TV

זיו פניני: "בשוק הנגזרים חשוב לבחור נכונה את נכסי הבסיס, ורציו אינה מתאימה"

שנתיים לאחר שהושק שוק הנגזרים על מניות באחד העם - הסוחרים עדיין לא מתלהבים והמסחר כמעט ואינו קיים
אריאל אטיאס | (22)

בסוף מאי השיקה הבורסה לניירות ערך בתל אביב אופציות על המניות החמות באחד העם - שותפויות חיפושי הגז והנפט. היום, חודש וחצי אחרי, ניתן לבוא ולהכתיר את המהלך ככישלון, כאשר אופציות בודדות החליפו ידיים במהלך התקופה.

במארס 2009 לראשונה השיקה הבורסה באחד העם אופציות על מניות בודדות, והצטרפה לבורסות מתוחכמות כמו ניו יורק, סינגפור או לונדון. אז הושקו אופציות על המניות הגדולות - כיל, טבע, בנק לאומי ובנק הפועלים. יותר משנתיים אחרי הרחיבה הבורסה את מגוון האופציות והוסיפה לנכסי הבסיס גם את דיסקונט, מזרחי טפחות, יחידות ההשתתפות של רציו, אבנר וישראמקו.

בהשקת מכשירים אלו הבורסה ניסתה לחקות את ההצלחה הקיימת בשוק הנגזרים על מדד ת"א 25 בו מידי יום עוברים אופציות בשווי של כ-20 מיליארד שקלים, במונחי נכס בסיס.

בזמן שעבר מהשקת האופציות הראשונות על מניות ועד יוני השנה, הבורסה הסיקה מסקנות מחוסר המסחר בשוק זה ופעלה להגדלת הנזילות. לשם כך היא גייסה עושי שוק ובנתה מודל מתקדם שייצור ביניהם תחרות ויהיה מבוסס תמריצים.

אך בפועל, נתוני הסחירות של האופציות החדשות מציגים תמונה עגומה. כך לדוגמא, בכל חודש יוני המסחר באופציות על רציו הסתכם ב-305 אופציות בלבד - 1.165 מיליון שקלים במונחי נכס בסיס. לשם השוואה במניית רציו עוברים מידי יום למעלה מ-75 מיליון שקלים בממוצע ובכתבי האופציה (סדרה 10) עוד כ-6 מיליון שקלים. התופעה חוזרת גם במסחר באופציות על ישראמקו ואבנר.

בראיון ל-BizportalTV אומר זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון ומומחה המעו"ף של Bizportal , כי "הבורסה יכולה וצריכה להשיק מוצרי נגזרים. בעידן האינטרנט לבורסה אין בעיה של מקום, אין לה בעיה של סוחרים, היא לא צריכה להקצות אולמות מסחר כמו פעם. היא יכולה במחשב בכמה שורות לנסות ולתת אפשרות שוק למסחר עתידי. הצליח זאת הצלחה של כולם. לא הצליח - אין פה כישלון מאוד מאוד גדול".

