האם המשבר של 2008 יחזור על עצמו בשנית גם ב-2011-2012?
בכלכלה העולמית ניכרת האטה והדבר אינו מפתיע, הגיוני כי ההתאוששות המהירה מהמשבר ברביעים האחרונים תיעצר לבסוף. השאלה היא אם זו הפוגה זמנית, או שאנו נכנסים לתקופה של דשדוש? הכלכלנים ושוקי ההון בעולם מתקשים להכריע והדבר משתקף בהתנהלותם התנודתית.
יש החוששים כי המצב כעת גרוע יותר וכי משבר 2008 עלול להתרחש שנית. זה לא התרחיש הבסיסי שלנו, אך אין להקל בו ראש: משבר 2008 הוגדר משבר של פעם במאה ואם יישנה תוך פרק זמן קצר כל כך - לא ברור כמה שפנים נוכל לשלוף מהשרוול.
לנוכח הטראומה הגדולה, שלא במהרה תישכח, השוואה בין ההאטה הנוכחית למשבר 2008 מפתה ודי טבעית - אך דווקא בשל כך רצוי להיזהר ממנה. יש, להערכתי, שני הבדלים גדולים בין שתי התקופות - אחד לטובה ואחד לרעה:
ההבדל לטובה - המשבר הקודם תפס מדינות רבות לא מוכנות והתגובה האגרסיבית שלהן (ניפוח גירעונות בתקציבי הממשלות והורדת ריביות לרמות שפל) באה לאחר שהתברר גודל הצרה. הפעם, הן לא מחכות, אלא נוקטות פעולות מנע לקראת הסתבכויות עתידיות.
שתי דוגמאות מהחודשים האחרונים, הבנקים המרכזיים בעולם בצעד נדיר שיתפו פעולה כדי לבלום את הזינוק שהיה ביין היפני לאחר רעידות האדמה שם. לחילופין, סוכנת האנרגיה הבינ"ל הגדילה את היצע הנפט על מנת לפצות בגין שיבושי ההיצע בלוב.
לטובה, אמרנו? ובכן, הבה נסייג זאת מעט. המשקיעים אכן מאמינים כי הממשלות, הבנקים המרכזיים והרגולאטורים לא יאפשרו למשבר הקשה לחזור. הם מקווים כי הופקו הלקחים ממשבר 2008. אולם, דווקא הרשויות עלולות לראות צל הרים כהרים ולאמץ גישה שאח"כ תתברר מתירנית מדי.
ייתכן כי בחששן מהאטה חוזרת (Double-Dip) לא יקטינו את גירעונות העתק בתקציביהן, לא ישיבו את הריביות לרמות נורמאליות ולא יצמצמו תמריצים אחרים למגזר העסקי. או לפחות, לא ישכילו לעשות זאת מהר מספיק.
בנוסף, קיים סיכוי כי רשמי המשבר יוצרים רגולציה אינטנסיבית מדי.
המחלוקת בין בנקים גדולים כמו ג'יי פי מורגן וברקליס לבין ועדת באזל, שמציעה כי בנקים המוגדרים גדולים מכדי ליפול יחזיקו הון נוסף בגובה 1%-2.5% מנכסיהם כדי להתמודד עם משברים עתידיים, מהווה דוגמא מצוינת לכך. במצב חסר התקדים בו אנו נמצאים כעת, קשה לדעת לאן נושבת הרוח.
ההבדל לרעה - כשפרץ המשבר הקודם, היו למדינות המתקדמות די כלים לטיפול בו: הריביות ברובן היו גבוהות (הן יכלו לרדת), היה להן עודף ממוצע קטן בתקציבים הממשלתיים וחובן הציבורי היה גבוה אך מעט מ-70% מהתמ"ג. בנוסף, הן גילו יצירתיות מרשימה ורכשו הרבה ניירות ערך ממשלתיים בשוק הפתוח.
כעת הן בבעיה, הגירעון הפיסיקלי הממוצע גבוה מ-6% מהתמ"ג, החוב הציבורי תפח כמעט ל-100% מהתמ"ג ובנקים מרכזיים רבים נפחו ללא הכר את המאזנים שלהם. אז הן יכלו לנקוט צעדים נמרצים ויצירתיים ששיקמו את אמון המשקיעים - תנאי הכרחי לפתרון המשבר - כעת לא ברור אם יש להן די כלים ודמיון מפותח מספיק.
הבדל זה ממחיש היטב את הדילמה המרכזית שיצר המשבר: בגלל רשמיו החזקים, מהססות הרשויות לנרמל את הריביות והגירעונות התקציביים, מחשש כי ההתאוששות הנוכחית עדיין לא מבוססת, אך בעשותן כן הן עלולות למצוא עצמן ללא פתרונות למשבר חדש, אם יתחולל.
בשלב זה, קשה לדעת מי משני ההבדלים דומיננטי. משום שההשלכות בשטח העולות מהם שונות כל כך, למשקיעים כדאי להיות ערים לשניהם. עלינו להבין כי לפחות בתקופה הקרובה הנתונים, הכותרות ומצבי הרוח בשוקי ההון ינועו כמטוטלת עד שהכף תוכרע. התנהלותנו היומיומית בשוקי ההון חייבת להסתגל לתנודתיות הגבוהה שתשקף זאת.
נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.
- 2.הבורר 30/06/2011 02:59הגב לתגובה זוהבחור היחידי שאני קורא את הכתבות שלו ונהנה..!לרונן יש לי שאלה מה המצב בארץ ?האם גם פה יש סיכוי למשבר?והאם פעולותיו של פישר(הריבית הנמוכה)באמת עזרה לכלכלה המקומית?כי לי נראה שהוא פתר בעיה אחת אבל יצר שלוש...תודה הבורר.
- רונן מנחם 30/06/2011 09:22הגב לתגובה זובוקר טוב ותודה. במידה וכלכלת העולם תיכנס להאטה חדשה, ישראל תחוש בכך, כשם שחשה בכך (אומנם במידה מוגבלת) במשבר הקודם. זאת משום שמרכיב סחר החוץ שלנו בתוצר גבוה, יחסית, וכן משום שאנו עדיין מקבלים יחס של משק מתעורר (למרות שצורפנו למדד MSCI של המדיניות המפותחות) ולכן אם שנאת הסיכון של המשקיעים הזרים תגדל, הם יוציאו גם מכאן כספים ויתבצרו באג" ח אמריקאיות ונכסים דומים הנחשבים בטוחים. לגבי הריבית, בנק ישראל הגיב באופן דינאמי הן לחשש ממשבר (הריבית ירדה ל-0.5%) והן להתאוששות המהירה במשק (הריבית הקדימה לעלות) ובסך הכול הוא פועל באופן משביע רצון במציאות המורכבת בה אנו נתונים. בברכה, רונן.
- 1.אריאל שרון 30/06/2011 00:41הגב לתגובה זוהאם אתה מנסה להלהיב את עצמך בכתיבה שנונה? כנראה שנסיונך בשווקים מועט . לצערי ביזפורטל נותן במה לכל ארחי פרחי
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, בחשד שבין השנים 2013-2018 ביצעו שורת עבירות מס חמורות במסגרת עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות באזור אשקלון; על פי הנטען, השניים פעלו להסתיר הכנסות במיליוני שקלים באמצעות דיווחים כוזבים, חוזים מזויפים וחשבוניות פיקטיביות
העלמות מס פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום חמור נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, שבבסיסו השניים מואשים במכירות עשרות חלקות קרקע חקלאיות באזור אשקלון תוך רישום מחירים פיקטיביים, דיווחים כוזבים והשמטת הכנסות בהיקף של למעלה מ-7.4 מיליון שקל. גורן נאשם בעשרות עבירות מס ובשימוש שיטתי בתחבולה כדי להסתיר את ההכנסות, ואילו דהרי נאשם בסיוע להעלמות ובניסיון להדיח עדים בחקירה.
לפי כתב האישום, בין השנים 2013 ל-2018 עסק עו"ד אלון גורן, המחזיק בזכויות חכירה בעשרות דונמים של קרקע חקלאית באשקלון, במכירת חלקות לעשרות רוכשים פרטיים. שלמה דהרי, מתווך נדל"ן, היה אמון על שיווק הקרקעות, ניהול המשא ומתן והעברת כספי העסקאות. השניים, כך לפי האישום, נהגו לדרוש מהרוכשים לשלם את כספי התמורה במזומן בלבד. לאחר קבלת הכסף, גורן היה עורך חוזי מכר שבהם נרשמו מחירים נמוכים משמעותית מהתמורה האמיתית ששולמה בפועל. חוזים אלה הוגשו לרשויות המס, ובכך נוצר מצג כוזב של מחירי מכירה מופחתים.
השמטת הכנסות בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל
מכתב האישום עולה כי גורן השמיט הכנסות מצטברות של לפחות 7,464,200 שקל מהדיווחים לרשויות המס, תוך שימוש עקבי ב"מרמה, עורמה ותחבולה". הוא ביצע 71 עסקאות מכירה כוזבות ו-44 דיווחים כוזבים למיסוי מקרקעין, והוציא 44 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל של למעלה ממיליון שקל.
לגורן מיוחסות שורה של עבירות מס חמורות לפי חוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, ובהן: מסירת הצהרות כוזבות במטרה להתחמק ממס; השמטת הכנסות מדוחות שנתיים בכוונה להסתיר רווחים; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים; הוצאת חשבוניות מס שלא כדין; שימוש במרמה, עורמה ותחבולה לשם התחמקות ממסים. על פי כתב האישום, המעשים בוצעו "מתוך תכנון מוקדם והתנהלות שיטתית ומתוכננת" שגרמה נזק נרחב לקופת המדינה".
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דהרי מואשם כי שימש "הזרוע המבצעת" של עו"ד גורן, והיה מעורב בהצגת המחירים הכוזבים, העברת כספי המזומן והנעת הרוכשים לחתום על חוזים מזויפים. הוא נאשם ב-44 עבירות של סיוע למסירת הצהרות כוזבות, בהשמטת הכנסות ובסיוע לשימוש במרמה לצורך התחמקות ממס. בנוסף, מיוחסות לו עבירות לפי חוק מס ערך מוסף בגין פעולות שנעשו "במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס".
