פצצת הגז המתקתקת: "כל יום עלול להתרחש אסון, זה יעלה בחיי אדם נוספים"
ביום שישי בסביבות השעה 1 בלילה אירע פיצוץ בבניין בקרבת כיכר העצמאות בנתניה שגבה את חייהם של 4 בני אדם, הותיר עשרות פצועים והסב נזק רב לרכוש.
האירוע צפוי לעורר קרב משפטי בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה המעורבות באירוע לבין חברות הביטוח המבטחות את חברת פזגז, הפניקס ומגדל, אשר טכנאי שלה נעצר בחשד לרשלנות.
פיצוץ הגז בבניין בנתניה אור ליום שישי, שגבה את חייהם של ארבעה בני אדם, פצע עשרות וגרם נזק רב לרכוש, צפוי לעורר קרב משפטי בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה המעורבות באירוע לבין חברות הביטוח הפניקס ומגדל המבטחות את חברת פזגז, אשר טכנאי שלה נעצר בחשד לרשלנות.
בשיחה עם Bizportal אמר סמי ישראל, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, כי "ברור שהאחריות על תחזוקת מתקני הגז היא של חברות הגז, אולם כאשר הצנרת היא חלק מהרכוש המשותף אחריות התחזוקה מוטלת על ועד הבית. סוגיה זו היא לא תמיד ברורה כי לא כל ביטוח משכנתא מכסה גם את הרכוש המשותף, לכן במקרה של אסון יש לתבוע את חברת הביטוח של חברת הגז".
במקרה של אסון בסדר גודל שכזה, העירייה מכריזה על המבנה כמסוכן ויש למצוא דיור חלופי לדיירים ולשפץ את הבניין. "מדאיג אותנו מאוד מצב הדיירים כי עד שלא יימצא האחראי יהיה מאוד קשה לטפל בהם, אם האחריות תהיה של חברת הגז או של הרשות המקומית אז הן תשאנה בעלות הטיפול בנושא", טען ישראל.
לדבריו, חייבים לדאוג לרגולציה קפדנית יותר בנושא הביקורת על בלוני הגז ולהחליף את כל בלוני הגז לצובר מרכזי שיותקן מתחת לאדמה. כמו כן, יש לדאוג לביטוח ולוודא שחברות הגז יבצעו ביקורות תקופתיות כנעשה בתחום המעליות.
מבדיקה שערך יו"ר איגוד מנהלי הבתים והמבנים בישראל, תמיר מינץ בכ- 100 בניינים שנבנו בעשור האחרון, בערים שונות, עולה כי השנה נגנבו מהבתים המשותפים שנבדקו, כבלים מהשטח הציבורי של הבניין בכעשרות מיליוני שקלים. מינץ מציין כי "הכבלים המחברים את הדיירים לגנראטור החירום ולבלוני הגז הינם כבלים עבים המכילים מתכות יקרות, שאותם גנבים לוקחים ומוכרים., זאת מבלי להבין את הסכנות הטמונות לדיירי הבניין".
"שוק המתכות והברזל בישראל הינו שוק שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה רק מגניבות מבניינים ומקומות ציבוריים אחרים", מוסיף מינץ. "ביום שישי לפנות בוקר אירע אסון נורא, אולם כמעט בכל יום עלול להתרחש אסון בסדר גודל שכזה. אין ספק שגניבות כבלים של מיכלי גז וגנראטורים יכול לעלות בחיי אדם נוספים".
לדבריו, גניבת הכבלים של גנראטוריי חירום מבניינים משותפים הינו דבר שבשגרה. "כמעט בכל חודש אנו מקבלים דיווח על גניבת כבלים מסוגים שונים, אם זה כבלים המחוברים לגנראטור החירום של הבניין, או כבלים של בלוני גז. ישנם בניינים שלא מבצעים בדיקות של מערכות חירום. רק לפני שבועיים, קיבלתי דיווח על גניבת כבל של גנראטור החירום שמוביל לדיירי הבניין בזמן חירום והפסקת חשמל. מבדיקה שעשיתי עלות הכבל שנגנב עומדת על כמאה אלף שקל".
- 5.שרון 20/06/2011 12:42הגב לתגובה זולהפסיד.
- 4.לימבו 20/06/2011 10:40הגב לתגובה זובלוני הגז הם מאד בטוחים. ודוקא המלאים שבהם. הסיכון הוא בתערובת נפיצה, תערובת של גז אויר. תערובת זו נגרמת מדליפה למקומות סגורים. כמו חדרי מדריגות וחללים אחרים. וניצוץ מנין? כל כיבוי של מפסק חשמלי הנמצא בחלל שהתמלא בתערובת נפיצה, עלול לגרום לפיצוץ. כל הסחיפור על מצבורי גז תת קרקעיים הוא בול-שיט
- 3.סתם אחד 20/06/2011 10:30הגב לתגובה זויש שריפה - אנחנו מסתדר. ידיעות מודיעיניות - לא צריך להעביר, צבא סוריה ערוך במתקפה - זה לצרכי פנים. ריח גז - " בראש שלך גז" תפסיק לבלבל את המח
- 2.GEZI 20/06/2011 10:05הגב לתגובה זולמה המשטרה לא מטפלת בבעלי המגרשים אליהם מובלת המתכת הגנובה, אלה ששולחים את המסוממים לגנוב בעבור פרוטות! על כך צריכה לקום צעקה, המשטרה מפחדת מכנופיות הפשע בדיוק כמו האזרח שלא מקבל שום שירות מהמשטרה.
- 1.גוני 20/06/2011 08:48הגב לתגובה זולפחות בגז אפשר לןהשתמש בצנור פלסטי-מוגן פחות גבת מתכת!!!!!!!!!!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
