אסטרטגיות מרווח - האם זו התשובה להשקעה כדאית?

ישראל ברקוביץ, מנהל אסטרטגיות בתטא בית השקעות, כותב על משפחת אסטרטגיות המרווח. לאילו מצבים הן מתאימות?
ישראל ברקוביץ |

אסטרטגיות אלטרנטיביות נועדו להשיג תשואה מניצול הזדמנויות שונות בשוק.התכונות שעלינו לחפש באסטרטגיית גידור הוא אפשרות להניב רווח במצבי שוק שונים ולא רק מעליית מחיר. בדרך זו נקטין את הסיכון של תיק ההשקעות.

הטיפ הבא שייך למשפחת אסטרטגיות המרווח. היום כדאי לקנות נפט וכנגדו למכור זהב ואסטרטגיה זו יכולה גם לשמש הגנה על תיק ההשקעות. לנפט יש נטייה לעלות ברוב מצבי שוק. גם כאשר הכלכלה בצמיחה ושוקי המניות מרקיעים שחקים וגם במצבים של חוסר וודאות ובמיוחד חוסר וודאות פוליטית-ביטחונית שגורמים לתיקונים טכניים בשוקי המניות.

המצב היחיד בו הנפט משנה כיוון ונופל בצורה חדה זהו המצב של כאוס כלכלי מוחלט כאשר השווקים נכנסים לפאניקה ומתרסקים. הזהב לעומת זאת יותר רגיש לתיקונים קלים בשוקי המניות ופחות רגיש למפולות. בגרף השוואתי המצורף אפשר לראות ששני הסחורות נמצאות במגמות עלייה ארוכות טווח.

אם נסתכל על התנהגותם ב-2008 נראה את התרסקות הנפט בזמן המפולת. בתחילת 2008 כאשר השווקים רק התחילו לרדת, הזהב ירד והנפט המשיך לטפס מעלה. רק עם תחילת המפולת בחודשים אוגוסט-ספטמבר הדבר השתנה. הנפט התחיל ליפול בחדות ולעומתו הזהב על אף שירד, עשה זאת בצורה מתונה הרבה יותר.

באסטרטגיה המוצעת אנחנו נחזיק את הנפט בלונג ואת הזהב בשורט רוב הזמן ולא ניגע בפוזיציה גם אם נראה ששוקי המניות יורדים קצת. רק כאשר נזהה מפולת, קרי נראה שהשווקים חורגים מגדר התיקון הסביר ונזהה מתאם גבוה בין התנהגותו של הנפט ובין התנהגותן של המניות, נהפוך את הפוזיציה לשורט על הנפט ולונג על הזהב. כאשר נראה עצירה של המפולת ותחילתו של סייקל חיובי, נהפוך שוב את הפוזיציה. המצפן שלנו שמהווה סוג של מצב שבו עלינו להפוך פוזיציה הוא שוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן

כבלי תקשורת תת־ימיים שנפגעו סמוך לג'דה, סעודיה, הובילו לשיבושים חמורים בגישה לאינטרנט בהודו, פקיסטן ומדינות המפרץ; החשד הוא חבלה מכוונת מצד החות'ים, אם כי הם מכחישים; בנוסף, מיקרוסופט דיווחה על שיבושים בפלטפורמת Azure, אך עדכנה כי המצב התייצב; ממשלת תימן הגולה מאשימה את החות'ים בנסיונות פיתוח נשק כימי
רן קידר |
נושאים בכתבה חות'ים

פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה. 

החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.

החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.

שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.

כבלים קריטיים, תיקון מורכב

הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.