נגמרו 7 השנים הרעות? תקציב רשות השידור אושר - יעמוד על 870 מיליון ש'
ועדת הכספים של רשות השידור אישרה אתמול (יום ב') את הצעת התקציב של הרשות לשנת 2011. התקציב יעמוד השנה על 870 מיליון שקל, אולם יאושר סופית על ידי הוועד המנהל ביום ראשון הבא, ולאחר מכן יועבר למשרד האוצר.
כזכור, ב-7 השנים האחרונות פעלה הרשות ללא תקציב מאושר כנדרש והנושא אף זכה לביקורת בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שהתריע על כך שהוכנו בעבר תקציבים גירעוניים.
ברשות השידור טוענים כי התקציב המאושר נותן ביטוי להקצאת משאבים גדולים יותר לתוכן, נושא שהוזנח במשך תקופה ארוכה. יש לציין כי התקציב אינו לוקח בחשבון את הרפורמה המתוכננת ברשות ושלא ידוע מתי תצא לפועל, והיא תלויה באישור הכנסת. כשתיכנס לתוקפה יתקיימו דיונים חוזרים על מנת להתאים התקציב למצבה של הרשות בעידן הרפורמה.
למרות המחסור במשאבים בגלל אי כניסת הרפורמה לתוקף, הורה יו"ר ועדת הכספים דוד חיון להנהלה הרשות להקצות יותר משאבים לתוכן, והדבר בא לידי ביטוי בתקציב, שהוכן על ידי סמנכ"ל הכספים ערן הורן.
- 9.אילן 06/07/2011 11:12הגב לתגובה זוחכה גילת.. יעקב זה דומה לאירגון פשע.. קודם סוחט אותך, אחר כך נהיה חבר שלך תמורת פרוטקשן..
- 8.גוני 06/07/2011 05:00הגב לתגובה זובעלי תפקידים שטיבעו את ספינת השידור הציבורי והורידו אותה למצולות
- 7.יורם כהן 06/07/2011 00:18הגב לתגובה זוהלשון שלי יודעת לצחצח הכל ועכשיו אולי אשאר מחוסר עבודה. תנו לי לעשות ספונז׳ה. אני טוב בהברשות והלשון שלי פיתחה מה זה אלסטיות. לא מאמינים? תשאלו את שקלאר ואת אמיר גילת. הלשון שלי יצאה משקלאר רצתה להכנס לגילת ואופס עצרו אותה בדרך. זה לא קרה לי אף פעם. יאאלה גילת תן לי להכנס. עשיתי על הלשון קריירה,,,,,,
- 6.יוני,אני רוצה להיות הסמנכ"ל הבא,יש לי קשרים ב (ל"ת)יואב אכנזי 05/07/2011 21:26הגב לתגובה זו
- 5.הבאה בתור אחרי רמתי זו מצקביץ ומרסיה (ל"ת)יואב אשכנזי 05/07/2011 18:55הגב לתגובה זו
- 4.יואב אשכנזי 05/07/2011 18:54הגב לתגובה זולאחר שליאור רמתי עזבה בשעה טובה,נשאר כסף היא רק בזבזה על יועצים וחברות שיכתבו לה נהלים(שהיא לא מבינה בהם,בעצם בכלום)הביאה עובדות ועוזרות שלא עשו כלום,העיקר לקחה רכב עוזרת ושכר בכירים.וכמובן שלא חתמה על שום מסמך.יאלללה הבייייייתה.הטובים מנצחים ורק שתדעו אני כמובן הטוב והמקסים.
- 3.יותם 05/07/2011 15:23הגב לתגובה זופתאום עושה חשק לשלם כבר את האגרה של 2012
- 2.אחד 05/07/2011 14:34הגב לתגובה זוגם אם פה ושם יש תוכנית דקומנטרית טובה זה עדיין לא שווה עשרות שקלים תשלום בחודש ממדינה שלמה
- 1.אור בקצה המנהרה (ל"ת)האלמנט 05/07/2011 13:18הגב לתגובה זו
- יואל 05/07/2011 13:46הגב לתגובה זואין כל אפשרות להבריא את המקום מלבד סגירה ופתיחה מחדש פתיחה מסודרת הברדק ימשיך לחגוג גם עם התקציב החדש

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".