שוק הדירות בישראל מתקרר, כיצד זה ישפיע על הבורסה?
הלחץ של בנק ישראל ופעילות הממשלה מתחילים לעבוד. שוק הדירות בישראל מתקרר. כיצד זה ישפיע על הבורסה? הנה כמה תרחישים:
התרחיש הטוב
מחירי הדירות ייעצרו או יירדו בשיעור של עד 10% ויעמדו במשך שנים רבות, כפי שכבר קרה בעבר. הריבית תעלה בשיעור מתון. מי שרכש דירה לאחרונה או ירכוש בקרוב יפסיד הרבה כסף, אבל לא ירגיש את זה, מכיוון שתשלומי המשכנתא וההפסדים מחולקים על פני שנים רבות. הזוגות הצעירים יוכלו אולי לנשום לרווחה. הקבלנים יפסידו, אך לא יפשטו רגל, הבנקים כמעט ולא ייפגעו, כיוון שבעלי המשכנתאות יעמדו בתשלומים. זה אולי התרחיש האידיאלי מבחינת בנק ישראל, הממשלה והזוגות הצעירים.
ההשפעה על הבורסה:
הבורסה אוהבת יציבות ובמיוחד כשברקע אין אלטרנטיבות השקעה. נכון להיום ההשקעה בנדל"ן מהווה תחרות קשה לשוק ההון המקומי, בעיקר משום שהציבור לא כל כך מבין אותה ותופס אותה כהשקעה בטוחה ויציבה. לכן, תרחיש כזה דווקא יעשה טוב לבורסה המקומית.
התרחיש המפחיד
פיצוץ אלים של בועת הנדל"ן. אמנם, בישראל המימון הבנקאי למשכנתאות לא הגיע לרמות שהיו בארה"ב, אבל מצד שני, ישראל גם לא תוכל לעשות את מה שארה"ב הצליחה לעשות בקושי רב: להדפיס מספיק דולרים כדי להשתלט על הבנקים ובמקביל, לקבל את תמיכת העולם למרות גירעון עצום. ההשלכות בתרחיש כזה יהיו קשות: ירידה חדה במחירי הדירות, עצירת הלוואות בנקאיות, פשיטת רגל של קבלנים שתפגע שוב בבנקים, ירידה בצריכה הפרטית, ירידה ברמת החיים והאטה במשק.
ההשפעה על הבורסה:
פגיעה במניות ואג"ח של חברות נדל"ן מקומיות, במניות בנקים ובחברות שנסמכות על השוק המקומי. פרמיית הסיכון של ישראל תעלה ותפגע גם באפיק הסולידי: באג"ח מדינה ובמיוחד באג"ח חברות. תרחיש גרוע לבורסה בישראל. נקווה שלא נצטרך להתמודד איתו.
התרחיש החלומי
מה יקרה אם יימצאו 3 מיליארד חביות נפט במאגר לווייתן? מצב כזה הוא למעשה בגדר אירוע מאקרו כלכלי, שיכול לשנות מעט את התמונה. מעמדה הפוליטי והאסטרטגי של ישראל יתחזק ומפת האינטרסים העולמיים באזורנו תשתנה. הכסף הרב יוכל לשמש את המדינה בהקלות מס, סיוע לנזקקים, העלאת רמת החיים וכו'. זהו מצב נדיר שבו, במקום שמחירי הדירות יירדו ויתאימו את עצמם ליכולות של אזרחי המדינה, אזרחי המדינה יהפכו ל"עשירים" יותר ויוכלו לעמוד במחירי הדירות.
השפעה על הבורסה:
בעלי הדירות יינצלו ואולי אפילו ירוויחו מעט, אבל ללא ספק, החגיגה האמיתית בתרחיש תהיה בבורסה. לא רק בעלי מניות גז ייהנו מכך. גם הבנקים, חברות מקומיות ועוד.
התרחיש הבלתי סביר
כולם טועים חוץ מרוכשי הדירות. תיאורטית, ייתכן שסטנלי פישר לא קורא נכון את התמונה, שהממשלה תיכשל בכל תוכניותיה להגדיל את היצע הדיור, שמחיר של 2 מליון ש' לדירה של 60 מטר בתל אביב הוא בעצם מאד הגיוני, גם אם בכסף הזה ניתן לקנות 3 דירות במיאמי. אם אתם מאמינים בתרחיש הזה, זה גם בסדר, כל עוד אתם מבינים את המשמעות של מה יקרה לכם ולעתיד הכלכלי שלכם אם אתם טועים. רוב האנשים פשוט לא מודעים לסיכונים.
סיכום ומסקנות: ההיגיון אומר: להשקיע יותר בחו"ל ואולי גם קצת בלווייתן
כל התרחישים מצביעים על עדיפות של הבורסה על פני השקעה בנדל"ן. אם הבועה תתפוצץ, ההפסד בדירות יהיה גדול יותר ובעלי המשכנתאות יפסידו את רוב כספם. אם המחירים יירדו במתינות, או יעמדו במקום, הרי שהשקעה בדירות לא תשתלם. אפילו אם יקרה נס ותמצא כמות אדירה של נפט: גם אז הבורסה עדיפה. רק בתרחיש דמיוני, נגיד בנק ישראל וכל הצמרת הכלכלית במדינה טועים. אתם באמת מוכנים להמר על זה?
בכל מקרה, לא חייבים לקחת סיכון דווקא בבורסה המקומית, שיכולה להיפגע בתרחיש של פיצוץ אלים של בועת הנדל"ן. האפיק ההגיוני ביותר הוא דווקא השקעה במניות בחו"ל. ארה"ב למשל, כבר נמצאת אחרי משבר נדל"ן, הכלכלה מתאוששת וגם הסיכונים הגיאופוליטיים של ישראל פחות מורגשים שם. אמנם, גם בארה"ב יש סיכונים, אבל אם הם יתממשו, ממילא הירידות יגיעו מיד לכאן. בכל זאת, רוצים להיות מוכנים גם לתרחיש הנפט החלומי? תוסיפו לתיק מניות שקשורות למאגר לווייתן. אם יימצאו 3 מיליארד חביות נפט, אתם לא תישארו מאחור.
כעת נשאלת השאלה האם הירידות של הימים האחרונים באות בין היתר על רקע חשש של המשקיעים מתרחיש של התפוצצות הבועה? בשלב זה קשה עדיין להעריך, אך קשה גם לפסול את האפשרות.
- 16.פוקסי 12/08/2021 15:05הגב לתגובה זוחחחחחחח
- 15.משה ראשל" צ 29/05/2011 07:30הגב לתגובה זואז שהביקוש גדול מהיצע לו יעזור כלום אם השוק ירד קצת אז המון התנפלו על הדירות ראו מכירות של גינדי ושאר הקבלנים רק המחירים יורדים יש התנפלות רבתי
- למשה מראשון 29/05/2011 09:12הגב לתגובה זוואין פראיירים שיקנו ממך?
- 14.קרחת זה במודה אבל לא יזיק לי כת יותר שיער (ל"ת)הספר המקוצעי של קבין 29/05/2011 02:41הגב לתגובה זו
- 13.אריאל 28/05/2011 14:34הגב לתגובה זולא מגיעה לה השחיטה שעושים לנייר הזה אין לי מושג למה אבל החברה חייבת תלהתחיל לקנות מניות או לעשות משהו כי החברה גמרה לאנשים את הכסףףף דימדיקל תתעווררייי
- 12.יורם מראשון 28/05/2011 07:59הגב לתגובה זומחדלי המדינה הביאו למחסור של 100,000 דירות ... צריך לבנות 60,000 דירות בשנה ובונים רק 30,000 דירות ... פעולות נתניהו יביאו חאיזון רק בעוד 10 שנים ... בינתיים המחירים רק ימשיכו לעלות ... רבים יתרגלו לגור בדירות שכורות ... כבר היום, 50% מתושבי ת" א גרים בשכירות ... זאת המציאות בישראל
- בטח קנית הרבה דירות להשקעה ועכשיו רוצה למכור (ל"ת)ליורם מראשון 29/05/2011 09:11הגב לתגובה זו
- 11.יורם מראשון 28/05/2011 07:52הגב לתגובה זוהכיוון בבורסה הוא למטה ... מי שעינו בראשו מבין שמחירי הדירות ימשיכו לעלות לידיעתכם, השקעה בדירה היא תוכנית הפנסיה המושלמת ... בגיל 35 - 40 אתה קונה דירה ומשכיר אותה ... אחרי 20 שנה יש לך קרן פנסיה שנותנת לך תשואה פנטסטית ובניגוד לקרנות הפנסיה הרגילות, הקרן לא נעלמת ... אתה נשאר עם דירה שאפשר להוריש אחרי 120 לנכדיך
- 10.כפיר 27/05/2011 20:50הגב לתגובה זובמקום התגובות פה שהן יותר מהבטן..
- 9.בום בבניה 27/05/2011 17:59הגב לתגובה זומרחב היא חברה ריווחית מאוד. המדינה נכנסת לבניה מואצת של דירות, בתי מלון ובסיסי צבא. כולם יקנו ממרחב!!!
- 8.קורח 27/05/2011 09:59הגב לתגובה זולדוגמא. ענף הביומד סבל משחיקה מתמשכת בשערים. ענף שברור שקל למצוא בו הרבה מניות שנסחרות בהרבה מתחת לערכן. השנה שעברה העבירה חלק ממניות הביומד לפאזה אחרת מבחינת חיי חברת מופ. די מדיקל, לפני שנה היתה חברה בסיום שלבי המחקר. במהלך השנה, נכנסה החברה לנסדאק וגייסה כסף, החלה לבנות מתקני ייצור שחלקן הסתיים וחלק אמור להסתיים ביוני, חתמה על הסכמים עם שורת מפיצים בעולם, קיבלה אישורי FDA ואישורים מקבילים בארצות אחרות, חתמה הסכמי מכירה בהיקף של פי 4 ממה שהיה בשנה שעברה וחתמה על חוזה מימון לטווח ארוך שיעזור לה לעבור את תקופת החדירה לשווקים
- 7.דני 27/05/2011 08:53הגב לתגובה זואם בארהב ואירופה המצב לא ישתפר תשכחו מהבורסה בארץ ובעולם,אם אתה מאמין שמדינות יצליחו להחזיר חובות או שלא,אני לא מאמין שמדינות רבות יצליחו להחזיר ותספורות יבוצעו,גם ספרד ואיטליה תיפולנה ותבקשנה סיוע זה בלית נמנע,הנדלן בארץ הוא רק עוד צרה אבל הכלכלה העולמית היא המפתח
- 6.יפעת 27/05/2011 08:17הגב לתגובה זוולצערי אתה ממש חסר מקצועיות.
- לכי לבשל (ל"ת)חיים 27/05/2011 09:32הגב לתגובה זו
- 5.השאלה היא איך הנפילות בבורסה ישפיעו על הנדל" ן (ל"ת)ישראלי 27/05/2011 04:34הגב לתגובה זו
- יעלה לעננים אינשאללה (ל"ת)יעלה 27/05/2011 08:32הגב לתגובה זו
- 4.תום 27/05/2011 00:44הגב לתגובה זומכל התרחישים שתיארת הגעת למסקנה שהשקעה בבורסה עדיפה.,אם לא היית מנכ" ל בית השקעות אולי הייתי משתכנע . בשלב זה אני ממליץ להתרחק מהבורסה ומהנדל" ן גם יחד. להתרכז במקמי" ם ובפקדונות שקליים שאינם מושפעים מכל התרחישים שתיארת.
- 3.נער הייתי וגם בגרתי 26/05/2011 23:48הגב לתגובה זואלא אם כן אתה מכנה את חברי הכנסת " נזקקים" :))
- 2.chapter 11 26/05/2011 18:31הגב לתגובה זווהסיכויים שהדירוג שלה בחברות הדירוג המרכזיות ירד גדולים מאד. מי שמבין מה זה אומר יברח מכל השקעה שאינה סולידית ביותר (פרט אולי לזהב). זה לא אומר לקנות דירות, אבל זהירות מן האלטרנטיבות שמוצעות כאן.
- 1.חניתה 26/05/2011 17:22הגב לתגובה זואין כמו נדלן הוכיח את יצמו תמיד
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
