מקורות צפויה לשכור 13 אלף מ"ר משרדים במתחם האירפורט סיטי
דיירת חדשה צפויה להצטרף בקרוב למתחם האירפורט סיטי הממוקם בסמוך לנמל התעופה בן גוריון. לאחר שבחודש שעבר הודיעה חברת שיכון ובינוי כי שכרה משרדים בשטח של כ-14 אלף מ"ר במתחם, סמוך לבניין אודיוקודס, מסתמן כי חברת מקורות תשכור בניין בשטח כולל של 13 אלף מ"ר במתחם המבוקש.
ל-Bizportal נודע כי מקורות חתמה על הסכם ארוך טווח לתקופה של 15 שנה ומעלה תמורת שכר דירה שנתי שינוע בין 10 ל-12 מיליון שקל.
בית ההשקעות איגוד ברוקראג', סיקר את פעילות חברת ארפורט סיטי ולדברי אנליסט הנדל"ן בני דקל, מניית החברה נסחרת במכפיל הון של 0.84 כשעיקר נכסיה הינם פארק איירפורט סיטי וכ- 51% בחברת נצבא. "התזרים השנתי החזוי של החברה צפוי להגדיל את ההון העצמי של איירפורט סיטי בשיעור של כ- 11% (ובשיעור של כ- 12.7%, את שווי החברה בבורסה)".
זאת ועוד, באיגוד ברוקראג' אומרים כי נכסי פארק איירפורט סיטי משוערכים בכ- 1.5 מיליארד שקל, על פי שיעור היוון ממוצע של 8.8%. "להערכתנו, יש לשערך את הפארק בשיעור היוון ממוצע של 8.3% שיוסיף כ- 96 מיליון שקל לשווי הנכסים. בנוסף לפארק כ- 37 אלף מ"ר שטחים לא מאוכלסים, חלק גדול משטחים אלו צפויים להתאכלס במהלך 2011. עם אכלוס השטחים ערך נוסף בסך של כ-167 מיליון שקל צפוי להתווסף".
לסיכום, באיגוד מעניקים למניית החברה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 22 שקל, פער של 41% ממחירה הנוכחי 15.6 שקל.
- 10.פקקים בלי סוף (ל"ת)פקקים בבוקר ובערב 05/07/2011 00:23הגב לתגובה זו
- 9.פקקים בבוקר ובערב 05/07/2011 00:23הגב לתגובה זוחכו חכו אתם לא יודעים לאן הגעתם אין תחבורה ציבורית והפקקים בבוקר ובערב זה ממש חרפה. זמנם של העובדים על חשבונם . חצי שעה רק להיכנס ולצאת מהפארק המחורבן שלא נדבר על הבלגן כשיש ארוע באולם הארועים הענק אוניו. בקיצור תל אביב כבר עדיף יותר.
- 8.חבר של עובד אבי 04/07/2011 21:40הגב לתגובה זולצערנו מדובר בקבוצות כח שמייצגות כוחות פולטים שמנסות להשתלט על חברות ציבוריות למכור חלקים ממנה לאנשי עסקים מאכרים וכל זה בעד הרעיון יד לוחצת יד , כאן הולך להיות מהלך מעניין מבצעים מחטף העברה מהיר וכמבקר המדינה יבדוק זה כבר יהיה מאוחר כמו שהיה במע" צ . הזהרו מאותם הקבוצות שמה שמעניין אותם זה שמור לי ואשמור לך , הישמרו
- 7.דודי 04/07/2011 20:32הגב לתגובה זוכתבה רצינית,מה השתגעתם שזה סתם,,אין עשן ללא אש,כנראה נחתם הסכם סודי והכתב בטח מקורב ויודע דברים שלא ידועים לכולם,,,
- 6.עובד חברה 04/07/2011 17:59הגב לתגובה זוכסף ציבורי (גדול!!!!!!!) הולך להיזרק לפח
- חזי 05/07/2011 00:27הגב לתגובה זואת הטעויות של השרות הציבורי. הם חושבים שאנחנו בכיס הקטן שלהם אבל הם לא יראו ממני גרוש אפילו אם יוציאו 1000 שוטרים לגבות מיסי מעבר על מהירות כדי להגדיל את הכנסות המדינה ולשלם לשרות הציבורי פינוקים ופנסיה- לא יתפסו ולא יגבו
- 5.קצת היגיון 04/07/2011 17:09הגב לתגובה זומה ההצדקה לביצוע מהלך הנ" ל : למכור בניין מרווח בבעלות החברה במרכז ת" א ולעבור בשכירות לבניין גרוע באזור נידח, ללא תחבורה ציבורית נוחה בעלות גבוהה כל כך ?
- 4.י 04/07/2011 14:37הגב לתגובה זוואני נאלץ לשתף פעולה עם משוגעים.
- 3.rubi 04/07/2011 13:11הגב לתגובה זוכולן קיבלו המלצות קניה.
- אין חלונות אין מעבר (ל"ת)עובד מקורות 04/07/2011 13:24הגב לתגובה זו
- 2.עובדת החברה 04/07/2011 13:03הגב לתגובה זואתמול התפוצץ ההסכם עם הוועד הכתבה שיקרית לא נחתם כלום, אני הבנתי שאין חלונות במשרדים והכל שם לא בנוי טוב, אף אחד לא יסכים לכך.
- 1.עובד מקורות 04/07/2011 12:45הגב לתגובה זואין כל סיכוי שנעבור למקום המגעיל הזה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
