אז מה היה לנו שם? עתיד הדיגיטל לפי בכירי מקאן בכנס הלקוחות של המשרד

פרופילים התנהגותיים, תהליך קבלת ההחלטות של גולשים ו-DNA של עולם המשחקים הטבוע בצרכן. קבלו הצצה לתוכן אליו נחשפו לקוחות מקאן
משה בנימין | (11)

קבוצת מקאן אריקסון ערכה ביום ב' את כנס הלקוחות השנתי שלה בסימן עולם הדיגיטל. בכנס שכותרתו 'אף מילה על פרסום' דווקא דיברו הרבה על פרסום במתכונת של TED עם הרצאות בנות מספר דקות במגוון נושאים. האירוע נחתם בהרצאת אורח של גארי וינרצו'ק מיזמי האינטרנט המובילים בעולם.

הנואמים בפני קהל הלקוחות ומוזמנים נוספים ברידינג 3 שהיה מלא מפה לפה, היו דרג המנהלים הבכיר במקאן: ניר רפואה, סמנכ"ל קריאטיב מקאן דיגיטל, אמיר וויס, מנכ"ל יוניברסל דיגיטל, אסף חתוכה - סמנכ"ל אסטרטגיה מקאן אריקסון, אופיר כהן, מנכ"ל universal search, אלדד ויינברגר, סמנכ"ל קריאטיב מקאן אריקסון, עופר עובד , מנכ"ל מקאן דיגיטל, מירב כנת, מנהלת תוכן ממותג, מקאן דיגיטל ואורי אדמון, סמנכ"ל פיתוח עסקי, מקאן דיגיטל. פתחה וסיכמה את האירוע השנתי מנכ"ל מקאן אריקסון, איריס בק.

סמנכ"ל הקריאטיב במקאן דיגיטל, ניר רפואה היה ראשון הנואמים. רפואה התייחס לפייסבוק והצביע על המהפכה האמיתית שעומדת מאחורי הרשת החברתית. זו טמונה לדבריו בעובדה שפייסבוק הפכה את הרשת מאנונימית לרשת מזוהה. "המהפכה האמיתית היא לא בלייק ולא בשיתוף, המהפכה האמיתית היא המעבר מרשת אנונימית לרשת מזוהה ומזדהה".

להמחשת דבריו, רפואה לווה בשקף עם פאראפראזה על ציורו המפורסם של הצייר הבלגי, רנה מגריט ('בנו של אדם', 1964) בשימוש דיוקנו של הבוס, יו"ר קבוצת מקאן, אילן שילוח. רפואה התבדח ואמר: "יכול מאוד להיות שזה השקף האחרון שלי במקאן אריקסון".

אמיר וויס, מנכ"ל יוניברסל דיגיטל בחר לדבר על פרופילים התנהגותיים של גולשים כדרך נוספת לתכנון מדיה מעבר לתקציב וערוצים. "כשאנחנו מתכננים פעילות דיגיטלית אנחנו לא מסתכלים רק על תכנון מדיה במובן הקלאסי של ערוצים, מיקומים, פורמטים ומחירים אנחנו מתכננים מסע דיגיטלי לגולש בתוך הסיפור שלנו digital story telling...זיהינו לפחות 6 טיפוסי גולשים: הצופים, הדעתניים, השחקנים, האספנים, היוצרים, החברתיים...כשאנחנו מתכננים פעילות אנחנו מתאימים קריאטיב שייתן מענה לכמה שיותר טיפוסי גולש בכל מפגש...החטא הגדול של השיווק הדיגיטלי הוא לכפות את רצוננו על הגולש".

אסף חתוכה, סמנכ"ל האסטרטגיה של מקאן אריקסון שנכנס לתפקידו לפני מספר חודשים, עסק בתהליך קבלת ההחלטות של הצרכן ברשת: "מסע קבלת ההחלטות הדיגיטלי הוא איטרטיבי ומעגלי. צרכן אמנם מתחיל את 'מסע ההחלטות' עם מספר אפשרויות אבל... במהלך המסע הוא לא רק מבטל מספר אפשרויות אלא הוא גם מוסיף אלטרנטיבות שכלל לא חשב עליהם בתחילת המסע" "למסע ההחלטות החדש מתחייבות התאמות בעשייה השיווקית".

אלדד ויינברגר, סמנכ"ל הקריאטיב במקאן אריקסון הציג את טכניקת ה- Gameification כמנגנון המתבסס על מוטיבציות צרכניות ומבנה מוצר שמוטמעים בדרך כלל בעולם המשחקים, "יש כאן דורות של צרכנים שבילו לפחות 10000 שעות במשחקי מחשב בילדותם ונערותם (זמן מקביל לזמן שבילו במערכת החינוך) התוצאה היא צרכנים עם מערכת הפעלה של שחקנים, עם game dynamics ב DNA לכן, אנחנו צריכים לשלב יותר מנגנוני משחק בפעילויות השיווק שלנו".

מנכ"ל מקאן דיגיטל, עופר עובד, הציג את מודל ה- Mobile marketing והדגים באמצעות זירת המובייל המוצלחת שפיתחו במקאן עבור yellow. לדברי עובד: "mobile marketing הוא כמו השלום, כולם מדברים על זה אבל לא ממש עושים את זה. זירת השיווק הסלולארית היא (עדיין) אוקיינוס פתוח למשווקים. היא המקום היחיד בו צרכנים מאשרים למשווק לקחת חלק בחיי היומיום שלהם וזה 'החלום הרטוב' של כל משווק".

אורי אדמון, סמנכ"ל פיתוח עסקי במקאן דיגיטל חתם את רצף הרצאות הבזק בנושא תופעת הסינגולאריות המביאה עימה היבטים עתידניים על מה יקרה לעולם הטכנולוגי עוד עשרות שנים: "שווה לחכות ל 2035, נקודת הסינגולאריות בה תגבר החוכמה המלאכותית על זו האנושית, אבל כבר היום כולנו סטיב אוסטין - 'האדם המשופר', שמתנהלים במסגרת של מציאות מוגברת ותודעה מוגברת בזכות המכשירים החכמים שיש לנו ביד. זה האתגר שלנו היום כמשווקים: איך משווקים לצרכנים ביונים?".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דן ג. 03/07/2011 08:52
    הגב לתגובה זו
    היה כנס ממש מקצועי. אפילו למדתי כמה דברים
  • 7.
    איתן 30/06/2011 21:36
    הגב לתגובה זו
    חבורת שחצנים. אם מקאן אריקסון היו משקיעים רבע מהזמן שהם משקיעים בנוצות שלהם בלעשות עבודה טובה ללקוחות שלהם, הם לא היו צריכים לכפר על עבודה בינונית בכנסים נוצצים. תלמדו משלמור שבאמת מובילים את הענף הזה בשקט להישגים בזירה הבינלאומית. ואם תהיתם - אני בכלל עובד אצל חומסקי.
  • 6.
    היה כנס מקצועי..אין מה לעשות..הם אימפריה (ל"ת)
    אלון 30/06/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחת שיודעת 30/06/2011 15:09
    הגב לתגובה זו
    עד מתי מקאן עד מתי?!
  • 4.
    (ל"ת)
    רוני 30/06/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רוני 30/06/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
    גארי וינרצו'ק היה פשוט מדהים!!!!! איזה כייף שהביאו כזה תותח, פשוט הרצאה מעלפת ומרתקת בכלל הכנס היה מדהיםנהנתי מכל רגע!
  • 2.
    הייתי שם 30/06/2011 12:59
    הגב לתגובה זו
    אחד הכנסים הכי טובים והכי מקצועיים שהייתי בהם מקאן אריקסון הראו שהם מבינים את עולם ה 3.0 ושהם צעד אחד לפני כולם אבל הכי יפה שהם שיתפו את הכל איתנו תודה למקאן
  • אחת שיודעת 30/06/2011 15:18
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול להיכנס בדלת של סאצ'י או של אידיאולוג'יק שנמצאים לא רחוק אחד מהשני אל תהמר על מקאן
  • הייתי שם 30/06/2011 16:08
    דרכתי בשתי הדלתות הללו ובאמת בלי לפגוע הם אפילו לא בכיוון ונא שים לב לתמונה הגדולה מקאן נותנים את כל השירות תחת קורת גג אחת (את כל השירות) זה מה שהקרא 360 אמיתי !
  • מי?מה? 30/06/2011 15:56
    אם אלה ההמלצות שלך, אתה חייב לחזור מהשבתון.
  • 1.
    היה כנס מעולה!! (ל"ת)
    היתה שם 30/06/2011 11:58
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות