פצצת הגז המתקתקת: "כל יום עלול להתרחש אסון, זה יעלה בחיי אדם נוספים"
ביום שישי בסביבות השעה 1 בלילה אירע פיצוץ בבניין בקרבת כיכר העצמאות בנתניה שגבה את חייהם של 4 בני אדם, הותיר עשרות פצועים והסב נזק רב לרכוש.
האירוע צפוי לעורר קרב משפטי בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה המעורבות באירוע לבין חברות הביטוח המבטחות את חברת פזגז, הפניקס ומגדל, אשר טכנאי שלה נעצר בחשד לרשלנות.
פיצוץ הגז בבניין בנתניה אור ליום שישי, שגבה את חייהם של ארבעה בני אדם, פצע עשרות וגרם נזק רב לרכוש, צפוי לעורר קרב משפטי בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה המעורבות באירוע לבין חברות הביטוח הפניקס ומגדל המבטחות את חברת פזגז, אשר טכנאי שלה נעצר בחשד לרשלנות.
בשיחה עם Bizportal אמר סמי ישראל, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, כי "ברור שהאחריות על תחזוקת מתקני הגז היא של חברות הגז, אולם כאשר הצנרת היא חלק מהרכוש המשותף אחריות התחזוקה מוטלת על ועד הבית. סוגיה זו היא לא תמיד ברורה כי לא כל ביטוח משכנתא מכסה גם את הרכוש המשותף, לכן במקרה של אסון יש לתבוע את חברת הביטוח של חברת הגז".
במקרה של אסון בסדר גודל שכזה, העירייה מכריזה על המבנה כמסוכן ויש למצוא דיור חלופי לדיירים ולשפץ את הבניין. "מדאיג אותנו מאוד מצב הדיירים כי עד שלא יימצא האחראי יהיה מאוד קשה לטפל בהם, אם האחריות תהיה של חברת הגז או של הרשות המקומית אז הן תשאנה בעלות הטיפול בנושא", טען ישראל.
לדבריו, חייבים לדאוג לרגולציה קפדנית יותר בנושא הביקורת על בלוני הגז ולהחליף את כל בלוני הגז לצובר מרכזי שיותקן מתחת לאדמה. כמו כן, יש לדאוג לביטוח ולוודא שחברות הגז יבצעו ביקורות תקופתיות כנעשה בתחום המעליות.
מבדיקה שערך יו"ר איגוד מנהלי הבתים והמבנים בישראל, תמיר מינץ בכ- 100 בניינים שנבנו בעשור האחרון, בערים שונות, עולה כי השנה נגנבו מהבתים המשותפים שנבדקו, כבלים מהשטח הציבורי של הבניין בכעשרות מיליוני שקלים. מינץ מציין כי "הכבלים המחברים את הדיירים לגנראטור החירום ולבלוני הגז הינם כבלים עבים המכילים מתכות יקרות, שאותם גנבים לוקחים ומוכרים., זאת מבלי להבין את הסכנות הטמונות לדיירי הבניין".
"שוק המתכות והברזל בישראל הינו שוק שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה רק מגניבות מבניינים ומקומות ציבוריים אחרים", מוסיף מינץ. "ביום שישי לפנות בוקר אירע אסון נורא, אולם כמעט בכל יום עלול להתרחש אסון בסדר גודל שכזה. אין ספק שגניבות כבלים של מיכלי גז וגנראטורים יכול לעלות בחיי אדם נוספים".
לדבריו, גניבת הכבלים של גנראטוריי חירום מבניינים משותפים הינו דבר שבשגרה. "כמעט בכל חודש אנו מקבלים דיווח על גניבת כבלים מסוגים שונים, אם זה כבלים המחוברים לגנראטור החירום של הבניין, או כבלים של בלוני גז. ישנם בניינים שלא מבצעים בדיקות של מערכות חירום. רק לפני שבועיים, קיבלתי דיווח על גניבת כבל של גנראטור החירום שמוביל לדיירי הבניין בזמן חירום והפסקת חשמל. מבדיקה שעשיתי עלות הכבל שנגנב עומדת על כמאה אלף שקל".
- 5.שרון 20/06/2011 12:42הגב לתגובה זולהפסיד.
- 4.לימבו 20/06/2011 10:40הגב לתגובה זובלוני הגז הם מאד בטוחים. ודוקא המלאים שבהם. הסיכון הוא בתערובת נפיצה, תערובת של גז אויר. תערובת זו נגרמת מדליפה למקומות סגורים. כמו חדרי מדריגות וחללים אחרים. וניצוץ מנין? כל כיבוי של מפסק חשמלי הנמצא בחלל שהתמלא בתערובת נפיצה, עלול לגרום לפיצוץ. כל הסחיפור על מצבורי גז תת קרקעיים הוא בול-שיט
- 3.סתם אחד 20/06/2011 10:30הגב לתגובה זויש שריפה - אנחנו מסתדר. ידיעות מודיעיניות - לא צריך להעביר, צבא סוריה ערוך במתקפה - זה לצרכי פנים. ריח גז - " בראש שלך גז" תפסיק לבלבל את המח
- 2.GEZI 20/06/2011 10:05הגב לתגובה זולמה המשטרה לא מטפלת בבעלי המגרשים אליהם מובלת המתכת הגנובה, אלה ששולחים את המסוממים לגנוב בעבור פרוטות! על כך צריכה לקום צעקה, המשטרה מפחדת מכנופיות הפשע בדיוק כמו האזרח שלא מקבל שום שירות מהמשטרה.
- 1.גוני 20/06/2011 08:48הגב לתגובה זולפחות בגז אפשר לןהשתמש בצנור פלסטי-מוגן פחות גבת מתכת!!!!!!!!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
