דעה

הכותרת מפרויקט 'הצינוק' - הסטטוס של שלמה ארצי

אשת היח"צ דורית שמואלי טוענת ששלמה ארצי, למרות התנגדותו לפרויקט הצינוק, תרם לקמפיין בעצם התבטאותו הציבורית בעניין שליט. מסכימים?
דורית שמואלי | (7)

השבוע החל עיתון "ידיעות אחרונות" בפרויקט הצינוק. בפרויקט זה נכנס כל שעה ידוען אחר כאות הזדהות לשבי של החייל החטוף גלעד שליט.

כפטריות אחר הגשם צצו המבקרים והציניקנים שפסקו חד משמעית כי הפרויקט הוא גימיק נטו, חסר רגישות ומנסה לקדם כל אינטרס אחר מלבד את שחרורו של גלעד.

הפייסבוק התמלא בקולות מחאה, אחד מהם מכיוון מפתיע- שלמה ארצי. הזמר המצליח כתב פתק, שאחר כך פורסם גם בעיתון הארץ, בו הוא מסביר מדוע סירב בנימוס להיכנס לצינוק.

השאלה המתבקשת היא- האם גם שלמה ארצי חפץ רק בנושא "חם" שיעלה אותו לכותרות היום? בין אם כן ובין אם לא הנושא הפך לשיחת היום, השתתפותו של הזמר המפורסם בשיח, העלתה את המודעות לזמר ולקמפיין גם יחד.

תדמיתו של ארצי נקייה בד"כ ובסטטוס שפרסם על קמפיין הצינוק "מדוע לא השתתפתי" ביד אחת ביקר את הקמפיין וביד השנייה העביר מסר חד לביבי לשחרר את גלעד כי פשוט נמאס מהגימיקים. כיאה לשיריו של ארצי. בכך שביקר את הקמפיין וחולל סערה במדיה החברתית (ואח"כ במודפסת), מבחינה תקשורתית- דומה הדבר להשתתפות בפרויקט ולישיבה בצינוק. עבורי , ברגע זה ישב ארצי עם יתר הסלב בצינוק "אחר",הרי גם הוא סלב.

אז נכון, שעה בודדת בבידוד בתוך צינוק סטרילי שבסיומה חוזרים חיש מהר לציוויליזציה ואל חיק האהובים, לא יכולה להשתוות ולו לרגע למסע הייסורים, הבדידות והסבל שחש גלעד.

גימיק או לא, מניעים טהורים או אינטרסנטים, הקמפיין מעלה את הנושא לכותרות היום, שהופך לשיחת היום. אחרי חמש שנים שגלעד עדיין בשבי ולא נראה כי מושקעים בשחרורו מירב המאמצים, כל יוזמה כזאת היא מבורכת. קמפיינים רבים בעד חיילים חטופים ולמען השבתם היו ויהיו וטוב שכך.

עם ישראל נושא על גבו טראומות שונות, אחת מהן היא פרשת רון ארד. החייל החטוף שמעולם לא שב הביתה: למרות הניסיונות, המגעים והתהליכים השונים, נשאר רון ארד בשבי ונחרט בזיכרוננו לעד.

היום, הפך רון ארד למותג, סמל שכולל בתוכו אוסף אסוציאציות, זיכרונות, פרשנויות ותמונות. הסמל הזה מראה את חוזקו של החמאס. הסמל הזה מחזק את החמאס ומחליש את עם ישראל.

אי החזרת חייל חטוף הביתה מעוררת אצל כל אחד ואחד מאיתנו פחדים, חששות וחרדות וגורמת לכתם נוסף בתודעת העם. הורים החוששים לעתיד ילדיהם, ונוער הקרב אל גיוסו לצה"ל,הולך בידיעה כי בשעת צרה המדינה ומנהיגה לא יעמדו לימינם.

תחושות ההחמצה בתהליך החזרתו של גלעד שליט מלוות את כולנו וככל שהזמן עובר, תמונתו של גלעד שליט הופכת לאייקונית יותר, בדומה לתמונתו של רון ארד, היא מתרחקת מהאדם, מחייו ומאנושיותו. כאן, אני מתחברת לדבריו של שלמה ארצי שכתב : "אולי מרוב טיולי אופניים עם חולצות, גלעד נהיה פולקלור. החזירו את גלעד שליט".

דורית שמואלי היא מנכ"לית משרד יחסי הציבור דורית שמואלי תקשורת

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מלכה יונגבלוד 02/07/2011 22:50
    הגב לתגובה זו
    עם המילים הן של שלמה או יחצנו'.. מאמינה ששלמה ארצי בכל רמח' אבריו רוצה כמונו שגלעד שליט יחזור הביתה בשלום.. אולי הדרמה לא לטעמו.. לא יודעת.. בגדול.. המפתחות לחזרות של גלעד הם אצל ביבי על השלחן.. וכל המעשים הנלווים אולי משהו .. אבל בסופו של יום זו החלטת ממשלה אנמית שלא עושה דבר אסרטיבי בנדון ונותנן לעניין לימוג ולשקוע..לקרשים.. לצערי, אם לא יעשה מעשה בתקופה הקרובה.. טוב לא יצא מכל העניין. חייבים באופן מידי לשחרר את האסירים ואת גלעד.. אין דרך אחרת אפקטיבית גלעד הוא לא הקוטג' של חברה כזו או אחרת. מקווה שיקרה ויחזור בקרוב מאד.
  • 6.
    טלי ספיר 30/06/2011 17:20
    הגב לתגובה זו
    על איזה נזק את מדברת בדיוק? ואף אחד לא השווה את המאבק על גלעד שליט למאבק הקוטג חוץ ממך...זה נושא שכואב חכולם, מאנשי יחצ, רופאים,טבחים וכ"ו ולכולם מותר להביע דעה....
  • 5.
    משה א 30/06/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
    חשוב חשוב מבחן התוצאה. חשוב להשמיע קול
  • 4.
    רחלי 30/06/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
    בזמנים כאלה כשהממשלה לא עושה מספיק, אין זמן להתפלסף מה כן מתאים ומה לא מתאים. חשוב להפעיל לחץ מכל כיוון כדי שהממשלה תתחיל לזוז.
  • 3.
    רחלי 30/06/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    בזמנים כאלה, כשהממשלה מזניחה ולא עושה מספיק, אין זמן להתפלסף על מה כן מתאים ומה לא מתאים. רק כשמופעל כאן לחץ- דברים זזים! ולכן העיקר שהממשלה תראה שאכפת לנו...
  • 2.
    נא לקרוא את הכל,תודה 30/06/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    המאבק הגימיקי מבית היוצר של משרדי יח"צ ,שלמען פרסום אינם בוחלים בדבר,דינם להעלם מהעולם.כל הסלביידה של הצינוק והקמפיין המופק היטב של ערוץ 2 בפיצוץ טקס המשואות מוזילים את הנושא וודאי שאינם תורמים דבר.לפני רמיסת מדליקי המשואות לא העיז איש לצאת נגד הנושא.הפיכת הנושא למאבק דמוי קוטג' ,שכ"ל,סלולרי ודומיהם נתן לגיטימציה לקחת נושא קונסנזוס ולדון בו בכלים התקשורתיים הסטנדרטים ומטה.חבל שיח"צנים לקחו את נושא שליט לידיים.הלוואי שהנזק העצום שהם גורמים לא יהיה בלתי הפיך.
  • 1.
    אתי אשד 30/06/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד, דורית, על הזווית המעניינת!
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: