראשונה באייס לאחר כ-12 שנים של עבודה משותפת ולאור שינויים פרסונאליים בהנהלת החברה הכוללים גם מינוי של סמנכ"ל שיווק חדש - יגאל ברקת במקומו של משה לבנת שכיהן בתפקיד ב-12 השנים האחרונות. המשרדים המתמודדים על תקציב ישראכרט והציגו השבוע הם פובליסיס גלר נסיס, גיתם BBDO, באומן בר ריבנאי ואדלר חומסקי. בשלב זה של המכרז מפוזרת בעיקר דיסאינפורמציה לגבי מי מהמשרדים מחזיק בסיכוי הגדול ביותר לזכות באחד מתקציבי הפרסום הנחשקים בשוק. כפי שנכתב בעבר, כל אחד מהמשרדים מחזיק בסוג של יתרון יחסי על פני המתמודדים האחרים. פובליסיס גלר נסיס שטיפל בעבר בוויזה כ.א.ל לפני שעבר ליהושע TBWA יכול לבנות על הקשר המוקדם עם המנכ"ל הקודם של ויזה כ.א.ל, דב קוטלר שכיום עומד בראש ישראכרט. זאת בנוסף לעובדה שהמשרד מחזיק בניסיון רב שנים של טיפול במותג כרטיסי האשראי - כ.א.ל. אדלר חומסקי וגיתם BBDO הם שני המשרדים המטפלים יחד בתקציב הפרסום של בנק הפועלים המחזיק בחברת ישראכרט. נתון זה הופך את שני המשרדים לבעלי סיכוי גבוה לזכות בתקציב. באומן בר ריבנאי יכול להסתמך על עובדה פשוטה אבל מאוד משמעותית לפיה דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט מעוניין לשמר את עצמאותו המלאה בישראכרט ויעדיף שלא להתקשר עם משרד פרסום שמחזיק בערוץ תקשורת ישיר עם הנהלת בנק הפועלים. במידה וקוטלר יתעקש על הפרדה זו הסיכוי של אדלר חומסקי וגיתם יירד ובמקביל יעלו המניות של באומן וגלר נסיס. תקציב הפרסום של ישראכרט נחשב לאחד מתקציבי האשראי/פיננסיים הגדולים בשוק. בשנת 2010 עמד התקציב על כ- 20.6 מיליון דולר במחירי מחירון. במחירים ריאליים מדובר בכ-8 מיליון דולר, כך על פי יפעת בקרת פרסום.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעניין 18/07/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
    אין פה מילה על קראטיביות, אסטרטגיה, הבנת שוק, רק פוליטיקה. מאכזב שלא התקדמנו לשום מקום.
  • 4.
    חתיך הדב קוטלר הזה (ל"ת)
    עמיתוש 15/07/2011 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי גיתם 15/07/2011 08:46
    הגב לתגובה זו
    ברור שגיתם
  • 2.
    בשנים האחרונות 14/07/2011 23:45
    הגב לתגובה זו
    מה שעשו לפלאפון,בזק ולפיס-שינו את המותגים הללו והקפיצו אותם למותג אחר לגמרי. הם ייבחרו למשרד העיקרי. באומן-ייבחרו למשרד השני המלווה.
  • 1.
    גיא 14/07/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
    ניתן להתפשר על גיתם אבל רק לא פובליסיס.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.