האם עובד זכאי לפיצוי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, עת סיים עבודתו אצל המעסיק, עקב ריצוי תקופת מאסר ממושך ?

תעא 512/07 עוסמאן אברהים נ' אלקטרו-כלור תעשיות כימיות בע"מ, מיום 02.05.2011. תקציר מאת עו"ד ירון קיזנר
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

---------------

עוסמאן אברהים (להלן: "העובד") הועסק אצל אלקטרו-כלור תעשיות כימיות בע"מ (להלן: "המעביד") כנהג במשך תקופה של 37 שנים לערך. במרץ 2005 נעצר העובד בחשד לביצוע עבירת אלימות, חודש לאחר מכן, נגזר דינו לריצוי עונש מאסר על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. בסמוך לאחר סיום ריצוי עונש מאסרו, לאחר שנה ועשרה חודשים בהם לא עבד, ביקש העובד לחזור לעבודתו אצל המעביד אך נדחה בטענה, כי עובד אחר ממלא זה מכבר את מקומו. לטענת העובד, סירובו של המעביד לקבלו חזרה לעבודה מקנה לו זכות לפיצוי פיטורים ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

פסק הדין

---------------

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי אין חולק שסיום עבודתו של העובד אצל המעביד היה בעת מעצרו, ולא במועד בו ביקש לחזור לעבודה וסורב. בנסיבות אלו, אין בית הדין נדרש לבחון את החלטת המעביד שלא לקלוט את העובד לעבודה לאחר ריצוי מאסרו, אלא את נסיבות סיום יחסי העבודה ערב מעצרו.

בית הדין הארצי פסק זה מכבר, והלכה זו שרירה ועומדת, שעובד אשר סיים עבודתו עקב ריצוי מאסר, אינו זכאי לפיצוי פיטורים:

דב"ע לד/ 34-9 יוסף בן נחש עוזיאל נ' שאול שטרנשוס, עבודה ארצי, כרך ז(2) 178.

"אין ספק שהמערער לא פוטר מעבודתו. ביום 23.4.1969 ובימים שלאחריו היה המעביד מוכן להמשיך ולהעביד את המערער. אלא מאי? מטעמים אשר במערער עצמו, ולא במעביד, היה הדבר לבלתי אפשרי. נוצר מצב שבו אין עבד, מטעמים אשר בו, יכול לקיים את עיקרו של חוזה העבודה. לגמר יחסי עובד-מעביד בנסיבות אלה, לא ייקרא "פיטורים""

בע"ע 258/08 מחמד קוקא נ' יוסי שוורץ (מיום 13.2.11 בעניין זה בית הדין הארצי קבע, כי על פי דיני הסיכול, אין לקבוע בנסיבות המקרה שהעובדים פוטרו, אלא כי חוזה עבודתם סוכל על ידי אקט שלטוני, שלא היה בשליטת מי מהצדדים ליחסי העבודה. בית הדין אבחן בין מקרים בהם המעביד יכול לפעול כנגד סיכול החוזה לבין מקרים בהם אין למעביד כל שליטה על נסיבות סיום העבודה.

במקרה זה, לא זו בלבד שלמעביד לא היתה כל יכולת לשנות דבר מה מנסיבות סיום יחסי העבודה, אלא שיחסי העבודה הסתיימו בעטיו של מעשה האלימות של העובד, בגינו נידון למאסר ממושך. מכאן, שדווקא לעובד היתה היכולת לצפות את סיכול החוזה כתוצאה ממעשיו ואת השליטה על מניעת סיכול חוזה העבודה.

יש להדגיש, כי עסקינן בתקופת היעדרות ארוכה וממושכת. תקופה כאמור אינה יכולה להקים לעובד ציפייה, כי המעביד יראה בה משום היעדרות ארעית, בסיומה ישוב לעבודתו כאילו לא קרה דבר. זאת במיוחד בנסיבות העניין, בהן אין חולק כי למעסיק מספר מועט של עובדים, בהם 3-4 נהגים בלבד, ועל כן חשיבותו של כל עובד ועובד הינה רבה.

כמו כן, בית הדין ציין, כי העובד אומנם טען שהודיע למעביד אודות תחילת המעצר, אלא שלא עלתה כל טענה, כי המעסיק עודכן על ידי העובד או מי מטעמו, מבעוד מועד, בדבר גזר דינו ומועד סיום ריצוי המאסר. קל וחומר שלא הוצגה כל ראיה בדבר הסכמה בין הצדדים שהעובד יצא ל"חופשה ללא תשלום" וישוב לעבודתו לאחר ריצוי המאסר.

אשר על כן, בית הדין קבע כי, נסיבות סיום עבודתו של העובד אצל המעביד, אינן מקימות לו זכות לפיצויי פיטורים או להודעה מוקדמת לפיטורים.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.