הסיוע ליוון: בגוש האירו אישרו העברת התשלום; חבילת חילוץ נוספת בדרך

היקף חבילת הסיוע החדשה עשוי להגיע ל-85 מיליארד אירו, זאת בנוסף לסיוע בסך 110 מיליארד אירו שאושר בשנה שעברה
אריאל אטיאס |

מדינות גוש האירו אישרו את חלקם בתשלום 12 מיליארד אירו (17.4 מיליארד דולר) אותו אמורה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) להעביר ליוון והודיעו בסוף השבוע האחרון, כי הם עובדים על חבילת סיוע נוספת שתאפשר ליוון להימנע מחדלות פרעון.

בסוף השבוע השווקים באירופה ובעיקר בארה"ב הריעו ליוון לאחר שהממשלה בראשותו של ג'ורג' פפנדראו הצליחה לאשר תוכנית צנע בפרלמנט וכעת הפוקוס עבר לאישור חבילת סיוע נוספת בה צפויים להשתתף בנקים וחברות ביטוח מהמגזר הפרטי. שר האוצר האוסטרי אמר ב-30 ביוני, כי ממשלות גוש האירו ומשקיעים פרטיים יספקו 70% מחבילת הסיוע שהיקפה עשוי להגיע ל-85 מיליארד אירו כאשר ה-IMF ישלים את היתרה. מדובר בחבילת סיוע שתתווסף לזו שניתנה בשנה שעברה והסתכמה ב-110 מיליארד אירו.

"הרשויות ביוון נתנו התחייבות לדבוק במסלול הפיסקלי עליו סוכם", מסרו אתמול (ש') 17 שרי האוצר של גוש האירו בהצהרה משותפת עם יו"ר קרן המטבע הזמני ונשיא הבנק המרכזי של אירופה, ז'אן קלוד טרישה. "נתונים ספציפיים על המימון הנוסף שינתן למדינה וחלקו של הסקטור הפרטי בו יקבעו בשבועות הקרובים".

הפרלמנט של יוון אישר את החלק הראשון של תוכנית קיצוץ תקציב המדינה, שנועדה למנוע קריסה כלכלית. במסגרת התוכנית, יקוצצו 28 מיליארד אירו מתקציב המדינה, במה שכונה מדיניות הצנע הנרחבת של הממשלה. בנוסף, הממשלה התחייבה לבצע הפרטה של נכסי מדינה - כמו חברות החשמל והתקשורת - בהיקף של 50 מיליארד יורו, בניסיון להקטין את יתרת החוב שלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.