מדד הניקיי - האם טומן בחובו הזדמנויות?

אייל גטורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את מדד הניקיי היפני והאם טמונות בו הזדמנויות ארוכות טווח?
אייל גורביץ | (9)

בתוך ערפל הקרב של השוק האמריקאי והשוק המקומי גם יחד, מסתתרים מדדים נוספים שאמורים להילקח בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות. ההתמקדות בשוק מניות בודד או בצמד, מסיטה את תשומת הלב מאפשרויות אחרות מעניינות לא פחות. לראיה, הזהב שלאורך זמן מספק מהלכי עליות מרשימים ודומה שהתחנה האחרונה עדיין בדרך. לא מעט מדדי מניות אחרים מתנהגים באופן המאפשר למקד בהם את תשומת הלב. אחד מהם הוא מדד הניקיי שלמרות הטלטלות האחרונות ולמרות תחושת אי הנוחות שידע לספק בחודשים האחרונים, הוא אחד ממדדי המניות היותר יציבים שיש.

המגמה הראשית

על הגרף החודשי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. בתוך כל ההמולה והבלגאן אפשר לראות שמדד הניקיי בסופו של דבר מדשדש. איך שלא נהפוך את הגרף, הרי שהתוצאה הסופית תהיה זהה גם אם נכניס פנימה את אירוע הצונאמי שהתרחש לפני חודשים מספר.

2. במבט על הגרף החודשי רואים בבירור את הרף התחתון סביב רמת 8,800 הנקודות. שם, למרות אירועי הזמן האחרון, הגיעו קונים שעושים זאת בעקביות החל מאמצע 2009. כלומר, סביב רמת מחיר זו ישנם קונים גדולים המוכנים לרכוש כל כמות וגם אירועי התקופה האחרונה לא גרמו להם לשנות את דעתם כהוא זה.

3. מאידך, רמת 11,000 הנקודות לערך משמשת כרמת התנגדות. למרות שהנקודות אינן מסודרות בדיוק על אותו המפלס. הרי שרצועות בולינגר עוזרות להגדרת גבולות הדשדוש.

4. דשדוש מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע. הוא נוצר כתוצאה מדעות מנוגדות לגבי המשך הדרך. מחד, הקונים שסבורים שכיוונו של מדד הניקיי מעלה וטורחים להצטייד בסחורה ברמות השפל בהן נקבתי. מולם המוכרים האוחזים בדעה שונה לחלוטין.

5. במקרה הנוכחי, פריצה מעלה של רמת 11,275 הנקודות תהווה איתות קנייה ארוך טווח שאמור יהיה להזניק את מדד ניקיי למהלך עליות משמעותי. פוטנציאל הרווח המינימלי מחושב לפי עומק הדשדוש.

6. מאידך, פריצה מטה של רמת 8,800 תהווה בסיס לרכישת תעודת סל בחסר.

סיכום

מדד הניקיי חייב להיות ברשימת המעקב של כל חובב עסקאות ארוכות טווח. בסופו של דבר, התשואה הגבוהה ביותר ניתנת בטווחים אלו והיא כוללת מאמץ מינימלי וזמן מסך אפסי.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ניקיי 11/07/2011 19:54
    הגב לתגובה זו
    זאת כל תורת הסתרים שך
  • 6.
    סתרים (ל"ת)
    יועץ 11/07/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נמרוד 11/07/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יכול להיות נח יותר לקרוא את התשובות שלך מיד לאחר השאלה. לשם כך כל שעליך לעשות הוא להשתמש בתגובה המשורשרת. תודה מראש
  • 4.
    ליאור 11/07/2011 12:43
    הגב לתגובה זו
    הניקיי נמצא 10 אחוז או יותר מגבולות הגיזרה שציינת. כאשר יתקרב לאחד הגבולות יהיה נכון לנתח את המצב בעזרת הנתונים שיהיו ידועים באותו רגע.
  • 3.
    ד 11/07/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    כך כמה קלמנטינות וצא לטייל תהנה מהירוק של הטבע אולי שם תמצא כלניות (צבע אדום) במקום למכור לנו אשליות
  • 2.
    י 11/07/2011 12:39
    הגב לתגובה זו
    אדון גורביץ היקר אתה כשלון איפה הניתוח שלך על מניית סיטי שאמרת שהיא בדרך לפריצה מאז המניה ירדה קרוב ל 40 אחוז
  • קליפ 11/07/2011 20:49
    הגב לתגובה זו
    הסבר:יתכן שאת יפה....ואפילו מביטה במראה!לימדי לסחור ותרוויחי גם כסף וגם שימחה!!!
  • 1.
    משה 11/07/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
    לאחר שעלה מהתחתית כ-25% אתה אומר נחכה שיעבור 11000 כלומר 40% עלייה ואז נקנה ונפסיד כסף כפי שקורה תמיד בהמלצותיך. תחשוב גורביץ, זה נראה לך רציני? איך אפשר להרוויח כך? הגיע הזמן שתתקדם ותלמד מהכשלונות שלך. רק כך לומדים!!
  • וואלה!! חזק (ל"ת)
    שי 12/07/2011 09:09
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).