נחתמה עסקת תנובה: אלקטרה, פאנגאיה ויורוקום נדל"ן ישלמו 565 מיליון שקל

החברות צפויות להקים במתחם הממוקם בלב המע"ר בת"א מבני משרדים ומסחר בהיקף של 125 אלף מ"ר וחניון תת קרקעי ענק
לירן סהר | (6)

אתמול בערב (ג') נחתמה עסקת מכירת מתחם תנובה כאשר קבוצת הרוכשים של אלקטרה, פנגאיה נדל"ן ויורוקום נדל"ן נענתה להצעת תנובה ותשלם סכום של כ-565 מיליון שקל. במתחם צפויים לקום מבני משרדים ומסחר בהיקף של 125 אלף מ"ר וחניון תת קרקעי ענק, משמע שהמחיר הצפוי יעמוד על 4,500 שקל למ"ר. המתחם הוא חלק מתכנית של עיריית תל אביב להפוך את האזור לאזור של מגורים ומשרדים.

שאול אלוביץ', מנכ"ל חברת יורוקום נדל"ן הודיע בשבוע שעבר כי יצטרף לקבוצה, ויחזיק בו 37.5% וכך גם פאנגאיה שבשליטת ברק רוזן ואסף טוכמאייר. אלקטרה נדלן תחזיק ב-12.5% וכך גם אלקטרה. חברת אלקטרה תשמש כקבלן ראשי להקמת הפרויקט בסכום המוערך בכ-800 מיליון שקל.

לפי תכניות עיריית תל אביב צפויות לקום באזור המע"ר, המשתרע על ציר איילון ממגדלי עזריאלי עד תחנת רכבת מרכז מגדלי משרדים בני 40-60 קומות שייבנו על המגרשים של בית ידיעות אחרונות, בית אגד, רסיטל וכאמור מתחם תנובה. הסנונית הראשונה באזור היא פרויקט מגדלי הצעירים שיוזמת קבוצת הרכישה של חברת אור סיטי וקבוצת חג'ג'.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אומר כי אלקטרה היא הנהנית העיקרית מהעסקה, היא יזמה את רכישת הקרקע ודאגה לצרף משקיעים נוספים ולרדת מאחזקה של 50% ל- 12.5%, כל זאת תוך זה שהיא זוכה בביצוע הפרויקט. "בכך באה לידי ביטוי האסטרטגיה של החברה להיות one stop shop בתחום הבניה ואח"כ להמשיך ולנהל את הנכס ולתת שירות למערכות".

ליפמן מוסיף כי הפרוייקט הוא פרוייקט ענק, בהשקעה כוללת צפויה של מעל ל- 2 מיליארד שקל, הבנייה הענפה של משרדים בת"א בשנים הקרובות תלחץ להערכתי את מחירי השכירות בשנים הקרובות. "אזכיר כי עזריאלי בונה את דרום הקריה כ- 2 ק"מ דרומה, מתחם הארגז צפוי להבנות ברחוב יגאל אלון, מתחם תוצרת הארץ של אמות וגב ים נמצא בתכניות כל זה אומר הרבה אבק של בניה בתל-אביב ותחרות קשה על כל שוכר. לאחר השלמת ההשכרה של מגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון (שמושכר כבר בתפוסה של מעל ל- 90%), ימומש המגדל, התשואה תהיה פחות מ- 7.25% שכן מדובר במגדל חדש ואיכותי ביותר הנמצא כיום בשוק. במצב זה ירשמו אלקטרה ואלקטרה נדל"ן רווחים של עשרות מיליוני שקל כל אחת והתזרים יוכל לשמש אותן לפרויקט החדש".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלקטרה מהלך מבריק (ל"ת)
    נדלניסט 17/06/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מלאך 15/06/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
    שווי שוק 100 מש" ח השמיים הם הגבול..........
  • 4.
    פנגוס 15/06/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
    רקא
  • 3.
    קוקו 15/06/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
    יש מספיק משרדים לשכן במתחם? ומה עם מערכת התנוע באזור ?.
  • 2.
    פנאגאיה בשער מצחיק (ל"ת)
    נדלניסט 15/06/2011 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פנאגאיה תני לנו קצת אור (ל"ת)
    שולה 15/06/2011 09:42
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.