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אחד מהתחום 15/07/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
    היית מבין שהמנכ" ל היה רוצה להתחלף איתו....
  • 15.
    הבן אדם הכי מקצועי בשוק (ל"ת)
    יאצק 15/07/2011 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    מאיר 14/07/2011 16:59
    הגב לתגובה זו
    כבר 5-6 שנים שאני קורא את תוארך. מנהל חדר מסחר במגדל שוקי הון מעניין למה לא מקדמים אותך? עשית בושות בעבר? יש לך חטוטרת? שיקדמו אותך כבר.....נו תעשה משהו
  • 13.
    הדוקאטיסט 12/07/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    מילים נכונות ,חשוב לא רק לעשות אלא גם לעשות נכון.
  • z 12/07/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    בשביל עמלות יסחרו גם על טמפרטורה , יפקעו כל שבוע , ויכניסו למסחר גם מסחר באופציות על האופציות האלה...
  • 12.
    ברמה הכללית, זיו פניני צודק. (ל"ת)
    שמוליק 11/07/2011 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יקוג' ימו 11/07/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
    אהבתי את זוית הצילום הצידית המיוחדת ! קבלו ח" ח.
  • 10.
    ז. פניני. 10/07/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
    1. צודק מי שכתב שחסר בצורה משמעותית אפשרות לשורט מיידי וזול, אגב גם לונג במניה וחוסר האפשרות לבצע שורט באופ בעייתי (ראה כתב אופציה רציו) 2. גם אם לא יבצעו גידור באסטרטגיות הקלסיות הקיימות - מספיק שיכולים להיכנס במיתאם שלילי למניה באסטרטגיה כלשהיא... 3. נכון שמחזיקי נכס הבסיס יכולים (בהנחה שיקבלו הטבות) לתת נזילות ראשונית משמעותית ל" סטארטאפ" 4. צריך אינסנטיב משמעותי (להיכנס לפוזיציה) לעושי השוק. 5. חייבים לבחור בקפידה את נכסי הבסיס וחייב להיות להם אלמנט ראשוני גידורי... 6. חייבים להקל על סחרני היום בהבנה וכניסה לפוזיציה...כי הם בסופו של יום יצרני נזילות לא קטנים. תודה למגיבים.
  • ז. פניני. 11/07/2011 00:33
    הגב לתגובה זו
    1. לא כל הזרים פועלים בשוק הנגזרים בצורה זהה. 2. גם המקומיים לא טלית שכולה תכלת. 3. ככול שיותר שחקנים ויותר גדולים יפעלו בשווקים המובילים כך ייטב 4. נזילות יעילות וגידור סיכונים...זה תפקיד שווקי הנגזרים!
  • זרים 10/07/2011 18:41
    הגב לתגובה זו
    איך בכלל אפשר לעצור אותם ולתת למקומיים לסחור לבד.
  • z 10/07/2011 17:27
    הגב לתגובה זו
    אתם לא מבינים שהזרים יקחו לכם את כל הכסף כי הם גדולים בהיקפים ומנווטים את השוק בעזרת הבנקים.
  • 9.
    לגדר התנודה בט" ק של נכס הבסיס ע" י אופציה? (ל"ת)
    גידור 10/07/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חסרים שורטים. 10/07/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    צריך בנק השאלות שאפשר יהיה ללכת שורט על נכס הבסיס וצריך לתאם מכפיל קבוע וידוע מראש.
  • 7.
    ד" ר שמיליקו רוזן 10/07/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    חסר מוסר וידע שווה כקליפת השום.
  • 6.
    סוחר נוסטרו 10/07/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
    רציו ישרמקו אבנר - בשביל מה זה רק בשביל ללבות ספקולטיביות ולקחת עמלות!!
  • 5.
    אז יש תשובה לגבי שודליאלי והברחה אנרגיה? (ל"ת)
    שושן 10/07/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שושן עצבני 10/07/2011 14:42
    הגב לתגובה זו
    למה הם יורדות לא היה בימים האחרונים שום מידע והם רק יורדות למה
  • נייר זבל שמחירו 50% מעל האמת (ל"ת)
    פורקס 10/07/2011 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנהל קרן גידור 10/07/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הבורסה לא מאפשרת לבצע שורט על מניות לא יהיה כאן מסחר אמיתי באופציות על מניות. הבעיה כרגע היא חוסר נזילות וכתוצאה מכך מרווחי ענק בין ביד לאסק שיצטמצמו למרווח במניה אם יהיה שורט מהיר ויעיל. לונג דלתא יש. שורט דלתא אין. כמובן שהעובדה שלבנקים חברי הבורסה אסור להחזיק נוסטרו במניות מונעת אספקת שורט לפי דרישה. אז מה לפי דעתי הבורסה צריכה לעשות? לאפשר שורט לתקופה של יותר מיום, ולתת לחברי הבורסה יכולת להשאיל מניות בהליך טכני אוטומטי בלי שהסוחר יצטרך להתקשר לבנקים אחרי זה ולחפש משאיל. ההצלחה במקרה זה מובטחת. ולעניין רציו - צודק זיו פניני. דוגמא מושלמת לחוסר הבנה מוחלט של הבורסה בשוק ההון
  • z 10/07/2011 17:22
    הגב לתגובה זו
    זה לא יתכן שערך של חברה ישתנה באופן מהותי בגלל ספקולנטים.זו כלכלה חולה.
  • 2.
    z 10/07/2011 14:24
    הגב לתגובה זו
    באופן רציני כי השוק בארץ אינו משוכלל.הרגולטור יהיה חייב להקטין אותו ואם לא אז הציבור ידאג לכך דרך חוקים.אני לא מוכנה שימכרו את המניה שקניתי בלונג מבלי לשאול אותי ושהבנקים יקחו את כל הרווח על חשבוני.
  • 1.
    יהיה כמו אופציה מודי 10/07/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
    שלא תגידו לא ידענו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי