הזדמנות במניות הבנקים? כלכלני אפסילון מנסים להסביר את חולשת הסקטור

רו"ח רון אלקון מציין לחיוב את עליית הריבית שטובה למערכת הבנקאית. להערכתו, מי שאחראי לירידות הם המשקיעים הזרים הנמצאים מחוץ לשוק והחששות (הלא מוצדקים) מבועת נדל"ן
תומר קורנפלד | (5)

השנה הקרובה צפויה להיות אחת השנים השונות של מערכת הבנקאות בישראל. עם זאת, מניות הבנקים ממש לא מתרשמות מכך ואיבדו כ-10% מערכן מתחילת השנה.בסקירתם השבועית מנסים כלכלני אפסילון להסביר את הסיבות לתמחור החסר שמקבלות מניות הבנקים.

"מגזר הבנקאות הוא מהבודדים במשק אשר עליית ריבית היא מצוינת עבורו", כותב רו"ח רון אלקון, אנליסט הבנקים. "סביבת ריבית עולה תומכת ברווחיות בנקים, מכיוון שהיא מגדילה את מרווח האשראי ממנו נהנים הבנקים". במלים אחרות מתכוון אלקום כי הבנקים מתחילים לתת יותר הלוואות ללווים יותר יציבים, ונהנים מריבית יותר גבוהה עליהן.

גורם נוסף חיובי במערכת הבנקאות הוא מדיניות הבנקים. בנק הפועלים קיבל לאחרונה אישור מבנק הפועלים לחלק דיבידנד. מדובר בסכומים אשר גבוהים מהריבית על איגרות החוב הממשלתית.

אז למה המניות לא עולות? בין הסיבות מציין אלקון את יציאתם של המשקיעים הזרים מהשוק המקומי עקב רצון להקטין את החשיפה לשווקים מתעוררים בכלל ומתוך סיבות גיאופוליטיות שקשורות לישראל בפרט.

הסיבה השנייה והמרכזית יותר קשורה למחירי הנדל"ן. "האזהרות החוזרות ונשנות של בכירים יותר ובכירים פחות על כך שבשוק הנדל"ן מתפתחת בועה מסוכנת". לדברי אלקון "הם מזהירים כי הפיצוץ של הבועה לא רחוק, וברגע שהוא יבוא אז מערכת הבנקאות הישראלית תקרוס בדיוק כמו מה שקרה בארה"ב ובריטניה לפני 3 שנים".

להערכת אלקון חששות אלו מוגזמים. "באופן היסטורי הרווחיות והחוסן הפיננסי של מערכת הבנקאות מראים מתאם סטטיסטי חזק דווקא לנתוני התמ"ג בישראל ולא לנתוני שוק הדיור".

לדעתו, "שוק הנדל"ן בישראל עדיין רחוק מהמצב של שוק הנדל"ן האמריקאי בשנת 2007. סביר מאד כי לא צפויה מפולת במחירי הדירות, מכיוון שעיקר הביקוש לדירות הוא אמיתי על רקע ההיצע המצומצם של דירות למגורים מול הגידול של האוכלוסיה ומצוקת הקרקעות לבנייה באזור המרכז".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אין בועה מחירים זולים של בתים (ל"ת)
    נכון 05/06/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עידו 05/06/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    ב 1340 אמרתם לנו שזה זמן טוב לקנות ואתם מכרתם!!!
  • 3.
    הלמן 05/06/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    הזדמנןת למכור את הזבל
  • 2.
    gg 05/06/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
    חברות קטנות עם נזילות טובה כמו מזור הם האלטרנטיבה היחידה שנותרה להשקעה וכל חברה קטנה שנמצאת עם נזילות של מעל 40-50 מיליון ש" ח תהווה אלטרנטיבה טובה בשוק שהולך להיות קשה
  • 1.
    הבנתם נכון!!! זה הזמן למכור ומהר. (ל"ת)
    נסראללה 05/06/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.