המכרז על תקציב ישראכרט עולה שלב: 4 המשרדים הציגו השבוע בפני החברה
ההחלטה של חברת ישראכרט על זהות משרד הפרסום החדש שיטפל בתקציב הפרסום קרבה. זאת לאחר שבשבוע החולף הגישו 4 המשרדים המתמודדים על התקציב פרזנטציות בפני הנהלת החברה.
כזכור, בישראכרט הוחלט להיפרד משלמור אבנון עמיחי
המשרדים המתמודדים על תקציב ישראכרט והציגו השבוע הם פובליסיס גלר נסיס, גיתם BBDO, באומן בר ריבנאי ואדלר חומסקי. בשלב זה של המכרז מפוזרת בעיקר דיסאינפורמציה לגבי מי מהמשרדים מחזיק בסיכוי הגדול ביותר לזכות באחד מתקציבי הפרסום הנחשקים בשוק.
כפי שנכתב בעבר, כל אחד מהמשרדים מחזיק בסוג של יתרון יחסי על פני המתמודדים האחרים. פובליסיס גלר נסיס שטיפל בעבר בוויזה כ.א.ל לפני שעבר ליהושע TBWA יכול לבנות על הקשר המוקדם עם המנכ"ל הקודם של ויזה כ.א.ל, דב קוטלר שכיום עומד בראש ישראכרט. זאת בנוסף לעובדה שהמשרד מחזיק בניסיון רב שנים של טיפול במותג כרטיסי האשראי - כ.א.ל.
אדלר חומסקי וגיתם BBDO הם שני המשרדים המטפלים יחד בתקציב הפרסום של בנק הפועלים המחזיק בחברת ישראכרט. נתון זה הופך את שני המשרדים לבעלי סיכוי גבוה לזכות בתקציב.
באומן בר ריבנאי יכול להסתמך על עובדה פשוטה אבל מאוד משמעותית לפיה דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט מעוניין לשמר את עצמאותו המלאה בישראכרט ויעדיף שלא להתקשר עם משרד פרסום שמחזיק בערוץ תקשורת ישיר עם הנהלת בנק הפועלים. במידה וקוטלר יתעקש על הפרדה זו הסיכוי של אדלר חומסקי וגיתם יירד ובמקביל יעלו המניות של באומן וגלר נסיס.
תקציב הפרסום של ישראכרט נחשב לאחד מתקציבי האשראי/פיננסיים הגדולים בשוק. בשנת 2010 עמד התקציב על כ- 20.6 מיליון דולר במחירי מחירון. במחירים ריאליים מדובר בכ-8 מיליון דולר, כך על פי יפעת בקרת פרסום.
- 5.מעניין 18/07/2011 10:39הגב לתגובה זואין פה מילה על קראטיביות, אסטרטגיה, הבנת שוק, רק פוליטיקה. מאכזב שלא התקדמנו לשום מקום.
- 4.חתיך הדב קוטלר הזה (ל"ת)עמיתוש 15/07/2011 16:42הגב לתגובה זו
- 3.אבי גיתם 15/07/2011 08:46הגב לתגובה זוברור שגיתם
- 2.בשנים האחרונות 14/07/2011 23:45הגב לתגובה זומה שעשו לפלאפון,בזק ולפיס-שינו את המותגים הללו והקפיצו אותם למותג אחר לגמרי. הם ייבחרו למשרד העיקרי. באומן-ייבחרו למשרד השני המלווה.
- 1.גיא 14/07/2011 16:26הגב לתגובה זוניתן להתפשר על גיתם אבל רק לא פובליסיס.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
