פרסום ראשון

מהדורה בלי תחזית - בגלל 'מאסטר-שף': דרישה לבדוק התערבות קשת בחדשות 2

המהדורה הסתיימה 4 דקות לפני הזמן והשידור הועבר ל'מאסטר-שף'. במועצת הרשות השנייה דורשים לבדוק גם את השינוי בלוח השידורים בערוץ 2
אלכסנדר כץ | (6)

גורמים ברשות השנייה דורשים לבדוק האם 'קשת' התערבה בתכני 'חדשות 2' בעקבות אי שידורה של תחזית מזג האוויר אמש (יום ה') והקדמת שידור השקת העונה השנייה של 'מאסטר-שף' - כך נודע לאייס.

סמוך ל-20:55 יצאה 'חדשות 10' להפסקת פרסומות. בערוץ 2 ניצלו זאת וב-20:56 הסתיימה במהירות מהדורת 'חדשות 2' מבלי ששודרה תחזית מזג האוויר, והשידור הועבר ישירות ל'מאסטר-שף'. גורם ב'חדשות 2' אמר הערב לאייס: "אי שידור מזג האוויר היה בגלל 'מאסטר-שף'".

המהלך הערב עורר זעם בקרב גורמים במועצת הרשות השנייה, ולאייס נודע כי לאחר השידור הועברה פניה של אחד מחברי המועצה ליו"ר מועצת הרשות, ד"ר אילן אבישר, לבדיקת הסוגיה. בין היתר התבקש אבישר להתייחס לסוגיית השינוי בלוח השידורים. יש לציין כי כל שינוי בלוח, מחייב את זכייניות הטלוויזיה המסחרית לפנות מראש בבקשה כזו ולקבל אישור ממנכ"ל הרשות מנשה סמירה.

גם בערוץ 10 הדבר עורר זעם: "בהחלט נראה שב'קשת' מגייסים את החדשות לטובת שיפור הרייטינג בתכנית של הזכיינית. הרמנו גבה כשבחדשות השבת עשו כתבה שלמה כדי לקדם את 'מאסטר-שף'. ההתערבות הגלויה הערב גם בעריכה של מהדורת החדשות היא עליית מדרגה, ומעניין מה תהיה המדרגה הבאה".

במהלך מהדורת החדשות של ערוץ 2, שודרו 2 ברייקים של פרסומות הכוללים פרומואים - בין 20:08 ל-20:16 ובין 20:22 ל-20:30. כאמור, ב-20:56 עבר השידור ל'מאסטר-שף', ששידרה עד סיום התכנית ב-22:07 ברייק פרסומות אחד בלבד - בין 21:56 ל-22:02, שכלל 4 חסויות, פרומו ל'רמזור' ו-7 פרסומות. על כוונת 'קשת' לשדר ברייק אחד, פורסם לראשונה באייס, אולם גורמים בזכיינית הכחישו זאת במהלך אחר הצהריים.

אי שידור פרסומות ב-25 הדקות האחרונות של מהדורת 'חדשות 2', ובמשך שעה רצופה במהלך 'מאסטר-שף', נועד לשמור על הצופים ולמנוע מהם לעבור לערוץ אחר, ובעיקר ל'הדור הבא 24/7' בערוץ 10.

בין 'קשת' לערוץ 10 מתנהלת בתקופה האחרונה מלחמה על כל נקודת רייטינג. במהלך שידור 'וויפאאוט' בערוץ 10 בימי שישי, החלה 'קשת' לשדר פינה קצרה של 'כוכב נולד' כדי למשוך צופים ולשמש פלטפורמה ל'אל תפיל את המיליון'. כמו כן, במשך 6 שבועות רצוף, שודרה 'אל תפיל את המיליון' כמעט ללא ברייקים של פרסומות, כדי לא לאפשר לצופים לזפזפ במהלך ההפסקה לערוצים אחרים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    3 03/07/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    העברתי בדיוק בשעה שהיה אמור להתחיל וגיליתי שכבר התחיל. יופי של התנהלות מול הצופים, קשת.
  • 3.
    מנחם 01/07/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    בדור הבא לא היו כתוביות לסצינות, לא שמעתי כלום.
  • 2.
    צל 01/07/2011 09:19
    הגב לתגובה זו
    תנו להם לקשת לוח מלא ואז תראו טלווזיה במיטבה. גם איכות וגם בידור. 4 ימים הם כמו מיטת סדום. ערוץ10 זה ערוץ מת. רק קשת מסוגלת לתת לכולםםםםםםםם את מה שהם צריכים.
  • מור 03/07/2011 01:38
    הגב לתגובה זו
    מז"א . ולא עושה עליו מניפוצליות כדי למנוע זיפזופים! ערוץ 10 הוא טלויזיה במיטבה ששומר על גיוון בתכנים, מחדש ויוצר תחרות אמיצה!! עם חדשות ברמה מאוד גבוהה שלא חוסכת מהצופה שום פרט! קשת היא התנובה של הטלויזיה ואנחנו צריכים לנצל את התחרות לטובתנו ולא להיות תקועים על ערוץ 2 ארבעה ימים בשבוע
  • אבי 02/07/2011 01:59
    הגב לתגובה זו
    קשת עושה הכל כדי להביא לצופים טלויזיה איכותיצ ומעניינת והם מצליחים בזה ולכן כולם אוהבים אותם נמאס לי מערוץ 10 שלא יודע מה זה טלויזיה קשת צריכה לשדר בערוץ שלה בנפרד רק היא וארז טל ואסי עזר וצביקה אדר ואדיר מילר ושני כהן ועלמה זק ואעעל קיציס וליאת הרלב ואייל שני ומיכל אנסקי ודנה רון ועידו רוזנבלום וטלי מורנו ועוד אני יכול להמשיך ככה עד מחרתיים
  • 1.
    בוקר טוב קולומבוס!ממש חידוש..חדשות 2 כפרומו!! (ל"ת)
    ממש ידיעה מרעישה.,.. 01/07/2011 03:42
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.