כלכלן בכיר בבנק העולמי: "ב-2030, רוסיה תמצא את עצמה באותו מצב של יוון"

מחירי הנפט שצנחו אתמול למחיר הנמוך ביותר מזה 4 חודשים חידדו את התלות של יצואנית הנפט הגדולה בעולם בזהב השחור. שר האוצר הרוסי: "הממשלה חייבת לצמצם את ההוצאות ל-4% בשנה"
אורן קסלר | (17)

לדוב הרוסי צפוי חורף ארוך. הנתונים הכלכליים מרוסיה משדרים כי באופי ההתנהלות הנוכחי בתוך שני עשורים המדינה תזדקק לחבילת סיוע אדירות, ותעמוד בפני חדלות פרעון בדיוק כמו יוון.

"עד שנת 2030 רמת החוב של רוסיה תהיה בלתי ניתנת לטיפול כמו זו של יוון. כרגע אנחנו תלויים לגמרי במחירי הנפט, ולא בשום מדיניות כלכלית זהירה" אמר סרגיי אולטוב, נציג ארגון הבנק העולמי לרוסיה, בנאום במסגרת פורום שוקי הון של רוסיה ומדינות חבר העמים בלונדון.

מחירי הנפט שצנחו אתמול אל הרמה הנמוכה ביותר מזה 4 חודשים, חידדו את התלות המוחלטת של הכלכלה הרוסית בזהב השחור, שרוסיה היא היצואנית מספר אחת שלו. המדינה בונה על כך כי מחיר הנפט ייסחר בממוצע של 115 דולרים לחבית השנה מה שיוביל לצמצום הגירעון של המדינה ל-0.5% מהתמ"ג.

לדברי אולטוב, עד 2015, גם עם יישארו מחירי הנפט על רמה של 115 דולרים, רוסיה לא תצליח לכסות על גירעון הפנסיה. בנוסף לכך, השקעות עצומות בתשתיות לקראת אירוח משחקי אולמפיאדת החורף ב-2014, והגביע העולמי ב-2018, יחריפו את הבעיה.

דבריו של אולטוב מצטרפים לדברים שאמר שר האוצר של רוסיה, אלכסיי קודרין, שקרא השבוע לממשלתו להגביל את הגדלת הוצאותיה בשנה ל-4%, על מנת לייצב את מצבה הפיננסי ולהימנע מ"פטרנליזם" של המדינה בניהול הכלכלה. הגירעון התקציבי של רוסיה עשוי להצטמצם לפחות מ-0.5% מהתמ"ג השנה, אם מחירי הנפט יגיעו לממוצע של 115 דולר לחבית, אמר קודרין. ואולם לדברי אולטוב, רוסיה לא תצליח לכסות על גירעון הפנסיה שלה עד 2015, גם אם הנפט יהיה השנה בממוצע של 115 דולר לחבית.

למרות ההצהרות של אולטוב, מאוחר יותר פרסם הבנק העולמי מייל ובו הסביר כי רוסיה כנראה תסיים את השנה עם מאזין חיובי וזאת בעקבות מחירי הנפט הגבוהים שנרשמו בחודשים האחרונים, ורזרובת מט"ח בהיקף של 520 מיליארד דולרים.

למרות זאת, בבנק העולמי הזהירו כי במקרה ורוסיה לא תאמף מדיניות כלכלית שלא מסתמכת על מחירי הנפט תפגע במדינה בטווח הארוך, כאשר הפערים במאזן המסחר של המדינה , ללא הנפט, גבוהים.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    יוסי-פ" ת 26/06/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
    אבל זה לא מעניין אף אחד כי הם לא שייכים לגוש האירו
  • 16.
    מר כלכלן לא יהיה כאן ב-2030 ולכן אפשר להגיד ה (ל"ת)
    פקה פקה שמקה 26/06/2011 03:52
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    מה הבדיחה הזאת שהבאתם לנו (ל"ת)
    סוחר יומי 25/06/2011 21:56
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    חיגז 25/06/2011 07:03
    הגב לתגובה זו
    רוסיה עם השטח הגדול בעולם פי 2.5 מהמדינה מאחוריה.לא יכולה ליפול כמו מדינה ננסית כיוון.אוצרות טבע בלתי נדלים. בקיצור קישקוש בלבוש.
  • 13.
    אני בלחץ נורא מחשש למשבר פיננסי בעוד 20 שנה! (ל"ת)
    שזו תהיה הבעיה שלנו 25/06/2011 02:48
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    " שתי עשורים" ? יפה לכם ביזפורטל...... (ל"ת)
    מביש?לא? 24/06/2011 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הנביא 24/06/2011 20:38
    הגב לתגובה זו
    אז רוצים להפיל בורסה בשביל מה שיקרה עוד 30 שנה. אני לא דואג אם ה-S
  • 10.
    האנליסט 24/06/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    למה לדבר על רוסיה: רוסיה ניצחה את גרמניה ואת נפוליון ובמקסימום יחליפו את השטרות בחדשים,הרוסים לא מפחדים מאירופה ולא מאמריקה או מסין.
  • 9.
    א 24/06/2011 19:00
    הגב לתגובה זו
    מי רוכש רכב רוסי?, מי ביגוד? מי אלקטרוניקה ביתית? אף אחד. רוסיה הפכה למדינה מהמפרץ שהכנסותיה הם מיצוא נפט, גז טבעי וקצת מחצבים אחרים. אין תעשייה ויצוא שמתחרה במזרח. הוסף לזאת שחיתות ופשע ושיכרות בשפע והתחזית הזו תתגשם כבר בעוד 5 שנים.
  • 8.
    USSR 24/06/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    רוסיה בכלל לא רוצה להיכנס לאיחוד האירופי!!
  • 7.
    קץ העולם בדצמבר שנה הבאה אז מה אתם דואגים (ל"ת)
    נוסטראדמוס 24/06/2011 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בנטוב 24/06/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    אי לא מדייק ניקרא לכלכן אז רצוי שישקלו ויזהרו בהם ולא בעוד 20שנה אים דבריו יתאמתו יגיד אמרתי לכם ואים לא יתקיימו דבריו אז ממילא לא יזכרו אותו אההה
  • 5.
    בנטוב 24/06/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
    הביצה לתרנגות או התרנגולת לביצה אני מקווה שעד שנת 2030 תהייה לנו תשובה ועד אז להיאזר בסבלנות
  • 4.
    בנטוב 24/06/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    מה שיהיה בשנת 2030ממש לא מדאיג כרגע אי האנליסטים האל ה ככל שיהיו בכרים שיתנו לנו הערכות לשנה שנתיים ושידייקו בהערכותהם
  • 3.
    יונתן 24/06/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    איך זה שאף אנליסט מרוסיה לא מפרסם על ארצו ניתוחים כלכליים בעיתונות הרחבה, או שיש שם רק אנליסט יחיד שקוראים לו פוטין????
  • 2.
    זיפו 24/06/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
    מדוע מפרסמים כל הזמן חדשות רעות ואם אין כאלה אז ממציאים על פשיטת רגל בעוד 200 שנה.
  • 1.
    פינוקיו 24/06/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2100 יכבשו חייזרים את כדור הארץ ליצן איך נותנים לאנשים כאלה לדבר שיגיד לי מה יהיה מחר בבוקר 0
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי